בשפה הדיפלומטית יש מונח שלילי הנקרא Perfidious Albion. פירושו: "אנגליה הבוגדנית / הבלתי אמינה". נראה שהצרפתים הם שטבעו את המושג הזה במאות ה־18־19. הוא בא להבהיר כי אין לסמוך על "מילה" של ממשלת הוד מעלתה או על ברית שהם כורתים עם מדינה מסוימת. הלורד פלמרסטון, שר החוץ האנגלי במחצית המאה ה־19, ידוע באמרתו: "לאנגליה אין ידידים נצחיים או אויבים נצחיים, יש לה רק אינטרסים נצחיים וחובתה להגשימם". האימפריה הבריטית הייתה אז בשיא גדולתה, ואנגליה יכלה להחליף בעלי ברית כמו קלפים ולהפר הבטחות. המקרה המודרני שחקוק בזיכרון ההיסטורי הוא זה שבו אנגליה זרקה לכלבים בשנת 1938 את צ'כוסלובקיה למען אינטרס "השלום" וריצוי היטלר.
בעקבות ההסכם שהושג בימים אלו בין רוסיה לארצות הברית בנושא סוריה, דעתי היא שהנשיא היוצא אובמה וממשלו ראויים להיקרא Perfidious America אחרי שבגדו כמעט בכל בעלי בריתם באזור, ואחרי שרק לפני שבועיים בגדו בבעלי בריתם הכורדים, הרי שבהסכם לברוב־קרי הם בוגדים בבעלי בריתם מקרב המורדים הנלחמים נגד נשיא סוריה בשאר אסד ומשנים ב־180 מעלות את מדיניותם המוצהרת עד כה.
הנשיא אסד ומשטרו אינם מוזכרים במילה בהסכם. זאת בניגוד להסכמי הפסקת אש קודמים (סוף 2015, תחילת 2016), שבהם נקבע במפורש שאסד יסולק ולא יהיה בשלטון. פומבית, אובמה, מזכיר המדינה ג'ון קרי והילרי קלינטון זימרו במשך שנים כי אסד חייב ללכת. והנה אובמה, כביכול אביר זכויות האדם מספר אחת בעולם, מנהיג ערכי המוסר העולמי, מוכן שרוצח עם (לפי ההערכות, כ־95% ממאות אלפי ההרוגים בסוריה הם מעשי ידיו), מגדולי פושעי המלחמה בדורנו, מי שמרעיב ערים שלמות ומשתמש בנשק כימי – ימשיך לשבת על כיסאו ולהחריב את סוריה? לא ייאמן כי יסופר.
שנית, ההסכם קובע כי אחרי שבוע של דעיכת אלימות ונקיטת צעדים הומניטריים, רוסיה וארצות הברית יפעלו במשותף נגד ארגוני הטרור דאע"ש וג'בהת א־נוסרה (שכיום נקראת ג'בהת פתח א־שאם). ארצות הברית נלחמת ממילא נגד דאע"ש, ורוסיה נלחמת בראש ובראשונה נגד ג'בהת א־נוסרה, כי הוא האויב הכי קשה של משטר אסד.
עכשיו מחייבים הרוסים את האמריקאים להפציץ איתם את ג'בהת א־נוסרה. וכאן קבור הכלב: הרבה מאוד ארגוני מורדים נלחמים יחד בשטח עם ג'בהת א־נוסרה, ובכללם גם ארגון "הצבא הסורי החופשי" הנתמך על ידי האמריקאים. לרוסים כמובן זה בכלל לא חשוב כי הם נלחמים נגד כל המורדים, אבל האמריקאים? האם הם יתחילו להפציץ את בעלי בריתם?
שלישית, בהסכם לא מוזכרים כלל צבאות השכירים הנלחמים לימין אסד נגד המורדים: מיליציות שיעיות רצחניות, מיליציות מאפגניסטן הידועות באכזריותן, וכמובן חיזבאללה. איני יודע מה יתחולל בשטח, אך החשוב בעיני הוא עצם הבגידה האמריקאית והאופן שבו פוטין יודע לנצל את הקלפים שלו ולכופף לאובמה את היד.
מה האינטרס האמריקאי? להראות, ערב הבחירות, שהנה הממשל מביא הסכם לסוריה, ולא משנה מה יש בו? לברוח מהאזור ושיישרף, ולהעביר את מרכז הכובד למזרח הרחוק, כאילו קצה אחר של העולם אינו יודע ואינו מבין כי ממשל אובמה אינו אמין ולא ניתן לסמוך עליו?