1. במשך 35 דקות ישבתי השבוע מהופנט למחצה מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא נשא נאום בפני הסגל הדיפלומטי בכנס "הג'רוזלם פוסט" בירושלים. צריך להודות: אין שני לו בנאומים, הוא "תותח" הסברה מס' אחת בישראל, פרזנטור מעולה, שהאנגלית בפיו משובחת. גם התכנים היו מעולים ונכונים וגם דרך הצגתם.



נתניהו הסביר למה הוא אופטימי. הוא הסביר לשגרירים את מה שישראל מציעה לעולם על פי ראשי תיבות שקבע - T.T.P:


ה־T הראשון קשור לטרור ועוסק בשילוב ידיים, ידע, ניסיון ומודיעין למאבק בטרור.


ה־T השני הוא טכנולוגיה. ישראל היא מעצמה טכנולוגית, והעולם לוטש לכאן עיניים ומקים מוקדי מחקר וידע גם בחקלאות, גם ברפואה, גם בסייבר. נתניהו התגאה בכך שלראשונה מאז עידן הסוסיתא, ישראל חזרה להיות יצרנית רכב, כשכוונתו לתוכנות כמו מובילאיי, ווייז ועוד טכנולוגיות ישראליות המשפיעות על חזית הטכנולוגיה של הרכב העולמי.


ו־P, הכוונה ל־Peace (שלום).



נתניהו תיאר התקרבות של מדינות ערביות ואחרות לישראל, הודיע שהוא יקיים בקרוב ביקור ראשון של ראש ממשלה בסינגפור, וביקש מהשגרירים וממדינותיהם שיארגנו לו פגישה עם אבו מאזן בכל מקום שהוא ובכל זמן שהוא. הוא הצהיר שיהיה מוכן ללכת לתהליך שלום ברגע שיראה שיש לו פרטנר.



באולם הגדוש הייתה תמימות דעים שמדובר בגאון הסברה, במדינאי מהליגה הבינלאומית הראשונה וכו'. ואני ישבתי וחשבתי עד כמה מתסכלת העובדה שאת כל אלה, את כל התכונות הטובות, המעלות והניסיון האדיר, מקלקלות כמה פרשות מביכות, תגובות נוראיות לתקשורת ועיסוק אובססיבי במי יגיש תוכניות בתאגיד בין ארבע לחמש אחר הצהריים. זו תחושה עזה של החמצה, שכנראה בלתי ניתנת לגישור, וזו בעיה גדולה מאוד שלו וגם שלנו.



נתניהו היה על הבמה מול הדיפלומטים, אבל ראשו היה כנראה במקום אחר לגמרי. הוא כנראה כבר ידע משהו על ההחלטה המתגבשת אצל היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה של המשטרה בעקבות המידע הנוסף שפורסם ביממה הקודמת על מעורבות לכאורה בפרשת הצוללות.



גם בעניין זה נתניהו שגה. אני מאמין שלא היה לו כל שיקול זר ברכישת הצוללות וכי לא פעל בעניין זה כדי לזכות בקופון או בטובת הנאה. לפיכך, לו אני הוא, הייתי מקדים ויוזם את הבדיקה הזו כבר לפני שבוע. כדי להפריך את כל הטענות, להפריך את כל הפרסומים בעניינו, את השמועות ואת הרחשים, תוך קביעה, שאם יימצא כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות של עורך הדין דוד שמרון או אחרים, יופקו לקחים ויחודדו נהלים בלשכת ראש הממשלה וברחבי הממשלה. אבל גם הפעם נולדה החקירה בעקבות הפרסומים בתקשורת בניתוח קיסרי, שלא לומר בלידת עכוז.




2. מי אמר שאין לנו אופוזיציה לוחמת? ראשי האופוזיציה השבוע הינם: רביב דרוקר, בן כספית, אלדד יניב. מי יהיו אלו בשבוע הבא?



3. המועצה הלאומית לביטחון עלתה לכותרות לא רק בגלל חקירתו המתוקשרת של אבריאל בר יוסף וחשד כי קיבל טובות הנאה בענייני אנרגיה, אלא גם ובעיקר בשל מעורבות של המל"ל ואנשיה באותה עת בהחלטה על רכישת הצוללות מגרמניה. אפילו האלוף רם רוטברג, מפקד חיל הים היוצא, הגיע לתפקידו לאחר שנתיים במל"ל.



אני זוכר היטב את ישיבת הממשלה הראשונה ביולי 1996, בראשות נתניהו (שציין השבוע שיא של משך הזמן בכהונת ראש ממשלה ועבר את זה של דוד בן־גוריון). בישיבה ההיא הוחלט על הקמת המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה בראשות דוד עברי. בתוך יום אחד, בעקבות התנגדות השרים יצחק מרדכי ודוד לוי, בוטלה ההחלטה ונתניהו נאלץ להמתין עד לעזיבתו של מרדכי את משרד הביטחון. עוד באותו הערב כינס נתניהו מסיבת עיתונאים עם השר משה ארנס ביומו הראשון במשרד ועם דוד עברי והקים את המועצה.



המל"ל נוסדה אז לצורך מסיבת עיתונאים כדי להקהות את עניין עזיבת שר הביטחון, ובהמשך היוותה סידור עבודה לרוב לאלופים בדימוס. מאז שהוקמה, נחשבה המל"ל ל"סרח עודף" ול"ילד חוץ" במערכת הביטחון ולמעשה לא הצליחה להשפיע על שום החלטה דרמטית (אולי רק על הצוללות, וגם זה לא בטוח).



הסיבה פשוטה: ישראל היא מדינה שטובעת בענייני ביטחון, ויש בראשה שלושה פורומים שלא מותירים מקום מהותי ועמוק למל"ל - הקבינט הביטחוני, המטה הכללי של צה"ל ופורום ראשי השירותים.



לא קראתי עדיין את ספרו של פרופ' עוזי ארד על המל"ל. הוא השקיע בתפקידו וראה חשיבות גדולה בגוף אזרחי ברובו שיבצע עבודת מטה עבור ראש הממשלה והממשלה, ויהווה גורם מאזן ומשקל נגד לעוצמתם של הרמטכ"ל והצבא. בפועל זה לא קורה וספק אם יקרה. אני כותב את הדברים הללו במנותק מהנפשות הפועלות, מחקירתו של תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף ופעילות המל"ל בנושא הרכש לחיל הים. ספק אם ביבי ייכנס לזה, שכן, הוא מאוהב בוודאי ביציר כפיו. אך יהיה כדאי בהזדמנות לבדוק איזו מל"ל צריך, באיזה היקף, בכפיפות למי, ובעיקר - למה? זה מתבקש.



4. לא היה קל לי לצייץ השבוע בטוויטר מילות ביקורת על בית המשפט העליון, אבל הייתי חייב. אני סבור שהרכב השופטים בעניין הרב הצבאי הראשי שגה וכי לא היה מקום במקרה זה להתערב בהחלטת הרמטכ"ל גדי איזנקוט, וכן, לסמוך על הבירור שערך ועל שיקול דעתו. עד לפני מספר שנים היה בג"ץ דוחה על הסף כל עתירה נגד מינוי קצין בצה"ל בנימוק ש"בג"ץ לא מתערב בשיקול מפקד בכיר".



כך היה בעתירות בעניינו של תא"ל (מיל') אפי איתם ערב העלאתו בדרגה ובעוד מקרים רבים אחרים. בג"ץ שינה את גישתו בפעם הראשונה כשעיכב את קידומו לדרגת תא"ל של קצין בכיר שהועמד לדין משמעתי בגין הטרדה מינית. אני סבור כי קציני הצבא לא אמורים להיות מוגנים וחסינים בפני בג"ץ אך בעניין הרב הצבאי, בג"ץ שגה. לאחר שנחשפו התבטאויות שלו מן העבר, שבהם ציטט את ההלכה, נערך לו בירור נוקב בתוך הצבא. הוא סיפק הסברים, התחייב למדיניות והוכיח כי בשנות שירותו ברבנות הצבאית לא דבק רבב בהתנהגותו ובאמירותיו. גם אם ההלכה היהודית מתירה אינוס גויות בשעת מלחמה, אני בטוח כי הרב הראשי לצה"ל היה בולם מקרים אלו בגופו. הלכה עתיקה לחוד וישראל 2016 והשכל הישר לחוד.



רק לפני מספר חודשים ניהלתי ויכוח עיקש עם רב בכיר ומוכר שנתפס באמירות בלתי הולמות כלפי הומואים, שאותן ציטט מההלכה. הוא התעקש כי אינו יכול לחזור בו אך הוכיח כי הוא מכבד אותם, מחבק אותם, וכי הוא מבין שההלכה לא תהיה תקפה כאן ועכשיו כשם שאין סוקלים אדם באבנים בכיכר העיר.



אינני יודע כיצד תיגמר הפרשה הזאת, אבל אני מאוד מצר על כך שבג"ץ הטיל ספק בהחלטתו, בסמכותו ובשיקול דעתו של הרמטכ"ל איזנקוט, ששומר על צה"ל ועל שלמותו יותר מכל בכיר אחר בצמרת המדינה.



5. הוזמנתי השבוע לשאת הרצאה בנושא הקשר בין הביטחון התזונתי לביטחון הכללי בישראל בפני "הכנס השנתי למדעי הבקר". יש דבר כזה. בחיי.


מאות רפתנים בירושלים, שלושה ימים, עשרות הרצאות. כבר בחניית מלון "רמדה" אתה מבין שיש לך עסק עם כנס מסוג אחר. טנדרים דאבל קבינה, מכוניות מסחריות חבוטות וכלי רכב פשוטים ומעוטרי בוץ ואבק.



הרפת הישראלית היא המובילה בעולם, וזהו נתון שהפתיע גם קיבוצניק כמוני. גדלתי ולמדתי בימי ילדותי על הרפת ההולנדית, והנה הפרה הישראלית היא הטובה ביותר והמניבה ביותר, וכל העולם לוטש לכאן עיניים.



בכנס למדתי שבישראל פועלות 751 רפתות קיבוציות ומשפחתיות במושבים המאכלסים 125 אלף פרות מניבות המייצרות מיליארד וחצי(!) ליטר חלב בשנה, וזה לא הולך ברגל.



למדתי גם על המונח "רפתן תחת אש", רוצה לומר שגם בסיבוב הבא בצפון או בגבול עזה, וגם אם יפנו יישובים ותושבים, הרפתנים יישארו לעמוד על משמרתם ברפתות לא מוגנות כדי לשמור על הפרות, כדי לחלוב וכדי לספק את צורכי המשק והלקוחות בכלל ובשעת חירום בלבד. ועוד דבר למדתי: שהרפתות הפזורות ברחבי הארץ ושטחי המספוא למזון פרות מהווים 20% משטח מדינת ישראל, וגם זה משהו.


שבת שלום.



[email protected]