יובל רבין, בנו של יצחק רבין, אמר בטקס שערך ארגון “מפקדים למען ביטחון ישראל” לזכר אביו: “זה היה אקדח שירה בפרומו לסרט הבלהות שבו אנו חיים. האחרון שנפל הוא משה יעלון. מי יודע אם לא יושב עכשיו מישהו לא רחוק מכאן ומסדר לעצמו מחדש את המחסנית של האקדח". 

מה אמר בעצם בנו של ראש הממשלה שנרצח? שרצח רבין היה רק ההתחלה. מאז אנו חיים בתקופה של רציחות. שר הביטחון לשעבר, יעלון, נפל גם הוא בגל מעשי הרצח הזה, וברגעים אלו ממש אולי מכין מישהו את הרצח הבא. 
נעסוק לרגע בתפלות המשווה בין רצח ראש ממשלה בידי מתנקש יהודי לבין פיטוריו של שר ביטחון. השוואה מטומטמת, כמובן. לו מישהו אחר היה אומר זאת, לא בנו של הנרצח, הייתה קמה זעקה על "זילות הרצח". שרי ביטחון רבים הודחו או נאלצו להתפטר: פנחס לבון הודח אחרי "עסק הביש" במצרים. משה דיין הודח למעשה אחרי מלחמת יום הכיפורים. עזר ויצמן הודח אחרי ששבר חזק מדי שמאלה, איש כבר אינו זוכר בדיוק למה. אריאל שרון הודח אחרי סברה ושתילה, ואיציק מרדכי, זוכרים? ולפי אותו היגיון - כל שר אשר ראש ממשלה מדיח מממשלתו בעצם נרצח. מי אמר שרק לימין יש מונופול על אמירות מטומטמות?

משה יעלון. השוואה מטומטמת שלו הייתה נאמרת על ידי אדם אחרת הייתה מוגדרת כ"זילות הרצח". צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

אבל ביתר הרחבה ראוי לעסוק בתיאור חיינו מאז רצח רבין כ"סרט בלהות". אכן. גלי הרצח והטרור שהביאו עלינו הסכמי אוסלו היו סרט בלהות. למעלה מאלף יהודים נרצחו בעטיים של ההסכמים הארורים הללו. אך מדינת ישראל התגברה על גלי הרצח והוכיחה, בניגוד לדעתם של אלו הטוענים ש"אי אפשר לנצח טרור", שאפשר בהחלט לדכא אותו לרמה כואבת אך נסבלת. אבל דומני שלא לטרור הערבי התכוון בנו של רבין, אלא לחיים במדינת ישראל בכלל, והדוגמה שהביא - פיטורי שר הביטחון יעלון - מוכיחה כי לא לערבים התכוון, אלא ליהודים.
ומהי הבלהה? בפשטות: התכווצות השמאל, שלטון הימין. כידוע, בניגוד לצפוי, מיד לאחר הרצח לא זכה השמאל ברוב עצום כדי "להמשיך את דרכו של רבין" אלא נכשל בבחירות, ומאז, ברוב השנים, שולטות מפלגות ימין. אומנם הליכוד שב והמיט עלינו אסון בדמות ההתנתקות, אך דומני שגם את האסון הזה לא כלל יובל רבין בתסריט הבלהות שהוא מתאר לנו. 
ב־20 השנים האחרונות גדלה מאוד ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון. אנו מתקרבים לחצי מיליון יהודים שיושבים בלב המולדת והופכים כל ניסיון לחלוקת הארץ והקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן לחזון תעתועים. בסרט הבלהות הזה גם ניסיונות לשנות את מערכת החינוך והתרבות לכיוון לאומי יותר, מאבק בעמותות שמאל קיצוני המנסות לקעקע את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ניסיונות לעצב את דמותו של בית המשפט העליון על פי רצונם של אזרחי ישראל ולא על פי גחמתו של מועדון החברים השולט בו בעשורים האחרונים, וגם מאמצים לסיים את שלטון השמאל בתקשורת. בקיצור: מדינת ישראל הופכת לאטה ממדינת יהודים למדינה יהודית. זו הבלהה. אבל ממש כמו תוצאות הבחירות - באולם הקולנוע שבו מוקרן "סרט הבלהות" מבקרים רק צופים מעטים, וגם הם - רובם באים רק בימי "שלישי בשלייקעס", כשיש הנחות לקשישים. רוב אזרחי ישראל דווקא מרוצים מחייהם במדינת ישראל. מי שחושב שאנו "חיים בסרט בלהות" - מעיד על עצמו, במו פיו, שהוא חי בסרט.