אין להוציא מכלל סבירות שברק אובמה, המתעב את המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ,  אפילו יזם את הפגישה עם ראש ממשלת ישראל כדי להעביר מסר ליהודים בעלי זכות ההצבעה - גם אלה הנוטים לרפובליקנים  - כי כדאי, רצוי וחשוב שיצביעו בעד הילרי קלינטון, שתהיה הממשיכה של מדיניות הסיוע שלו לישראל.

אם לשפוט לפי התנהלותו הפרועה של המועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ, והקוטר הגדל והולך של פיו הגדול, יש להניח ולצפות כי הוא יפרסם או יצייץ בטוויטר הצהרה שתתקוף ותגנה את הפגישה בין אובמה לנתניהו. 
הידידים הוותיקים של בנימין נתניהו בקרב מנהיגי המפלגה הרפובליקנית ודאי לא יאהבו את המפגש בין אובמה ונתניהו.  אם הם כעסו על זה “שנתניהו שמט מתחת לרגליהם את השטיח”, בהסכמתו לחתום עם הסכם הסיוע, הם יתפוצצו מזעם על הפגישה בין הנשיא הדמוקרטי לראש ממשלת ישראל דווקא בעיתוי של שבועות אחדים לפני יום הבחירות לנשיאות.

דונלד טראמפ. צילום: רויטרס

פגישות בין ראשי מדינות המגיעים השבוע לניו יורק לרגלי כינוס עצרת האו”ם השנתית הן נוהל כמעט שגרתי. שולי מושב “הוויכוח הכללי” המתחיל מחר הם הזדמנות נוחה למנהיגים של מדינות ידידותיות להפגין קרבה והסכמה לגבי נושאים ובעיות שונות. 
לראשי ארצות שהיחסים ביניהן  בעייתיים או במשבר זו הזדמנות להוכיח קבל עולם איכות מנהיגותית באופן של מאמץ דיפלומטי להפשרת מתיחות. אין לזלזל בפגישות אלה, אך אין להפריז במשמעותן.
עד כה, פגישות ושיחות בין אובמה לנתניהו לא הצטיינו באווירה ידידותית הדדית. אין אפוא לצפות שהפגישה בין השניים שצפויה להתקיים ביום רביעי תהיה מפגן של חברות וקרבה, גם אם בצילום המשותף, אובמה ונתניהו יהיו מלאי חיוכים. אבל לנתניהו, פגישה עם נשיא ארצות הברית היא אירוע מדיני מועיל במיוחד, לקראת המתקפה הדיפלומטית נגד ישראל הצפויה בנאומיהם של רבים ממנהיגי המדינות וראשי הממשלות שינאמו בעצרת האו”ם.    
ברק אובמה מצוי בשלהי תקופת כהונתו וחשוב לו לפרוש כמנהיג עולמי מפויס ולהשאיר מורשת של מי שלא שומר טינה. השאלה הגדולה היא אם נתניהו יבקש מאובמה בשיחה הבטחה, שבשבועות שנותרו לו בין למחרת יום הבחירות עד לפרישתו מהבית הלבן, ארצות הברית לא תעלה במועצת הביטחון יוזמה לחידוש תהליך השלום.