סקרים הם סם ממכר. אנו צורכים אותם אף שהוכיחו בהזדמנויות לא מעטות, כמו בבחירות האחרונות בארצות הברית ובישראל, כי שווא ידברו. הם בסך הכל משחק נחמד שאין ללמוד ממנו כלום על המציאות, לפחות לא בתחום הפוליטי. צדק השר המנוח יוסף בורג שפסק: “מדבר סקר תרחק”. המשפטים הקודמים הם תמצית מאמר שכתבתי בעבר. אבל איני יכול שלא לשוב לנושא נוכח הידיעה שהופיעה שלשום ב”מעריב” וזו כותרתה: “בעקבות הסקר הצופה ליש עתיד 25 מנדטים – לפיד יציע לפזר את הכנסת”. הסקר, שפורסם בערוץ 2, מראה שוויון במספר המנדטים של יש עתיד ושל הליכוד, וזה מה שהביא את לפיד וחבריו להעלות הצעת חוק לפיזור הכנסת ובחירות חדשות.
 
וכי לפיד, בחור חכם, אינו יודע שאין בהכרח קשר בין תוצאות סקר שנערך היום לבין תוצאות בחירות שיהיו מתי שיהיו? האם אינו מכיר את פשלות החיזוי של הסקרים בעבר? יודע גם יודע, מכיר גם מכיר, וגם ברור לו שאין סיכוי שהצעת החוק תעבור בכנסת. אך עצם העלאתה מעצים בציבור את האפקט של תוצאות הסקר ותורם כך למאמצי לפיד לבנות את עצמו כמועמד ריאלי שווה ערך לנתניהו לראשות הממשלה. והרי בזאת הוא עסוק רוב זמנו. חכם כבר אמרנו?
 
2. בשבוע שעבר מת שליט קובה לשעבר פידל קסטרו, רודן שעשה למדינתו ולעמו גם טוב וגם הרבה רע, ואף בישראל ציינו את האירוע. כל מי שביקר אי פעם בקובה או ראה פעם את קסטרו מקרוב - כתב את רשמיו. כך גם חברי גדעון קוץ שסיפר על שלוש הפעמים שראה או שוחח איתו. “מעריב” הכתיר את גדעון כ”כנראה העיתונאי הישראלי היחיד ששוחח עם קסטרו”. זה אולי קטנוני, אבל אני צועק: “גם אני, גם אני!”. אני יכול אפילו להוכיח: יש בידי תמונה שבה נראים שנינו, קסטרו ואני, לוחצים ידיים בחיוך. 
 

“מפגש הצמרת” הזה נערך דווקא בדרום אפריקה, לשם נסעתי עם הנשיא עזר ויצמן כדי לסקר את הכתרת נלסון מנדלה לנשיא השחור הראשון של המדינה. גם קסטרו בא לטקס. בפגישת מסדרון מקרית מצאו עצמם השניים זה מול זה והחליפו כמה מילים. עמדתי לידם, וכשנפרדו, לחצתי גם אני את ידי קסטרו ואף אמרתי כמה מילות נימוסים באנגלית. איני יודע אם הבין, בכל מקרה השיב לי במשפט בספרדית, שממנו אני הבנתי רק את המילה "ישראל". אחר כך הסביר לי אחד ממלוויו שהוא הביע הערכה על התפתחותה של ישראל. דיווחתי למשרד החוץ.
3.כבר התוודיתי בעבר על חולשתי: אני חובב כדורגל. עכשיו אני מתוודה שיש לי סימפתיה לעיר באר שבע, שבה אף נולד אחד מבני. נחבר את שניהם ונקבל את קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע. זו כבר חורגת מסתם תופעה ספורטיבית ונהפכה לתופעה לאומית. לפני שנה זכתה באליפות המדינה, והשנה, כבר עכשיו, בשליש הליגה, היא מוליכה אותה בהפרש של עשר נקודות. בהנהגת מאמן צעיר בן 37, היא דורסת כל קבוצה שמולה. ותתפלאו, גל של פרגון לבאר שבע מציף את האינטרנט, גם מצד כאלה המזדהים כאוהדי קבוצות אחרות. אז גם אני מצטרף ומצדיע: כל הכבוד.