דווקא ביום שבו תשומת הלב הציבורית סביב עתיד תאגיד השידור הגיעה לשיא, נעצרו 16 בכירי העיתון "ג'ומהורייט", ערוץ התקשורת החופשית החשוב ביותר שנותר בטורקיה. נכון, אין כתבים בכלא בישראל בשל פרסום עמדות המנוגדות לשלטון. עם זאת, המציאות הקשה בטורקיה ניצבת בפנינו כתמרור אזהרה: גם משם הדמוקרטיה נראתה איתנה ויציבה, אולם התברר שהיא עמדה על מדרון חלקלק במיוחד.

התגובה של נתניהו לשידור התחקיר של אילנה דיין הייתה האחרונה בסדרת תגובות מבוהלות, שמטרתן לנטרל את התקשורת ולהפוך אותה כלי בשירות השלטון. תגובתו הייתה כולה לגופו של אדם ולא התייחסה ולו באופן חלקי להאשמות העולות מתוך התחקיר. אלה אינם פעמוני השכמה, אלה אזעקות עולות ויורדות שקוראות לכולנו להתייצב מול המלחמה של נתניהו בתקשורת ובעיתונאים שעדיין מחזיקים מעמד בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית.

תגובתו המביכה והמדאיגה של נתניהו מצטרפת לסיפור תאגיד השידור, שהוא פועל לסגור. התאגיד נולד לאחר תהליך ארוך שבו ראש הממשלה נתניהו ושר התקשורת גלעד ארדן ניהלו מסע דה-לגיטימציה לרשות השידור, שהפכה בעיני הציבור לגוף מסואב ומיותר. השניים הודיעו על הקמת תאגיד חדש והשתמשו בסופרלטיבים. הם דיברו בשבחם של חופש העיתונות וההגנה על הדמוקרטיה. כדי למצוא חן בעיני הציבור ולהוסיף שמן פופוליסטי שיחליק את התהליך, הודיעו על ביטול האגרה.

נתניהו מסתער בכל כוחו


בעת הדיון בממשלה על הקמת התאגיד הייתי השר היחיד שהתנגד להצעה. טענתי כי יש ברשות השידור חומר אנושי מצוין, תשתית ראויה ורוח דמוקרטית, ואלה ראויים להזדמנות לבצע בעצמם את השינויים הנדרשים. 
לצערי, ראש הממשלה נתן גיבוי מוחלט להצעתו של ארדן והצליח לגייס את כל שרי הממשלה. קשה היה לי, אפוא, לשמוע אותו אומר השבוע שהוא "ישקם את רשות השידור". השנתיים האחרונות של חוסר ודאות ברשות השידור, תוך מעבר של חלק מהעובדים לתאגיד, פרישת אחרים והקפאת ההשקעות בתוכן ובתשתית, הפכו למסמר נוסף בארון המתים של הרשות.

והנה, פתאום, עם תעלולי חקיקה מצד חברי כנסת בקואליציה ועם תחשיבים חדשים שמבקשים לערער על כל התחשיבים שהציג נתניהו ב-2014, הוא מסתער בכל כוחו כדי לסגור את התאגיד ולהחיות מחדש את רשות השידור. בתור מי שהתנגד להקמת התאגיד איני יכול לתמוך בפירוקו, מאחר שהגעתי למסקנה כי ראש הממשלה אינו מתעניין בגורל עובדי הרשות או התקשורת החופשית. כל מה שהוא רוצה הוא חופש פעולה לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו.

החדשות הטובות הן שבזכות הכוחות הדמוקרטיים בכנסת ועל אף גחמותיו של נתניהו, יקום תאגיד שידור ציבורי בישראל. העיתונאים שגויסו לשורותיו מגיעים מכל הקשת הפוליטית ויפעלו לייצג מגוון השקפות ופרשנויות למציאות המורכבת בישראל. עם זאת, דרושה גם הבנה עמוקה בציבור הרחב, שתקשורת חופשית היא אחד מיסודותיו של משטר שמשרת את האזרחים ולא להפך. הסכמה רחבה מימין ומשמאל על חשיבותה של עצמאות התקשורת תשמור עלינו יותר מכל מפני הידרדרות במדרון דומה לזה שאליו מחליקה הדמוקרטיה הטורקית.