העימות סביב בית הספר "שבח מופת" בדרום תל אביב מספק לנו דוגמה לדרך פעולה לא נדירה של הממשלה הזאת: להתעלם לחלוטין מהעובדות, ובמקרה הזה גם מהדבשת של עצמה, כדי לקושש לייקים ואהדה בקרב הציבור. לכאורה ראש עיריית תל אביב צודק, ומצא דרך הגיונית מאוד לפתור בעיה קשה מאוד: מאות ילדי מבקשי מקלט/מסתננים/פליטים - הקורא יבחר על פי נטיית לבו - נולדים בתל אביב מדי שנה. הילדים האלה, בהגיעם לגיל בית ספר, צריכים להיקלט איפשהו. הרי גם תושבי דרום העיר לא ירצו לראותם מסתובבים ברחובות, נכון? ומה יותר הגיוני מזה שהמדינה שבה הם נמצאים כרגע תספק להם חינוך וכלים לעתיד, שאולי יסייעו להם להקים חיים חדשים במקומות אחרים?
העירייה טוענת כי עליה להקים לפחות שמונה מוסדות חינוך וכי המבנה שבו שוכן בית הספר "שבח מופת" הוא המתאים ביותר משום שהוא מצוי באזור מגוריהם של רבים מתלמידיו העתידיים, וגם ימנע בנייה בגינת לוינסקי - הריאה הירוקה היחידה באותו אזור. גם זה נשמע בסך הכל הגיוני. אלא שהסיפור כאן הוא לא התוכן, אלא המבנה. ומאחר שבית הספר אינו שייך לעירייה אלא לרשת עמל, ורק 20% מתלמידיו הם תושבי העיר, הגיוני שהעירייה תשלח את הרשת למצוא פתרון, ועד אז תימנע מלפגוע בתלמידים שכבר מתחנכים בו, אך לא תקבל חדשים. הגיוני.
אלא שחוץ משר הביטחון אביגדור ליברמן, שהביע את עמדתו בצורה מתונה ועניינית בישיבת הממשלה, והעלה סוגיה חשובה שנוגעת ללבו ולקהלו, ולפיה בית הספר משרת עולים ובני עולים מרוסיה, קפצו על העגלה הזאת פוליטיקאים בימין דוגמת מירי רגב בניסיון לנגח עוד קצת את השמאל. כך למשל היא התייחסה אל רון חולדאי כ"ראש עיריית צפון תל אביב", אף שביפו, למשל, הצביעו לו כמעט 60% מהמצביעים, ואפילו ברובע שבו מרוכזים מבקשי המקלט (שאינם בעלי זכות הצבעה כמובן), בנווה שאנן, הצביעו לו 45% מהמצביעים בבחירות האחרונות. גם רה"מ החליט להתנגח בחולדאי.
נתניהו מותקף תדיר על ידי חולדאי, פוליטיקאי אמיץ ומשופשף ששומר קרוב לחזהו את האפשרות שיתמודד בפוליטיקה הארצית למרות סיכוייו הנמוכים. אבל יש כאן "מסתננים", לעומת בית ספר־דגל, אז למה לא להצטרף לחגיגה. אלא שכל אלה ש"נכנסים" עכשיו ברון חולדאי הם אלה שיכלו כבר מזמן לפתור את בעיית אלפי הזרים שמסתובבים חסרי מעש בתל אביב, מחוסרי עבודה או מעמד, כי המדינה לא מכירה בהם, ועושה מעט מאוד כדי להקל על תושבי דרום תל אביב.
חשוב להדגיש כי נתניהו הוא שקידם את הצבת המכשול בדרום ובלם את הזרימה, אבל הזניח לחלוטין את אלה שכבר הגיעו והותיר את הבעיה כולה בידי חולדאי. ראש עירייה חזק בעיר חזקה. באים אל חולדאי בטענות שאינו מפזר את הפליטים בשכונות מגוונות של העיר. סליחה? איפה אתם, שרי הממשלה? אולי תדאגו אתם לפזר אותם ברחבי הארץ ולא רק בתל אביב, למשל? במקום להתבייש ולהודות על מזלם הטוב שבתל אביב עושים את העבודה של המדינה, הדמגוגים עוד מאשימים את העירייה.
ולמרות כל זאת, על עיריית תל אביב למצוא פתרון אחר. לקבל עליה את האחריות, בהתנדבות, לבית הספר שבח מופת ולהציע בניין חלופי שיאפשר לפנינה החינוכית הנדירה הזאת להמשיך לפעול. ממילא התלמידים מגיעים ברובם מחוץ לעיר, כלומר נוסעים במיוחד. אז שייסעו לבניין אחר שיושכר לרשת. הישגיו המרשימים של בית הספר הזה הם מופת וכבוד גם לעיר שאימצה אותו, ואם זה לא מספיק, אסור לשכוח שבין תלמידי בית הספר לתל אביב נכרתה ברית דמים, באותו פיגוע נוראי בדולפינריום לפני 15 שנה, שבו 21 ישראלים נרצחו - שבעה מהם תלמידי בית הספר.
הכותבת היא עורכת התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל