לאחרונה נשמעים לא מעט קולות בצמרת השמאל שמלינים ש"הציבור הולך ימינה". אמירה שהיא ניסיון להתחמק מאחריות לכישלון בסחיפת הציבור, על אף ההזדמנויות התכופות שמספקת ממשלת נתניהו. כאשר בוחנים את עמדות הציבור הישראלי מתגלה מציאות אחרת לגמרי, ולשמאלנים שבנו גם מעודדת מאוד. בשבוע שעבר התפרסם סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ולפיו רוב הישראלים תומכים בחזון שמקדם השמאל בעשורים האחרונים: פתרון שתי המדינות. יותר מכך, רוב של כ־70% מהישראלים מתנגד לפתרון המדינה האחת, כלומר לסיפוח השטחים. הסיפוח, על גרסאותיו השונות, הוא המטרה המוצהרת שאליה חותרים הרוב המוחץ של שרי הימין.



במילים אחרות, הציבור תומך בחזון המדיני של השמאל וחרד מפני זה של הימין. הנתון חוזר בסקרי דעת קהל נוספים. גם מבחינה כלכלית, מאז המחאה החברתית ניכר שהציבור מאס במדיניות שמוביל נתניהו - ומשווע להרחבת אחריות המדינה כלפי אזרחיה, להגברת הפיקוח ולצמצום הפערים החברתיים.



"אבל בסוף הם מצביעים ימין". נכון. המותגים של מפלגות השמאל התרסקו כתוצאה מוואקום רעיוני, אובדן זהות, מתקפות מתמשכות מימין והתגוננויות מגומגמות ומביכות משמאל. מי המשוגע שירצה להיקרא שמאלני, כשאפילו מנהיגי השמאל נמלטים מההגדרה הזאת כמו מאש? מי מסוגל להבין מה רוצה מפלגת העבודה, כשאפילו ראשיה לא בטוחים מה הערכים שבשמם נבחרו לכנסת? ועדיין, עמדות השמאל מנצחות בציבור הישראלי. גם היום, גם אחרי מסעות ההכפשה חסרי התקדים, גם אחרי 15 שנים של שלטון ימין ו־50 שנות כיבוש.



היומיום הפוליטי יוצר תסכול רציני בשמאל. הדכדוך גבר במהלך השנה האחרונה הודות לרפיסות מנהיגי המחנה שגילו שלא ירכיבו את הממשלה הבאה ולא התאוששו מאז. הליכוד, אחרי ש"שתה" את רוב המנדטים של הבית היהודי, זכה ל־30 מנדטים. המחנה הציוני קיבל שישה מנדטים פחות. קשה לקרוא לכך תבוסה גדולה.



מי שהיו בעבר במצב ציבורי דומה הם דווקא המתנחלים. התמיכה הציבורית בהסכמי אוסלו הבהירה להם שרוב הישראלים לא מתחברים לחזון המשיחי על ארץ ישראל השלמה, וההתנתקות נחתה עליהם כמכה מפתיעה נוספת.



ההתנערות מצד אבי ההתנחלויות שרון וההבנה שהציבור לא לצדם הייתה יכולה לייאש את הנהגת המתנחלים, אבל הם בחרו אחרת. כדי להיחלץ מנקודת השפל הזאת, הבינו שעליהם לבנות את עצמם מחדש ומהר. בעשור האחרון קשה לפספס את תוצאות ההחלטה הזו: הדור הבא של המתנחלים נכנס לכל מוקדי הכוח וקבלת ההחלטות במדינה, תוך הסטת תקציבי ציבור לטובת מימוש מטרותיהם.



אין ספק שהלובי המתנחלי נחל הצלחה מסחררת. הוא זה שמכתיב כיום את סדר היום של הימין, ובהיעדר מחנה שמאל מתפקד - גם את סדר היום וסדר העדיפויות הלאומי. לשמאל של היום שווה ללמוד שיעור מציבור המתנחלים של אז באיך מסובבים את הגלגל, גם כשנדמה שהוא עומד למחוץ אותך. זה קצת יותר מעייף מלהאשים את הציבור, אבל בטוח יותר אפקטיבי. 



הכותבת היא חוקרת ועורכת ב"מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה"