העונה שעברה הייתה קשה מאוד מבחינת כל אוהדי הפועל ת"א. כשאמיר כבירי ירד משער חמש לעמדת בעל הבית, כולנו שמחנו, חשבנו שזהו, הבעיות מאחורינו. ידענו שלא יהיו תקציבים גדולים, וגם ידענו שהאוהדים לא יבואו בטענות אם הקבוצה תהיה במרכז הטבלה, אבל כל מי שמבין קצת כדורגל, הבין כבר במהלך הראשון של הבעלים החדשים בקבוצה, שהוא עשה את הטעות הכי גדולה שלו.

הוא החתים את המאמן הספרדי סזאר מנדיונדו, שהרבה אנשי כדורגל הרימו גבה כשראו את הקבוצה תחתיו. הפועל ת"א הייתה קבוצה אנמית, לא מאומנת, כזו שאין קשר בין השחקנים למאמן. אף אחד לא הבין את השפה של השני, לא כשהוא הסביר מה שהוא רוצה מהם ולא כשהם רצו לשאול שאלה שקשורה למשחק. גם העוזר שלו לא עזר באף נושא.



באיזה מקום נמצאת הפועל? כמה שערים היא הבקיעה?



כשאלי גוטמן סיים את הקדנציה שלו בנבחרת ישראל, כולנו ידענו שהוא יחזור לקדנציה שנייה אצל האדומים, ושמחנו, למרות שהוא שיחק משחק כאילו שיש לו הצעות מקבוצות מעבר לים ומשך את כבירי שבועיים-שלושה כדי לשפר את התנאים שלו. ידענו שאחרי הנבחרת זה יעלה המון כסף לאגודה. אנחנו, האוהדים, לא חשבנו על זה. מה שעניין את כולם זה שיגיע מאמן בעל שיעור קומה ויעשה סדר. כשגוטמן הגיע היו הרבה פנטזיות. כולם היו באופוריה.

נכון שהיו צריכים הרבה סבלנות אחרי תחילת העונה הגרועה עם הספרדי ההוא אשתקד, ולגוטמן היה הרבה ממנו כדי לבנות ביסודיות. ואכן כולם היו סבלניים.

בדיוק באותה נקודת זמן בעונה שעברה, המאמן הספרדי כבר היה על המטוס עם כרטיס לכיוון אחד. העונה הזאת, לצערנו, במצב הכלכלי הנוכחי של הפועל ת"א, יש לה הרבה שחקני רכש שעלו הרבה כסף - גם ישראלים וגם זרים - שלא הטביעו חותם. ועם כל הכבוד למאמן הטקטיקן, עד היום לא ראינו טקטיקה, לא ראינו משחק ״גרמני", ומה שהכי עצבן את הקהל האדום אחרי המשחק האחרון מול האימפריה של הלוזונים ממלאבס, היה כשגוטמן אמר לעיתונאים, "אתם לא ראיתם את מה שאני ראיתי, היו הרבה דברים טובים במשחק". רק תסביר לנו מר גוטמן, אתה יודע באיזה מקום הקבוצה שאתה מאמן נמצאת? או כמה שערים היא הבקיעה מתחילת העונה?