לתומי חשבתי שצפייה בתכנית שעוסקת ב "גילויים חדשים בעניין גלעד שליט", כדברי הפרומו, היא בזבוז זמן גמור. להפתעתי, בזפזופ אקראי נקלעתי לחשיפה המדהימה, שבה אהוד אולמרט יצא בביקורת מרעישה על תפקודו המבצעי של שליט במהלך החטיפה (המקור, ערוץ 10): “החטופים כמעט הסתלקו", סיפר אולמרט, "ואז צץ מישהו מהטנק. אם אני יודע לקרוא לזה חטיפה או התמסרות. היה שם דבר מוזר שלא פוענח עד היום הזה”. בהמשך דיבר גם האלוף במילואים גיורא איילנד, שהיה ראש הועדה לבדיקת תקרית החטיפה. גם איילנד ביקר גם תפקודו של שליט: “אני מסכים עם התיאור שהיה מצופה ממנו כלוחם לעשות יותר ממה שעשה".



אלה הם קשקושים מקפיצי פיוז. אולמרט ואיילנד תובעים סחורה שכלל אינה בנמצא. זה מה שהחייל שליט יכול לנפק לצה"ל, ומבחינתו הוא עשה את המעשה הנכון. עובדה, הוא חי. אלה שמבקרים את תפקודו לא היו בנעליו באותן נסיבות וזהו כלל ראשון לשיפוט התנהגות בעת לחימה. נכון שהדרישה מחייל היא להרוג ולהיהרג, אבל ברגע שבו החייל הוא שליט והנסיבות בלתי נשלטות לחלוטין, את כל מה שקרה שם אי אפשר לבקר. זאת אינה "החלטה" של שליט, אלא סיפור פשוט על פאניקה. נכון שמצופה ממנו להיהרג כדי לא לגרום אי נעימות פוליטית, אבל בשם החטוף הבא - אם לא הייתם, אז לפחות תשתקו.



למי שזה עתה נחת ממאדים, גלעד שליט שוחרר משבי חמאס באוקטובר 2011. נתניהו החליט על שחרורו תמורת 1,270 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל. שנה אחר כך המליצה ועדה בראשות השופט מאיר שמגר כי ישראל תשחרר רק אסירים ביטחוניים בודדים ולא עשרות או אלפים בתמורה לשבוי ישראלי אחד, כדי למנוע עסקאות ענק לחילופי שבויים.



אחרי פקפוקי אולמרט ואיילנד בדבר הלוחמנות המאותגרת, שלא לומר פחדנות של שליט, צפיתי במאיר דגן ושמעתי אותו מסביר שהוא התנגד לעסקת השבויים, משום שהוא מתקשה להתמודד עם אמירות של הורים שכולים על שבנם הלך בגלל שחרור האסירים. כאילו אין לפלסטינים עשרות אלפי סיבות להתקומם נגד כיבוש מתמשך, כאילו אם לא יעשה את זה מוחמד שיצא מכלאו בעסקת ג'יבריל או שליט, הרי יעשה את זה אחמד שייכנס לכלא. כאילו לא ברור שגם גופות הדר גולדין ואורן שאול יוחזרו תמורת שחרור אסירים.



החלטתו של נתניהו הייתה לגמרי נכונה ברמה האנושית הצה"לית והלאומית. כתמיד, החלטת נתניהו נולדה בעקבות לחץ ציבורי, והוא אכן נכנע, עשה קופה של יחסי ציבור חיוביים, סקרים החמיאו לו על החלטתו אבל מתנגדי המחיר לא סלחו. כל אירוע שמעורב בו אסיר משוחרר מאז הוא סיבה למסיבה על חשבון נתניהו, שנכנע ללחץ ההמוני. עכשיו הגיע תורו של אולמרט לעשות, ולהשליך את האבן שלו.