אני מניח שלא מעט אנשים הגונים מכהנים בבית המחוקקים הישראלי. רובם ככולם עושים בוודאי מלאכה נאמנה, וגם בכך אין לי ספק. נוסף על ההתכתשויות הפוליטיות, רבים מהם גם עושים לטובת שולחיהם. הצרה היא שרוב רובה של עבודת החקיקה נעשית במסתרים, תחת המעטה של חוק ההסדרים, כינוי מכובס לחוק לא ראוי המעלה צחנה כבדה, שלרבים מחברי הכנסת אין אפילו מושג מה מסתתר מאחוריו. הסכמים קואליציוניים מעוותים כובלים בפועל את ידיהם של מי שמנסים בכל זאת להתעמק בפרטים. חברי הקואליציה נאלצים להצביע בעדו שכן הוא מובא להצבעה עם חוק התקציב יחד.

אני כותב את הדברים בעיקר נוכח מה שעומד להתרחש בשבועות הקרובים בחדרי הוועדות השונות. תחת המעטה של חוק ההסדרים המביש, שאין כמותו בשום מקום בעולם, מנסים במשרד האוצר להעביר אינספור רפורמות שייתכן שהציבור בכלל לא מודע להן. אין להן קשר לתקציב המדינה. גם אין אפשרות לדעת מי מהיוזמים של ההצעות המגונות הללו נגוע בניגוד עניינים.

שר האוצר משה כחלון, לדוגמה, המחזיק בכיסו הסכם קואליציוני המתיר לו חופש פעולה בלתי מוגבל בהרבה מאוד תחומים רגישים, מטפל, כך או אחרת, לפי תחקיר "עובדה", בהטבות מס מפליגות לחברת HOT שבבעלותו של הארכי־טייקון פטריק דרהי. הוא מכחיש כמובן שיש לו עניין בחברה הזאת, אף שאחותו משמשת בה בתפקיד בכיר. לא שמעתי את היועץ המשפטי לממשלה מורה על בדיקה של התנהגותו של שר האוצר. הוא עסוק, כנראה, עד מעל לראש בבדיקת נסיעותיו של ראש הממשלה.

משום מה הכל נוהגים בכחלון בכפפות של משי אף שהוא מוביל רפורמות משפילות בתחום הדיור העלולות לפגוע במאות אלפי פנסיונרים; לא במקבלי הפנסיה התקציבית שלהם דואגים הרמטכ"לים לדורותיהם. מישהו רוצה מאוד, ללא ספק, את תמיכתו של שר האוצר בחוקים אחרים תמורת תמיכה ברפורמה העלובה הזאת, וזה צריך לעורר בכל אחד הרבה סלידה.

כל חברי הכנסת צריכים לעמוד על כך שכל רפורמה תידון לגופה. אסור לכרוך את כל הרפורמות־כביכול תחת מעטה של חשאיות. לא ראוי גם להתלות אישור של רפורמה כלשהי באישורה של רפורמה אחרת. חוק מיסוי "הדירה השלישית", למשל, צריך להידון בנפרד מהצעות בזויות אחרות המצויות בחוק ההסדרים.

בסופו של דבר, מותר לשער שחברי הכנסת ינהגו כמו עדר של כבשים. אלה שבקואליציה לא ירצו, כמובן, לגרום לנפילת הממשלה; ואלה שבאופוזיציה ישמרו, מן הסתם, את גרונותיהם ליום שבו תעלה סוגיה פוליטית כלשהי כגון הצעת חוק שיכולה למנוע אולי פינוי של יישובים ביהודה ובשומרון. אבל לאלה, וגם לאלה, אני יכול לומר שמה שמטריד בעיקרו של דבר את הציבור הוא הכיס הפרטי של כל אחד. שכן מי שצריך לשלם את המשכנתה ולהבטיח כיסוי ביטוחי למקרה של מחלה ולשמור מעט כסף לעת פרישה - זה מה שחשוב לו.

איני דואג לכחלון, שפועל תוך חשש לניגודי עניינים בכמה תחומים, שכן יהיה כנראה מי שידאג לו לאחר הבחירות הבאות. מה שהיה חשוב לי לומר הוא שלטובת האינטגריטי של הזרוע המחוקקת צריכה להתקיים מערכת של איזונים, ולכן מותר לחברי הכנסת לשקול גם שיקולים שהם מעבר לשיקול הצר של המשך קיומה של הקואליציה.