מלחמה חדשה יש עכשיו בסוריה: הטורקים נגד הכורדים, ויש לנו גם המחשה חיה לבגידה גסה בבעלת ברית. כ־2.5 מיליון הכורדים בסוריה הצליחו בשנים האחרונות לבסס לעצמם אוטונומיה בצפון־מזרח סוריה לאורך הגבול הטורקי. הלחימה העיקרית שלהם הייתה נגד דאע"ש; המפלה הראשונה של דאע"ש בשדה הקרב הייתה בקרב הגבורה של הכורדים, בסוף 2014 ותחילת 2015, בעיירה קובאני על הגבול הטורקי, שאותה דאע"ש לא הצליח לכבוש.



הכורדים זכו לסיוע של מטוסי הקואליציה והוכיחו כי כוח צבאי קרקעי נחוש מסוגל להביס את דאע"ש. מאותה תקופה החלו הכורדים לקבל סיוע צבאי אמריקאי נרחב בנשק, באימון, בתכנון, בכסף. ארצות הברית ראתה בכורדים הכוח הצבאי היעיל שיעשה בעבורה את "העבודה המלוכלכת" וישתלט על רקה, בירת דאע"ש, ובכך יגשים יעד אמריקאי מהמעלה הראשונה.



אבל רקה כלל אינה בטריטוריה הכורדית, והיעד הכורדי היה ליצור רצף טריטוריאלי לאורך הגבול הטורקי־סורי עד לקצה המערבי שלו ולהתחבר שם למובלעת כורדית. המטרה הראשונה של הכורדים הייתה העיירה מנג'יב, ממערב לנהר הפרת, נקודה אסטרטגית שדאע"ש החזיק בה. בקרבות דמים שנמשכו כמעט שלושה חודשים, בסיוע אווירי כבד של האמריקאים (שאגב כך הרגו יותר מ־100 אזרחים חפים מפשע), נכבשה מנג'יב מידי דאע"ש לפני כשבועיים. תמונות הניצחון של הכורדים תפסו את הכותרות בתקשורת העולמית, בכללן גזירת הזקנים של האזרחים שנותרו שם בחיים. הכורדים הכינו את עצמם לנוע צפונה ולכבוש מידי דאע"ש את העיירה ג'ראבלוס שעל הגבול הטורקי.



בעבור הטורקים, הכיבוש של מנג'יב היה קו אדום. האינטרס הטורקי העליון הוא למנוע רצף אוטונומי כורדי לאורך הגבול עמם ממערב לפרת. ההחלטה הטורקית הייתה בשלב הראשון לחסל את הכוחות הכורדיים המצויים ממערב לפרת, ובשלב השני, ככל הנראה, ליצור רצועת ביטחון טורקית בתוך סוריה לאורך הגבול הטורקי. ברגע הזה התייצב ממשל אובמה בצורה הנחרצת והפומבית ביותר לימין בעל בריתו הטורקי נגד בעל בריתו הכורדי. הוא הציב אולטימטום לכורדים שיסיגו מיד את כל כוחותיהם מזרחה מנהר הפרת. דהיינו, לעזוב גם את מנג'יב, שם הקיזו הכורדים את דמם בעידוד ארצות הברית ובסיועה.



איני יודע כמובן מה יהיה בשטח, אך אפשר להצביע על כמה משמעויות: האחת, ארדואן הוא שמכתיב עכשיו את מהלך האירועים בצפון סוריה, ולמעשה הציב אולטימטום לאובמה: או אני או הכורדים. השנייה, האמריקאים נכנעו בקלות לאולטימטום הטורקי. אולי לא הייתה להם ברירה, אך הם עשו זאת בצורה גסה, בסטירת לחי מהדהדת לבעלי בריתם הכורדים. באזור שלנו זה ייתפס כעוד בגידה של האמריקאים בבעלי בריתם ועוד הוכחה שאין לסמוך על הממשל האמריקאי.



השלישית, אם הייתה לאמריקאים שאיפה שהכורדים הם שיכבשו בעבורם את רקה מידי דאע"ש, לשאיפה הזאת יש עכשיו סיכוי נמוך ביותר. ודאי שהטורקים לא יכבשו בעבורם את רקה. ונקודה עקרונית בגדר שאלה תמימה: איך זה שהמערב, עוטה אדרת הצדק, לא מעלה על סדר היום את שאלת זכות ההגדרה העצמית לעם הכורדי?