דונלד טראמפ לא הולך לשום מקום. הקלטת עם ההתבטאויות הגסות כלפי נשים, ההופעה התזזית שלו בעימות האחרון מול הילרי קלינטון ועריקת המחאה של עשרות רפובליקנים בכירים ממחנה תומכיו, לכאורה כרסמו אנושות בסיכוייו להיבחר. אולם, באספות במהלך קמפיין הבחירות גברים ונשים מוחאים כפיים לכל הצהרה הזויה שטראמפ משמיע. למעשה גרעין הנאמנים שלו נראה בלתי מעורער ויש לכך הסבר.
בבחירות שהתקיימו בגרמניה במרץ 1933 המפלגה הנאצית זכתה לראשונה ברוב (43.9% ) ברייכסטאג. הבחירות היו דמוקרטיות לחלוטין. לפי הערכות של היסטוריונים, כ-80 אחוזים מבין המצביעים היו אזרחים נורמטיביים מכל שכבות החברה, כולל מספר בלתי מבוטל של בוחרים יהודים. יהודים התפעלו
במיוחד מהססמה של מנהיג המפלגה היטלר, "אחזיר לגרמניה את תהילתה". לדברי החוקר מרטין ברושט במאמר שפרסם ב"אנציקלופדיה של השואה", "קבוצות העילית השמרנית הקלו את עליית הנאצים בכך שתמכו במפלגה הנאצית מבלי שידעו להעריך נכונה את מהותה האמתית ואת הטמון בה בכוח".
מלים אלה מבטאות את הלכי הרוח השוררים היום בקרב חלקים לא קטנים באוכלוסייה האמריקאית. הלכי רוח המסבירים את העובדה שאדם לא נורמטיבי, כל כך מנוגד וזר לערכים דמוקרטיים, המנותק מעקרונות מוסריים בסיסיים, נמצא במעמד שמציב אותו בטווח השגה של הכהונה העוצמתית ביותר בעולם החופשי.
"מנקדות ראות סוציולוגית וסוציולוגית-פסיכולוגית נבע כוח המשיכה של הנאצים מהתסכול הלאומי והחברתי שחשו רבדים נרחבים של המעמד הבינוני בגרמניה בעיקר בקרב הדור הצעיר", כותב מרטין ברושט. תיאור מוקדם אבל קולע של תחושות התסכול הרווחים היום בקרב שכבות נרחבות של המעמד הבינוני בארה"ב - תחושות שהכתירו אדם חסר מעצורים נפשיים ומוסריים כמועמד לנשיאות, ושמעוררות אלפי אזרחים לקבל בקריאות צהלה ועידוד אדם גזען, שקרן פתולוגי, שונא נשים, אויב מיעוטים והחמור מכל, אלו תחושות שמזינות את סיכוייו להיבחר כמנהיג מעצמת העל.
בשני עיתונים נחשבים ואיכותיים בארצות הברית, ב"ניו יורק טיימס" וב"בוסטון גלוב", פורסמו מאמרי דעה שדנו בדמיון בין דונלד טראמפ להיטלר. "לא, הוא לא היטלר. אבל עדיין...", זאת היתה הכותרת למאמר שפורסם ביוני האחרון בגיליון יום ראשון של ה"ניו יורק טיימס". המחבר, ז'אסטין סמיט פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת פריז. "אנחנו אמורים למצוא בימים אלה כמה נחמות שיבטיחו לנו שדונלד טראמפ 'איננו היטלר'. בוודאי שהוא לא. רק היטלר הוא היטלר והוא מת בבונקר ב-1945". המחבר מסביר. "טראמפ עצמו נראה אדיש להיסטוריה כמו כן הוא אדיש למשמעות הכבדה של הדמיון בינו לבין היטלר".
"אמת, דונלד טראמפ איננו היטלר. אבל העובדה שלדמיון הזה יש בכלל גורם משיכה, היא בחלקה הוכחה לשיח האידאולוגי החדש שלנו. העובדה שהאיש במרכז אינו רוצה ואיננו פועל להוכיח שהשיח הזה הוא שגוי וחמור, מוכיחה עד כמה המשבר הנוכחי הוא רציני ואנוש ועד כמה העתיד יכול להיות אפל".
אברהם פוקסמן, שעמד קרוב ליובל שנים בראש הליגה למניעת השמצה מזוהה, כמי שעקב ותיעד תקריות וגילויים אנטישמיים ובחן את התנודות ברמת האנטישמיות בארצות הברית. בשיחה עמו אמר, "טראמפ איננו אנטישמי. אבל כל הארגונים והגורמים האנטישמיים בארצות הברית אוהדים אותו, תומכים בו וקוראים להצביע בעדו".
בכירים יהודים מזהירים כי ישנם סימנים שהקיצוניות הגורפת של טראמפ בנושאים כמו הגירה והיחס למיעוטים כבר מעודדת גילויי אנטישמיות בארצות הברית.