בעולם המסויט של ג'ורג' אורוול, הנשלט כולו על ידי תעמולה ושטיפת מח: שקר הוא אמת ואמת - שקר. עבדות היא חרות ולהפך. בבחירות לנשיאות אוסטריה שתתקיימנה השבוע בין שני המועמדים הסופיים: נורברט הופר ממפלגת החרות מול אלכסנדר וואן דר באלן ממפלגת הירוקים, אורוול קם לתחיה. שחור הופך ללבן ולבן הופך לשחור. לפני שצוללים אל סיפורה המיוחד, ובמובן מסוים ההזוי, של מערכת הבחירות הזו והעולם ההפוך שהיא מציגה, צריך להסביר לקורא התמה, מדוע בכלל מתקיימות בחירות לנשיאות אוסטריה בעת הזו. הרי היו שם בחירות והכותרות סיפרו בשמחה שנציג הימין הפסיד בהן.



זה לא דה ז'ה וו. אכן התקיים סיבוב בחירות שני וסופי במאי השנה. כשגמרו לספור את כל הקלפיות עלה שהמנצח, בפער של 4%, הוא נציג הימין נורברט הופר, שניצח בפער גדול (15%) גם בסיבוב הראשון. אלא שלאחר ספירת מעטפות ההצבעה המיוחדות שהתווספו לקלפיות התברר שמועמד השמאל וואן דר באלן ניצח בשוברו את כל כללי ההסתברות הסטטיסטית.



כאן נכנס לתמונה בית המשפט החוקתי העליון בווינה, שעצר את הפארסה וקבע שבגין אי סדרים חמורים בהצבעה המיוחדת ובספירת מעטפות ההצבעה הזו יש לערוך מחדש את סבב הבחירות השני לנשיאות. הבחירות החוזרות מתקיימות בסוף השבוע הזה ולקראתן מתקיים קמפיין של "כוחות האור", עתיר הכפשות וכזבים, נגד הופר ומפלגת החרות הניצבת מאחוריו.



מפלגת החרות, שהיא המפלגה הגדולה באוסטריה על פי כל הסקרים, פסולה בעיני הממסד של בריסל הן בגלל הסתייגותה ה"טראמפיסטית" באופייה, מהבירוקרטיה הרקובה, לשיטתם ,של האיחוד האירופי, אך בעיקר בשל התנגדותה להצפת אוסטריה ואירופה בפליטים ללא סינון וללא בקרה.



אמת, בעודה מקדמת בברכה מוסלמים הגונים המעונינים באמת ובתמים להקלט בחברה ובתרבות האוסטרית, מתנגדת מפלגת החרות לזרימה בלתי מבוקרת של פליטים המביאים עימם תפיסות איסלאמיסטיות קיצוניות, על גבם של עדרי סוסים טרויאנייים בדמות גני ילדים ובתי ספר המחנכים להשתלטות על הקהילה הקולטת, לגיהאד, סגידה לשהידים, וחינוך לשנאת ישראל והיהודים.



מועמד הירוקים, ואן דר באלן, מתפאר בתמיכתו בפתיחת השערים לרווחה בפני פליטי המזה"ת, הוא מזדהה עימם, לדבריו "בשל היותו ״ילד פליט״, בנם של פליטים מאסטוניה, שנמלטו לאוסטריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה .



 "תיאורים שקריים בעליל" 



אלא שמסתבר שיש עוררין על המצג המלודרמטי הזה של מועמד השמאל לנשיאות אוסטריה. בתקשורת האוסטרית נשמעים בימים האחרונים יותר ויותר קולות הטוענים שוואן דר באלן מציג תיאור שקרי בעליל. על פי פרסומים אלו, ואן דר באלן כלל לא היה חלק ממשפחת פליטים בימי הרייך השלישי אלא חלק ממשפחה ששרתה את הנאצים. אביו של וואן דר באלן היה, לפי אותם פרסומים. סוכן נאצי רב פעלים ורם דרג.



מסיפור משפחת וואן דר באלן עולה כי אביו של המועמד לנשיאות, אלכסנדר וואן דר באלן האב, נולד ברוסיה, ממנה ברח לאחר המהפכה הבולשביקית לאסטוניה השכנה, שם קיבל אזרחות אסטונית והתפרנס כמנהל בנק בריטי גדול בטאלין.



בעקבות השתלטות הסובייטים על אסטוניה ב-1940 בורחים האב וואן דר באלן ובני משפחתו מאסטוניה הישר אל הרייך השלישי שהכיר בהם מיד כרוסים בעלי לאומיות גרמנית, ללא שיהיה לכך כל בסיס במציאות, ושיגר אותם ללא כל דיחוי לדירה נאה בווינה.



בהמשך, במקום לגייס את האב לצבא הנאצי, כפי שהיה מקובל לגבי פליטים שהוכרו כבני הלאום הגרמני , וכמתבקש מחוק הגיוס חובה ברייך השלישי, מסדירים השלטונות לאב וואן דר באלן תפקיד ניהולי בכיר בחברה ווינאית המתמחה בסחר חוץ. מאוחר יותר, נוכח התעצמות מתקפת הצבא האדום על ווינה, דואגים השלטונות הנאצים לבל ייתפס האב וואן דר באלן בידי הסובייטים ומעתיקים את מקום מושבו יחד עם בני משפחתו מווינה המופגזת, הרחק מערבה לחבל טירול הציורי והבטוח, על גבול שווייץ ואיטליה, ומשכנים אותם במבנה בית המכס ההיסטורי.



היה זה מושל מדינת טירול לשעבר, הרוויג ואן שטא, הנמנה על מפלגת העם השמרנית, שטען כבר בשנת 2007 כי ישנן שמועות לפיהן אביו של אלכסנדר וואן דר באלן, הבן, היה ״נאצי רם דרג״ .הוא דרש ממנהיג הירוקים באותה עת, וואן דר באלן, הבן, לספק פרטים על התנהלות אביו בזמן הרייך השלישי ואף להבהיר האם לימים, היו לו, כתוצאה מעסוקי אביו, מגעים עם גורמים מהשלטון הישן. וואן דר באלן, הכחיש את האשמה בתוקף ואף דרש מוואן שטא להתנצל, אך גם משלא התקבלה כל התנצלות, עדיין נמנע מלתבוע אותו בגין הוצאת דיבה.



אמנם עיקר הבוסר בסיפור הזה שייך לוואן דר באלן האב. מה שנדרש מבנו בהקשר זה הוא רק גילוי נאות. אך בהקשר חשוב יותר ואן דר באלן הבן בהחלט ממשיך את דרכם של שונאי ישראל שפשוט פיצו על אובדן הלגיטימיות, אחרי אושוויץ, למיצוב היהודי כיעד להסתה אנטישמית ישירה, בהחלפתו על ידי המדינה היהודית שקמה שלוש שנים לאחר שהעולם גילה את הזוועות שחוללו הנאצים.



וואן דר באלן הבן, הבן היקיר של אירופה ה"ליברלית", שב והביע בתקשורת ובדיונים הפוליטיים בפרלמנט, דעות ביקורתיות ביותר כלפי המדינה היהודית בהקשר לסכסוך עם הפלסטינים, תוך גילוי ״הבנה״ להתנהלות הטרוריסטית של החמאס נגדה.



לעומתו נציג הימין נורברט הופר, היה ידוע לכל אורך פעילותו הפוליטית בגישתו הפרו יהודית והפרו ישראלית. מאבקו להכרה במקומה של היהדות בכותל המזרח של מורשתה התרבותית של אוסטריה היה סימן ההיכר הפוליטי שלו עד להיותו מועמד לנשיאות. הופר, בהיותו מכהן בנשיאות הפרלמנט האוסטרי, עמד בראש משלחת שבאה להביע סולידריות עם העם בישראל במבצע צוק איתן, תוך שהוא מבקר בעיצומן של מתקפות הטילים של החמאס, בעיירה שדרות, בבית החולים ברזילי, ובחמ״ל של העיריות באשקלון ובאשדוד.



על רקע כזה מי מתפלא שכמו אצל אורוול בספרו 1984- בתקשורת השטחית והדילטנטית, במשרד החוץ בירושלים, ובחלקים מהקהילה היהודית, וואן דר באלן, אויב ישראל, ממוצב כנסיך האור המנסה לעצור את כוחות האופל של ה"נאצי" המוזר הזה נורברט הופר, המתעקש, באופן מרגיז, למרות הכתף הקרה של חלקים מהמסד היהודי, לגנות את פשעי מחוללי השואה ואת מכחישיה, ולהרעיף אהבה על ישראל והיהודים .