לכל דיווח שמתפרסם בישראל על מינויו לקבינט של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ נצמדת באופן אוטומטי השאלה: טוב לישראל או רע? בכל הידיעות על מינויו של הגנרל ג'יימס מאטיסלכהונת שר ההגנה החדש נוספה הערה: "ידוע בהתנגדותו להתנחלויות". לדיווחים שטראמפ שוקל את מינויו של ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני לתפקיד מזכיר המדינה הוצמדו מחמאות על "אהדה ותמיכה של ג'וליאני בישראל" לצד עדכון על "יחסו המתנכר לפלסטינים".



מי שבוחן כל מינוי של טראמפ לפי יחסו לישראל ודואג אם המועמד לתפקיד בכיר בממשל החדש של טראמפ תומך בישראל או חלילה נמנה עם מבקריה, כנראה מתקשה להפנים את העובדה הפשוטה שמבחינה פוליטית-מדינית, מה שטוב לאמריקה - טוב לישראל, ונשיא בבית הלבן שטוב לאמריקה - גם טוב לישראל.



חלפו הזמנים שראש ממשלה ישראלי או שר ביטחון בממשלת ישראל טסו לביקור בוושינגטון, ובתיקיהם רשימה של אמצעי לחימה שהגישו בדחילו ורחימו לנשיא, והמתינו במתח לאישור הסיוע הצבאי שביקשו. ישראל נחשבת בוושינגטון ובזירה הבינלאומית כמעצמה אזורית. זה מעמד יציב שאינו תלוי בחילופי גברי בבית הלבן, כי הוא מבוסס על האהדה לישראל הדמוקרטית, הרווחת בקרב חלקים גדולים בחברה האמריקאית.



זה לא אומר שישראל אינה צריכה לחשוש מהשקפותיהם המדיניות של הנשיא וחוג יועציו הקרובים ולהתעלם מסדר העדיפויות של מדיניות ממשל חדש הנוגעת למזרח התיכון ובייחוד לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבל עומק הדאגה הזאת וחומרתה תלויים יותר בירושלים מאשר בוושינגטון. כלומר, חששות מנשיא וממשל אמריקאיים, במיוחד בתקופת מעבר, נגזרים יותר ממדיניות ממשלת ישראל וראשה מאשר מדעות המתגבשות בבית הלבן או במחלקת המדינה.



פצעי אוהב



ישראל היא גורם מרכזי בפתרון הסכסוך. לא כל כך משנה מי יושב בבית הלבן. מאמצים לקדם פתרון מדיני לסכסוך לא צלחו עד כה, כי הם תוכננו בוושינגטון ולא בירושלים. שר החוץ היוצא ג'ון קרי הנו אוהד ישראל. דברי הביקורת כלפי מדיניות ישראל שמשמיע קרי הם פצעי אוהב. החששות שרווחו בירושלים שהנשיא ברק אובמה ינצל את השבועות המעטים שנותרו לו בבית הלבן ליוזמה מדינית במועצת הביטחון שישראל לא תאהב - התבררו כחששות סרק. הבית הלבן נואש מהתקווה למלא תפקיד חשוב בקידום פתרון מדיני לסכסוך.



"פצעי אוהב". ג'ון קרי ב"פורום סבן", צילום: פורום סבן
"פצעי אוהב". ג'ון קרי ב"פורום סבן", צילום: פורום סבן



מי שלא ייבחר לכהונת שר החוץ האמריקאי החדש, לא יוכל לעשות מאומה לקידום פתרון לסכסוך אם ישראל לא תהיה זו שתגבש ותוביל יוזמה מדינית נועזת. הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו צפוי להיות נושא דחוף בסדר העדיפויות של הבית הלבן בהנהגת טראמפ או של מחלקת המדינה בראשות שר חוץ חדש. עובדה זו מעניקה לישראל זמן להקדים את וושינגטון ביוזמת שלום חדשה ויצירתית.



השקפתו הביקורתית של שר ההגנה האמריקאי המיועד נגד התנחלויות אינה צריכה להדאיג את ישראל. חמור פי כמה מבחינתה של ישראל הוא אישור חוק ההסדרה. התחרות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החינוך נפתלי בנט מי מהם יקצין יותר את התנהלותה המדינית של ישראל מאיימת על מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית יותר מאשר ממשל אמריקאי לא ידידותי ואפילו עוין.