אתמול חשף משרד החינוך את נתוני המיצ"ב במעמדו אמר שר החינוך נפתלי בנט כי "הנתונים מעידים שהצלחנו לצמצם פערים ולהזניק הישגים. הממצא המובהק ביותר הוא שהתלמידים החזקים התחזקו והתלמידים החלשים התחזקו עוד יותר". מבחני המיצ"ב הם תאונה מצערת אך צפויה - מה שעושה אותה למצערת עוד יותר. במקור המבחנים התכוונו להיות פנימיים ומיועדים לעיני הנהלת בית הספר ואולי למורים בלבד, אך בעקבות לחצים משפטיים ואחרים המבחנים הפכו פומביים, ולפיכך לאמצעים של יחסי ציבור ושל מיון בתי ספר. מהשלב הזה הם הפכו לאמצעי הרסני מבחינה חינוכית.

במקום לתת משוב להנהלה ולמורים לצורך שיפור בית הספר, הם מתייגים את בית הספר וממצבים אותו במקום גבוה או נמוך בליגת החינוך ומשליכים אותו להיאכל בזירת התקשורת. בנוגע לתוצאות עצמן, גם הן צפויות. בית הספר הוא רשות חינוכית חלשה ביחס למשפחה, הוא אינו יכול לפצות על המחסורים ואף על הנזקים, שנגרמו במשפחה.

ילדים שמגיעים מבתים שעסוקים במלחמת קיום והם דלי תרבות, יתקשו מאוד להצליח בבית הספר. בית הספר יוכל לפצות על הגירעון המשפחתי רק באמצעות השקעה גדולה והוראה מאוד יעילה - שני דברים שבית הספר חסר.

הכותב הוא מרצה בכיר בבית ברל