בעיני רבים שחולמים על דירה, שר האוצר משה כחלון הוא מקור לאכזבה רבתי. דוח לשכת שמאי המקרקעין חושף עלייה של 9% במחירי הדיור בשנה האחרונה. אפשר שהשר לקח על כתפיו משימה בלתי אפשרית עבורו או בכלל, ייתכן שמדיניותו שגויה או שטרם הבשילה. דבר אחד ברור - הוא זקוק לזמן כדי לחשב מסלול מחדש ולצבור הישגים.
גל השריפות הקשה שפקד את הארץ זימן לו, שלא במתכוון, אפשרות לצאת מתוך העשן הסמיך של מלכודת הדיור שהוא מצוי בה ולהזכיר לכולנו את חשיבותו.
לאורך ימי השריפות, כשאנשים נמלטו על נפשם ונאלצו לזנוח את רכושם, דאג כחלון להיות נוכח בשטח, צמוד לראש עיריית חיפה יונה יהב. את דף הפייסבוק שלו הוא ניצל להעברת מסרים מרגיעים, אינפורמציה שיש בה כדי לסייע לתושבים והבטחה לדאוג לרכושם. דף זה המשיך לשמש אותו ככלי לשמירה על קשר עם נפגעי האסון גם כשהשריפות החלו לדעוך.
במוצאי שבת הוא הצהיר כי לא יזנח את האזרחים שנפגעו והבטיח לסייע להם באופן מיידי. ביום ראשון הוא הכריז על מענק כספי והקים ארבעה מוקדי חירום של רשות המסים. חשבון הטוויטר שלו, שמשמש פעמים רבות את הפוליטיקאים לדבר עם התקשורת ולחולל סערות, לא היה פעיל כלל. התנהלותו הייתה שילוב של חמלה, מקצועיות וענייניות. הכישרון שלו לתקשר עם העם, להבין את צרכיו ולספק להם מענה מעשי, אותו כישרון שהביא לו הישג של עשרה מנדטים, פרץ החוצה והזכיר את קיומו.
בניגוד לחברי ממשלתו האחרים, ובעיקר נפתלי בנט, מירי רגב, נאווה בוקר וד"ר ענת ברקו, שמיהרו עוד בטרם הצטבר מידע מהימן לטפול את האשמה על ערביי ישראל ולהדביק לגל השריפות את הכינוי "אינתיפאדה", בלט כחלון במתינותו. בניגוד לניסיונותיהם להחריף את השסע היהודי־ערבי המדמם ממילא כדי לגרוף הון פוליטי, כחלון בחר לדבר על דו־קיום. בראיון לרינה מצליח ב"פגוש את העיתונות" הוא העיד כחיפאי כי היהודים והערבים יודעים לחיות יחד ובאופן סולידרי.
אל מול הרוח המתלהמת הנושבת מהממשלה, כחלון היה היחיד ששמר על שיח רציונלי ואחראי. גם אם ייכשל במשימה שלשמה נבחר, דיינו אם יידע להמשיך לשמש בממשלה כקול שפוי.