לפני שנרדם בתום יום מפרך בלשכתו הספיק ראש הממשלה להכיר את עבדיאל השד. עבדיאל היה “מונרכיסט לבן", שליט מהעולם העליון, אשר הקשיב לקולותיהם של כל נתיניו. דלתותיו תמיד היו פתוחות לכל מי שהציע לו מחוכמתו וניסיון חייו במסעו למען חיים טובים בממלכתו. ראש הממשלה בדיוק נכנס למיטתו וסיים להביט באשתו הישנה בשלווה, כאשר התממש השד מתוך מנורת לילה שקיבל לאחרונה מעוזרת ביתו (אשר רכשה אותה בטיול השורשים שלה במרוקו). בבוקר לפני שצחצח את שיניו, הביע משאלה מול המראה שמישהו יעזור לו לעבור בשלום את כהונתו החדשה.

אי אפשר לומר שראש הממשלה נבהל במיוחד מהופעתו הפתאומית של השד, אחרי הכל הוא עמד עתה בראשה של אחת המדינות הקשוחות בעולם, במיוחד כשנדרש לטפל באזרחי ארצות ערב.

ראש הממשלה הביט בעבדיאל באדישות ושאל בקרירות “מי אדוני?".

“אני עבדיאל", הוא השיב, “המונרכיסט הלבן, שליט העולם העליון".

“מונרכיסט לבן?", התפלא ראש הממשלה, “מה זה אומר?".

עבדיאל חש בלבול, כל הסיטואציה לא התנהלה כפי שהורגל אליה בעבר. בדרך כלל בני התמותה המעטים שאליהם נגלה נבהלו, או לפחות נהגו בו בכבוד הראוי ליצור אשר התממש לאוויר העולם מתוך מנורה ישנה.

“אני מניח שזה ההפך ממונרכיסט שחור", הוא השיב בפשטות וקיווה שהשאלות ייפסקו.

“מה זה מונרכיסט שחור?", חקר ראש הממשלה.

“נו, באמת", התעשת השד והשלים עם העובדה שהמופע הרגיל שלו לא ילך הפעם. “אתה יודע, שליט כזה שמקשיב רק לאנשים ספורים, כזה שלא מבין את עומק המשבר שמדינתו נמצאת בו, עד שהעם לחלוטין מפורק ומוקף אויבים".

“אתה רומז שאני מונרכיסט שחור? אני רק שבוע בתפקיד!", תקף ראש הממשלה בטון נעלב.

“לא, לא אמרתי את זה", הרגיע השד והביט באימה לעבר האישה הישנה במיטה, קיווה בכל לבו שלא תתעורר. טרם ירידתו לאדמה, המועצה העליונה עוד הספיקה להזהירו בקשר למזגה התוקפני. “אבל אני פה כדי לוודא שלא תהפוך לאחד כזה, ואם תפסיק לשאול כל כך הרבה שאלות ותאפשר לי לדבר, אולי אוכל לתת לך עצות ולחזור למנורה שלי", לחש השד כשהוא מכתיב את הטון הראוי לשיחת הלילה שלהם.

“אני מתנצל, תמשיך בבקשה", לחש בחזרה ראש הממשלה.

“אז ככה, אלו הן הטעויות אשר עלולות לסכן את מדינתך", הכריז השד בקול גדול. “מהן עליך להקפיד להימנע". ראש הממשלה בהה בקיר. “אתה מקשיב לי?", שאל השד בייאוש.

“מקשיב, מקשיב, פשוט היה לי יום ארוך במשרד", ראש הממשלה הסביר.

“מדינה אשר משנה לעתים קרובות את חוקיה ופקודותיה מקשה על האזרחים לשמור על החוק", פתח השד. “כאשר העומדים בראש המדינה מערבבים את חייהם ועסקיהם הפרטיים עם עבודתם הממשלתית, או מקדמים את מקורביהם, אזרחי המדינה, כמוהם, יהפכו לדו־פרצופיים. מדינה אשר עוצמת עין מול פשעים של אזרחים, אבל בו-זמנית מענישה אזרחים תמימים, תביא לפירוק אחדות העם, תגרום לתסכול, לחוסר אמונה במערכת, ולהיחלשות הכוח הצבאי אשר יפעל בלב חצוי.

“עליך גם להיזהר מליצור מדינה מלאה בכעס. במדינה כזו קשה מאוד לשמור על חוק וסדר לאורך זמן, היא נפיצה ומקדמת בקרב האזרחים את לקיחת החוק לידיהם. הקפד על קריטריונים ברורים לענישה, או לחלופין על ציון לשבח. הם נקבעים בחוסר מידתיות או על ידי אינטרס פוליטי, מעודדים שחיתות ופשע ומדכאים התנהלות אזרחית מופתית.

“והכי חשוב, אל תיאבק אף פעם בחושפי שחיתויות ובתקשורת. אולי תצליח נקודתית, אבל זכור כי כאשר אתה מכה נחש בראשו, זנבו יתקוף. כאשר תכה בזנבו, ראשו יתקוף. כאשר תכה במרכז גופו, גם ראשו וגם זנבו יתקפו חזרה. כאשר הבסיס לעבודה הציבורית רקוב ומלא שחיתות, נוצר מעגל של תקיפה והגנה שאי אפשר לנצח בו או לעצור אותו".

כאשר סיים את נאומו, הבחין השד כי ראש הממשלה ישן. הוא ניסה להעירו ללא הצלחה, ולבסוף חזר מאוכזב למנורתו. “כמה לדעתך הוא הצליח לשמוע?", הוא נשאל על ידי המועצה העליונה. “ימים יגידו", ענה, “ימים יגידו".

אם תכה את הנחש בראשו, זנבו יתקוף חזרה. איור: שי חיאם תכה את הנחש בראשו, זנבו יתקוף חזרה. איור: שי חי

###

למחרת בבוקר התעורר ראש הממשלה ליום חדש, בלי שזכר דבר מהלילה. זה לא היה יוצא דופן, הוא אף פעם לא זכר חלומות. “איפה הנעליים שלי?", שאל את אשתו. “תשאל את העוזרת", היא ענתה בזעף.

לקראת הצהריים נכנס ללשכתו שר הביטחון. “בזוקה?", הציע בחיוך ראש הממשלה והושיט לעברו חופן מסטיקים. “תבחר אחד".

“תודה", אמר השר, ובחר מסטיק קסום אשר הגניב לערימה קודם לכן השד עבדיאל. הוא הסיר את עטיפת המסטיק והכניס אותו לפיו.

“תבדוק", אמר ראש הממשלה.

“לבדוק מה?".

“מה כתוב לך בעתידות".

"עזוב שטויות, נו".

“אני ראש הממשלה ואני קובע שתקרא את העתידות".

הרים שר הביטחון את העטיפה וקרא בקול: “תורת המלחמה מכילה כוח רב שטמון בו פיתוי מסוכן. כאשר יש לך כוח, אתה חייב לשמור על אופי מתחשב וצנוע, לעולם לא לחשוב שהכל אפשרי. אל תאבד את עצמך לפיתוי הכוח. היזהר".

ראש הממשלה הביט בשר הביטחון בעיניים גדולות: “מי חשב שיש כל כך הרבה חוכמה בבזוקה, תראה כמה זה רלוונטי לתפקיד שלך".

“נו, מה אתה ילד? הם כותבים את זה כך שכל אחד ירגיש שזה מופנה אליו", סינן השר בכעס.

לאחר מכן נכנס לחדר חברם שחזר ארצה לאחר שהות ארוכה בבולגריה. הם הציעו לו בזוקה, והוא התיישב וקרא איזו שטות על פיתויים ומשרות ציבוריות.

“אתה רואה?", אמר שר הביטחון לראש הממשלה. “זה ינהל בית בושת זה?".