במכון התקנים לא ממתינים לפרסום דוח מבקר המדינה העוסק בשערוריות הניהול במכון, וגם לא לרפורמה הכללית בניהול המכון. המנכ"ל החדש פנחס שחר מתכנן בימים אלה תוכנית התייעלות רחבת היקף, הכוללת סגירת שתי מעבדות בדיקה מרכזיות של המכון. בעקבות התוכנית צפויים פיטורים המוניים של כ-170 עובדים, למעלה מ־10% מכוח האדם של המכון. המעבדות המועמדות לסגירה הן חלק מאגף הבנייה, המקור העיקרי להפסדים שנצברו במכון בשנים האחרונות. 

דוח מבקר המדינה צפוי לעסוק בשורת מחדלים שדרדרה את המוסד החשוב למצבו הנוכחי: תשלום משכורות מנופחות לבכיר שכלל לא עבד בארגון, מינויים בלתי ראויים ושלא כדין, הטעיית הציבור, אי ביצוע עבודות שהמכון התחייב לבצע וכיוצא באלה, וכן חלמאות ובטלנות הרווחות במרבית הארגונים של השירות הציבורי, המסתאב משנה לשנה. הנהלת מכון התקנים תשיב מן הסתם על הביקורת בדרכים המקובלות - הכשלים הם נחלת העבר, המנהלים התחלפו מאז, ומה שלא תוקן נמצא כמובן בשלבי תיקון מתקדמים.

שניים מבכירי המכון החליטו שלא לחכות לפרסום הדוח. הראשון שהתפטר הוא מנהל משאבי האנוש של מכון התקנים, אלי מלי, שתחת אחריותו התנהלו כמה מהמחדלים הקשים שעליהם מצביע הדוח. התפטרות מעניינת נוספת היא של מנהל אגף הבנייה, דני שניידר. מדובר באגף המרכזי של המכון שבו צפוי כאמור גל פיטורים נרחב. בשנתיים האחרונות צבר האגף הפסדים של כ-250 מיליון שקל. שניידר זכה בתפקיד רק לפני חודשיים, לאחר מאבק ארוך.

אבל לאחר שיפורסם הדוח וייעלם שובל הפרסומים העיתונאיים שבעקבותיו, יגיע חוק ההסדרים שיאושר על ידי הכנסת בסוף השנה, ויגרום לזעזוע הבא. החוק צפוי להסיר מעל המכון את ההשפעה הקטלנית של בעלי העניין המשתמשים בו לפגיעה בכיסם ובבטיחותם של הצרכנים ולקידום אינטרסים עסקיים של תעשיינים, יבואנים וקבלנים. החוק החדש לא יאפשר את ההתנהלות המוזרה שהביאה למינויו של המנכ"ל הנוכחי. הוא גם יחייב את פרישתם של שני האנשים המנהלים היום בפועל את מכון התקנים מעל לראשו של המנכ"ל שחר, תוך שהם פועלים בניגוד אינטרסים מובהק: היו"ר אורי דורי וסגנו יהודה ("יודקה") שגב.

על פי החוק לא יוכל חבר נשיאות או עובד של אחד הארגונים הכלכליים להיות יו"ר או סגן יו"ר מכון התקנים. דורי הוא נשיאה לשעבר של התאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלים) ומשמש חבר של כבוד בנשיאות הארגון. בנוסף הוא בעל מניות ויו"ר דירקטוריון של חברת הבנייה אורתם סהר, שפנתה השבוע לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים לאחר שנקלעה לקשיים חמורים ובוטלה הצעתם של משקיעים זרים לרכוש אותה. אורתם סהר הייתה החברה שבנתה את פרויקט המגורים של חברת גינדי שבו קרסו המרפסות. מכון התקנים בדק את פעולותיה של החברה האחראית לקריסה.

סגנו של דורי במכון, יהודה שגב, יהיה מנוע מלהמשיך בתפקידו, מכיוון שהוא משמש במקביל כמנכ"ל התאחדות התעשיינים וממלא כעשרה תפקידים נוספים במועצות מנהלים של חברות תעשייה ובנייה, ובראשן שפיר הנדסה. השניים, דורי ושפיר, מנהלים חברות שיש להן עסקים ישירים עם מכון התקנים, עובדה שלא הפריעה להם עד כה להיות מעורבים ישירות בניהול המכון ובמינוי עובדים בכירים, ובהם המנכ"ל שחר ומנהל אגף הבנייה שניידר.

החוק החדש יעסוק לא רק בבעיית ניגוד האינטרסים אלא גם באופן התנהלותו של המכון, שנקלע להפסדים בגלל תחרות מצד מכוני בדיקות פרטיים וניהול כושל. בהנהלת המכון סבורים שתוכנית הפיטורים הנוכחית, שטרם הובאה לאישור הדירקטוריון, היא רק מהלך ראשון בשורת צעדים כואבים, שעשויה לצמצם את פעילות מכון התקנים בעשרות אחוזים. התוכנית כוללת הפרטה ותחרות של בדיקות התקן, וחיסול המונופול שיש למכון על חלק ניכר מהבדיקות.

במכון מזהירים שהעברת בדיקות התקן למכונים פרטיים עלולה להוות סכנה לציבור, אבל עם ההנהלה הנוכחית יתקשה המכון לצאת למערכה: הוא אינו יכול להציג את עצמו כמגן הציבור, כאשר בראשו עומדים אנשי עסקים שמונו לתפקידם במטרה להגן על האינטרסים העסקיים של קבלנים, יצרנים ויבואנים, על חשבון טובת הציבור.

בתגובה נמסר ממכון התקנים: "מנכ"ל אגף משאבי אנוש אכן הביע את רצונו לסיים את תפקידו בסוף השנה. מכון התקנים הישראלי מתמקד בימים אלו בהתמודדות עם ההשלכות של חוק ההסדרים".

אשנב לבורסה


שוק המניות העלוב בתל אביב איבד מזמן את מעמדו כברומטר כלכלי: החברות הגדולות נעלמות בזו אחר זו, מחזורי המסחר התכווצו, "הציבור הרחב" מעדיף להשקיע, אם בכלל, במניות ישראליות וזרות הנסחרות בחו"ל.

באין מסחר של ממש מתעניינת התקשורת הכלכלית בעיקר בהתנהלות הבורסה. משכורות העתק של המנהלים, ההטבות הבלתי מוסברות לעובדים, ניסיונות ההפרטה של החברות הקיקיוניות, שמבקשות לנצל את ההתנהלות הבעייתית לגיוס הון בתנאים שלא היו מקבלות בשום בורסה סבירה אחרת וכו'. את השערורייה האחרונה סיפק המנכ"ל לשעבר יוסי ביינארט, שפרש לפני כחודש עקב מחלה. קודם שחלה ניהל ביינארט קרב סמכויות עם יו"ר הבורסה אמנון נויבך - קרב שהסתיים בשביתת נשק.

ייתכן שהמאבק בצמרת הבורסה לא היה פורץ, אילו הצליחו נויבך וביינארט במשימה שהכריזו עליה לפני כשנתיים: בלימת תהליך הגסיסה של הבורסה, הגדלת הפעילות ומספר החברות הרשומות בה. האחריות לכישלון מוטלת לא רק על כתפיהם של נויבך וביינארט. היה זה יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, שיזם את המהלך לפיטורי המנהלים הקודמים של הבורסה במטרה לאושש את פעילותה. הליך המינוי של ההנהלה החדשה היה מוזר: במקום למנות את היו"ר ולהטיל עליו להרכיב הנהלה חדשה, מונה ביינארט למנכ"ל ומעליו מונה נויבך. כמעט מהיום הראשון היה ברור ששיתוף הפעולה בין השניים יהיה בעייתי, והפיצוץ לא איחר לבוא.

יו"ר הרשות לניירות ערך שמואל האוזר. צילום:מרים אלסטר, פלאש 90יו"ר הרשות לניירות ערך שמואל האוזר. צילום:מרים אלסטר, פלאש 90


כשל נוסף היה בהחלטה שקיבלה ההנהלה, בעידודו של האוזר, לעסוק בשינוי הבעלות על הבורסה. העיסוק הנרחב במבנה המשפטי הסיט את תשומת הלב מהמשימה העיקרית, המרצת הפעילות העסקית ושינוי הסכמי העבודה הבעייתיים בארגון. האוזר וביינארט טענו אומנם ששינוי הבעלות יסייע להמרצת הפעילות, אבל הם מעולם לא הצליחו לבסס את טענתם.

הנושא העיקרי המעסיק היום את דירקטוריון הבורסה הוא המאמצים להדיח את נויבך. ייתכן שנויבך לא היה המינוי המוצלח ביותר, אבל ספק אם החלפתו תוציא את המוסד החשוב מהכאוס שהשתלט עליו.