שבוע קשה עבר על כוחותינו, וכשאני אומרת "כוחותינו", אני מתכוונת למין האנושי. בחיי, בכל פעם שפתחתי עיתון או רדיו או טלוויזיה או פשקוויל, נאלצתי לשמוע שטויות שהאוזניים והלב לא יכלו לשאת - מארגוני השמאל הקיצוני של יפתח רון־טל, שמבקשים להחליש את הצבא על ידי גיוס נשים לתפקידים קרביים, ועד תומכי קסטיאל ג׳וניור שלא השאירו טוקבק לא הפוך והרעילו את האוויר בתסכוליהם האישיים והעצובים. לא אכפת לי במי אתם מצדדים. ממש לא מעניין אותי אם אתן חולמות בלילות על שהייה ממושכת במרכבה סימן 4 או שאתם, להבדיל, לוקחים אתכם לבילוי איזה סם אונס חמוד בתיק כדי לסדר את האווירה לטובתכם.

הדיון הזה הוא לגמרי 2015 ואנחנו באמת רוצים להתקדם. לא "רוצות" - רוצים. העובדה שחזרנו עשרות שנים אחורה בזמן צריכה להדאיג את כולנו לא משום שכרגע בא לנו להטריד מישהי מינית או כי אנחנו רוצים לשמור את הנשים שלנו במקום המיועד להן - מחלקת היולדות בבית חולים כלשהו (אבל לא לאורך זמן, הן צריכות לחזור לבשל, כן?) אלא משום שיש לנו ילדות שיושבות בבית וצריכות לספוג את החרא הזה שההורים שלהן מציפים איתו את המדינה בשבוע האחרון.

אז הנה לכם, לא משנה מה פילוסופיית החיים שלכם וללא קשר לפמיניזם או למיזוגיניות, הדברים שהבנות שלכם צריכות לדעת:

1. נשים לא יכולות לעשות הכל. לא כל משימה מיועדת לכל אישה כי, ממש כמו גברים, אנחנו לא זהות. כל אחת חולמת חלומות אחרים, שואפת לכבוש פסגות אחרות ומתעניינת בתחומי עניין שונים. יש גברים שמעדיפים אלפי מונים את הפודרה בתיק האיפור (לא שלהם, חלילה, אנחנו לא מעודדים פה התנהגות תועבה שכזו) על פני הפודרה בשריון וזה בסדר. יש נשים שרק רוצות ללדת ילדים ולטפל בהם, זה נהדר. סקרנות היא עניין שיש לדחוף אליו את הילדים שלנו, לא משנה מה יש להם בין הרגליים. אם היא תהיה טובה באסטרופיזיקה וספורט ויש בה אומץ ותעוזה, היא כבר ראויה יותר מלא מעט חיילים קרביים שפגשתי והגיעו לאן שהגיעו רק כי בבקו"ם החליטו שזה המצב.

2. לבנים מותר להיעלב. זה בסדר אם הם לא מקבלים ממך את כל מה שהם רוצים, גם אם זו רק החזקת יד. הם יתגברו על זה, ועדיף שהם ייעלבו מאשר שאת תבכי אחר כך בבית והתפיסה שלך לגבי מערכות יחסים תידפק לכל החיים.

3. "לזרום" זו מילה יפה שניתן להשתמש בה בדרכים מניפולטיביות והרסניות. שלא יבלבלו אותך עם מילים. אם מישהו מוצא שאת "לא זורמת", "לא כיפית", "מכבה" או שאר מחמאות, את יכולה "לזרום" למקום אחר, שבו יעריכו את הכיפיות שבך גם בלי שתפשטי את הבגדים כדי שיצלמו אותך וישלחו לכל החבר'ה.

4. זה כמובן לא תמיד המצב. לא כל מי שרוצה שתפשטי את הבגדים רוצה ברעתך. לא כל מי שמנסה לנשק אותך הוא מיד סוטה, מטרידן, שיש לעשות לו שיימינג ברשתות החברתיות. לא כל בוחן גבולות יש לסרס. צריך להריח את המצב ולהעריך אותו, בדרך כלל אנחנו מצליחים להבין מתי פועלים לטובת האינטרסים שלנו ומתי לא.

5. בהחלט יש להעמיד במקום. בדרך כלל קל יותר לדבר מאשר לעשות כשמישהו מפתיע אותך ואת לא קלטת את הכיוון שלו, אבל קל מאוד לזהות את התחושה הלא נעימה אצלך כשזה קורה. וכשהתחושה הלא נעימה הזו מציפה אותך, תמצאי לך מישהו שלישי שיהיה לידך. פשוט יותר להתמודד עם הקיפאון הזה מול הפנסים של האוטו כשיש מי שמחזיק לך את היד.

6. אל תכעסי על עצמך שלא פעלת בזמן. גם בשיחות יומיומיות יותר לפעמים מוצאים מילים מדויקות רק אחרי שהצד השני כבר מזמן הלך, אז על אחת כמה וכמה כשמדובר בסיטואציה מורכבת יותר.

7. תספרי למישהו, גם אם את לא מתכוונת לעשות עם זה כלום. אין סיבה שתשמרי את הסוד הזה לעצמך.

8. לא עשית שום דבר רע. גם אם התלבשת כמו שהתלבשת וצחקקת כמו שצחקקת ושתית מה ששתית ואולי אפילו רמזת שאת בעניין. גברים יכולים להחליט שהם לא בעניין של מישהי גם אחרי שהשיגו אותה, אין שום סיבה שהכלל הזה לא יהיה תקף גם לגבייך. אפשר לעצור כל מצב בכל רגע נתון, ושלא יבלבל לך את המוח עם כאבי ביצים ורגשי אשמה.

9. זה יכול לקרות לך. ההורים שלך לא סתם דואגים כי הושתלה בהם היסטריה עם לידתך, אלא משום שזה יכול לקרות לכולן. ולכולם. את לא צריכה להסתובב בחשש תמידי שכל אחד הוא זאב, אבל את צריכה לשמור על עצמך ולהיות מודעת לבקבוקים פתוחים שמוגשים לך ולחיוכים ערמומיים שמנסים לגרום לך להיכנס לפינות שלאו דווקא תדעי איך לצאת מהן בזמן.

10. אנשים שאומרים דברים בחדשות לא בהכרח מאמינים במה שהם אומרים. זה קצת מסובך ולא נסביר את זה עכשיו, אבל מה שחשוב הוא שאת יודעת מי את. מי הם בכלל?