כואב לי. ואני לא מתלונן הרבה, באמשלי. בשבוע האחרון ישנתי אולי 15 שעות, גג. לא מוצא לעצמי מקום. סיימתי את "קוורי" של HBO, סדרה מדהימה של שמונה פרקים, בשני לילות; אין משחה משככת כאבים שאיני משתמש בה; עם הארקוקסיה הפסקתי, אמרו לי שזה לא בריא לכבד. כל כך הרבה אשפה עברה בכבד שלי, שזה ממש לא משנה לו, אבל בהשפעת הכאב אני מקשיב לכל אחד שעושה פרצוף חכם, ונראה כמו הר-דוקטור.
כיפוש צופה בי מרחוק. יש לי ראייה היקפית והאינסטינקטים עדיין בריאים. אני קולט הכל גם מהוויק-סייד, גם אם חושבים שלא, שאני סתם אוסף רקמות ששרוע על הספה.
"דבר עם הרופא, אני רואה שכואב לך".
בסדר, אדבר איתו. הניתוח היה לפני שבוע, ככה זה, יהיה בסדר.
"מה יהיה בסדר? אתה מתחיל? חזרת לעצמך מהר מדי. בשבוע שעבר הכי אהבתי אותך, כי הפחד מהניתוח קצת סדק לך את הפוזה. מי חוזר לעבודה שעה אחרי שהוא משתחרר מבית חולים? נתנו לך חודש חופש. למה מיהרת?".
כיפוש, אם לא אעבוד, אני אשתגע. אני לא יודע לשבת בבית בלי לעשות כלום. שחררי, דחילק, אני לא עובד עם טורייה, בסך הכל מקשקש קצת.
"בסדר, מתי הולכים לרופא? רוצה שאני אקבע?".
ביום רביעי אני אצלו, תני אוויר.
"רגע, מה זה הנושאים האלו שאתה שולח לי?".
אני כותב לעצמי ראשי פרקים על דיירי אגם הדרעק, מה הם עשו השבוע. סליחה שפגעתי לך במרחב התקשורתי הפרטי.
"אבל יש תוכנה של תזכירים בסלולרי שלך, אני אראה לך".
טוב לי ככה.
"למה להיות אינפנטיל? תן לי לסדר לך. מה אתה פוחד? ששוב אראה את כל הסרטונים שחברים שולחים לך, ואתה שולח להם? כבר ראיתי מספיק. לא להאמין שאנשים בגילכם עוסקים בשטויות כאלה".
בסדר, בואי תראי את דיירי אגם הדרעק, איך ערוץ 2 מסתלבט עליהם עם הזמנה לאוסטרליה. איזו קולקציה של אפסים, למות מהם. אם זה לא היה עצוב, הייתי צוחק. אלו נבחרי העם המפגר ודפנה ליאל מסתלבטת עליהם, ומראה לנו כמה הם כסילים נהנתנים, ששמים עלינו ז'. פתאום הם אוהבים חיות כיס. כל שמורות הטבע גוססות כאן, עין גדי כבר מתה. אבל הם דואגים לקנגורו, ורוצים טיול לסידני, בלי לו"ז מעיק.
בא לי להגיש תביעה ייצוגית נגד השרלטנים האלו, על קנוניה להונאה. כן מליאה, לא מליאה, הם רק רוצים לבלות, חולירע יאסנה. תביאי לי 30 טיפות אופטלגין, תספרי לי. וגם את הכדורים החדשים, ישר ארבעה. מה את קוראת את הפתק בתוך הקופסה? מה, את רוקחת?
"אני רק רוצה לראות את כמות האופיאטים. ראיתי איך שמחת בכל פעם שנתנו לך שקית מורפיום. שמעתי איך ביקשת מהחבר שלך חצי קיי, רק להיום אמרת לו. מאמי, אני קוראת אותך כמו כותרת בעיתון. אתה באמת חושב שאם אתה מדבר עם מישהו בשפה הפוכה, אני לא אבין? תוך דקה הבנתי שאתה מבקש קטמין. לחיות איתך זה מחייב להיות צעד לפניך, אז אני מקפידה להיות חמישה צעדים. בשפת הגוף שלך אני קולטת שאתה מכין משהו, וכבר אני דרוכה".
כיפוש, כפרה, עוד נאום כזה, אני עולה על אוקסי, שאת יודעת שאני מחבב. אני משתדל, חיים שלי, אבל כואב לי, ואת נואמת הרבה. לכי תראי אם הצדיק נרדם. אני משוכנע שאת תותחית, אבל סחבק מהעולם הישן, ואם לא ירצה שיתפסו אותו, לעולם לא תתפסי. ואם את מכירה אותי, את כבר צריכה לדעת.
"אני יודעת ה־כ־ל. אתה לא יכול עלי".
בסדר, בואי תראי דרבי גרמני, באמברג דופקת בראש למכבי, כאן ביד אליהו. כן, יש לקבוצה שלי משחק חוץ קשה, אבל הצהובים מתחזים לקבוצה. 120 מיליון שקל, לא מסוגלים לייצר 60 נק'. אני אוהב שהם סובלים. מה עם הכדורים? סיימת להתמחות בפרמצבטיקה?
"כבר מגיע. אני מכינה לך תה עם שיבה. רוצה מרק חרירה? איציק הכין לך סיר, באהבה הוא הכין".
כן, אני רוצה, אם את גם תאכלי, כי אין משיחין בשעת הסעודה. את יודעת מה אמר לי הרופא כששחרר אותי? זה הילד הזה, דוגי האוזר: "אתה צריך שקט. אתה חייב למצוא את השקט הפנימי שלך". שאלתי אותו, תגיד דוק, נפלת לסם? מה אתה, הארי קרישנה? תתקדם, מתוק, תתמקד בנגרות, ותן לי ללכת לפני שאני חוטף חיידק טורף.
# # #
טוב, חיים שלי, המרק היה מדהים, מסרי לאיציק תודה ממני. עכשיו, את תתמקדי בג'סטות של מירי מסיקה, היא באה לי לא טוב עם תיאטרליות מוגזמת, ואני אתרכז בארגון המחשבות שלי.
השר אורי אריאל - תגיד אורי'לה, מי נתן לך את הרעיון לקחת רחפן שלנו ולתת אותו במתנה לרוסים? מה קרה - סיפחת אותנו כעבדים למדינת יהודה שלך? והכי פארטייה הם החברים שלך מוועדת האתיקה באגם הדרעק: הם נזפו בך. יו, בא לי בכי מהעונש החמור. מתי אתה מחזיר לקופה הצמוקה את ה־200 אלף שקל?
נפתלי בנט, מנהיג הבית היהודי הלבן ושר החינוך - נו, איך הנתונים מפיז"ה? איך קורה שהילדים שלנו הכי טיפשים ב־OECD? מתי אנחנו פורשים מהארגון האנטישמי הזה? מילא מקצועות ריאליים הם לא קולטים. מי היה ש"י עגנון ומה ציינו השבוע כיום השנה ה־50 הם כן יודעים? תמשיכו עם לימודי יהדות בבתי הספר. פעם היינו עם הספר, כיום אנחנו לא טובים בפיז"ה, אבל בטח הילדים יודעים מי זה ביז'ו. המשיכו לרמות שהכל בסדר, ולעולם אל תספרו לנו, ההורים, את האמת: מערכת החינוך הכושלת היא שירות בייביסיטינג, לא יותר.
אופק בוכריס - רמאי ועבריין מין עלוב שדיירי אגם הדרעק והציונות הדתית הממאיסה אפשרו לו לצאת בלי עונש. בשבילי אתה גיבור חיל, בדיוק כמו דוד המלך. הוא שלח את אוריה החתי למות כדי לעשות את בת־שבע, אתה ניצלת מינית חיילת מפוחדת בצימר. מצאת כבר איזו תואמת אבישג, שתעשה לך נעים בכפות הרגליים? גנרלים הזויים כמוך עם כיפה וציצית, שמתייחסים לחיילות כמו אל בובות מין, מביישים את המושג מפקד ומנהיג. המשך להתפלל, זה בטח מזכך.
פורום תקנה - מה אתם ומי אתם בכלל? אסופה של שרלטנים שבודקת תלונות על עבירות מין? רק אצל שרת משפטים הזויה זה יכול לעבור. כמה הרשעתם? איזה עונש הטלתם? יש לכם גם משטרה משלכם? שב"ס, משהו? כל הרבנים שחברים בארגון הזה מגעילים אותי. מי שמכם לחקור? אתם קרימינולוגים? יש לכם השכלה משפטית הולמת בתחום עבירות מין? מה זה הגועל הזה? מתי לחילונים יהיה כזה פורום, שנקרא לו "מתנה"? עכשיו רגע, הח"כ שחשוד בעבירות מין, יגיע בכלל לכלא? איך גנבתם לנו את המדינה?
9 צוללות, 50 מטוסי F-35 - אנחנו ממש זקוקים לכמויות האלה. זה הרי נשק יום הדין. אממה, בינתיים מגיע דוח מבקר המדינה על הגנת הציבור נגד טילים, ואופסי - אין לנו כלום. לא רק שאין לנו כלום, גם הקיבינימט הביטחוני לא דן בסוגיה הזו. למה צריך? ביבי, איווט, נפתלי ושאר השרלטנים מוגנים בכל מצב, מה אכפת להם מהציבור? בצוק איתן נפלו בשטחי ישראל 64 טילים ופצצות מקרטון. חמישה אזרחים נהרגו, 837 נפצעו. זה באמת כלום לדעת הקיבינימט הביטחוני, הרי בשבוע ממוצע בתאונות דרכים יש יותר נפגעים. אז הקיבינימט הביטחוני מקיים דיונים בתופעה? אין זמן, כי עסוקים בעמונה ר"ל. בסדר, מה קרה? אז ייהרגו כאן כמה עשרות או מאות אזרחים חס וחלילה וחס, אבל נשרוף את לבנון. ונגיד שניצחנו, גם ועדת החקירה תגיד את זה, כי העם המפגר לא בנוי לבשורות עצובות. אבל הכי חשוב שקונים צוללות, ולא משנה אם מעורב יזם פרסי, יימח שמו כמובן, שעושה עלינו כמה מיליוני דולרים. הרי משרד הביטחון לא ידע, רה"מ כמובן לא ידע שפרסי מעורב, הוא גם אף פעם לא ידע; דוד שמרון ידע? אולי, אבל הוא נורא דיסקרטי ולא מספר סודות לרה"מ, הרי הכי חשוב זה לעשות כמה לירות סוריות דפוקות; אז מי כן ידע? לא ידוע. אנחנו לעולם לא נדע, מי כן ידע. אבל הכי חשוב שיש לנו שישה ארגוני ביון, שמספרים לנו שהם הטובים בעולם. העולם, אגב, חושב ואומר אחרת, אבל אסור שנדע.
תא"ל עופר וינטר - אחרי שצפיתי ב"המקור" כבר הפנמתי שאלוף לא תהיה, וזה מנחם מאוד. בכלל, בצבא שבו לפני שממלאים פקודה מתייעצים עם איזה רב הזוי, לא חייבים גנרלים עם כיפות. מספיק שהיה לך שטינקר מתחזה לגנרל, כמו הרב רונצקי, שסיפר לבנט כמה אתה גיבור. עלה והצלח, תתייעץ עם הרב מצפת, איך זה קרה לך.
תופעת הנאנסות - וואו, גילה אלמגור? לא ידעתי כמה סבלת. חשבתי שרק מריה שניידר עברה את זה ממרלון ברנדו, ב"הטנגו האחרון בפריז". את זוכרת? הסצינה עם החמאה. בסדר, מאז התקדמנו לא משתמשים במוצרי חלב, יש באדי באטר ועוד חומרי סיכה. בסבנטיז היינו פרימיטיביים. אבל את? גילה, הגב' הראשונה של הקולנוע? כך נתת למנחם גולן להתעלל בך? מדוע חיכית עד שמת? זה הטרנד עכשיו, כמו עם רחבעם זאבי? בסדר, רק תגידו שנדע. פתאום כל מפורסמת חוותה הטרדה מינית אלימה אחת לפחות, אבל חיכתה 50 שנה כדי לדווח עליה. אז איך אפשר להתייחס לזה ברצינות?
אגב, גילה, כשהייתי בבי"ס חקלאי, לקח אותי השומר לאכול סטייק לבן בצומת בית דגן. הוא שאל אותי מה אני אוהב יותר, בנים או בנות. סיימתי את הסטייק עם הבצל (היה טעים) ועניתי לו שהכי אני אוהב לנגוח בפרצופים של גברים ששואלים אותי שאלות כאלה. המסר עבר. הייתי ילד יפה, גילה, אמי הייתה מלכת יופי ב־1953, נשבע לך. והייתי חזק כמו פיל, בגלל האימונים והעבודה בתחמיץ וברפת. אז מה את אומרת, גילה, זה ימכור בכתבת שער ב"7 ימים"? את יודעת כותרת כזו: סוד בן 40. ובמשנה, גם הקוף היה קורבן להטרדה מינית, והוא מתגעגע למטריד. אז היום הוא החליט לספר. איך זה? אני מחפש איזה קמפיין להתיישר, להחזיר קצת גוזלים הביתה. בכל זאת שלושה ילדים, צריך קצת הרבה זוזים. סבבה, אני אקרא את הווידוי שלך היום, ואחליט. יהיו קצת בעיות עם כיפוש, אבל אני אשכנע אותה שזה למטרות פרנסה. היא לא יודעת שזה תחילת הסיבוב שלי ל"האח הגדול". בשביל בלטה של זוזים אני אגרום ליורם זק לבכות בחדר של האח. יש לי את זה, תאמיני בי. יאללה שמרי על עצמך.
עמונה - אני מרחם על המתנחלים, שבסך הכל גנבו לאיזה עראבר את האדמה ששייכת למשפחתו רק 1,200 שנה. אני יותר מרחם על המתנחל שאמר מה פתאום לעבור קרקע? שם יהיו לי 40 מ"ר, וכאן יש לי 160 מ"ר. אני די המום מהעובדה שאין לו 400 מ"ר. כי מה ההבדל? אם כבר משתלטים על קרקע, בכל הזרוע הנטויה, מדוע לא לבנות בתים קומפקטיים ונוחים עם בריכה וג'קוזי?
כבר חודש שאגם הדרעק וקולקציית האפסים לא עוסקים בכלום, זולת פינוי עמונה. כמה מאות אנשים מעסיקים כאן את כל הרשויות, כאילו כלום לא חשוב. אפילו לא 350 הרוגים בתאונות דרכים ועשרות אלפי פצועים. פה קונים צוללות מתקדמות ומטוסים חמקנים, אבל אין כסף למעקי בטיחות סופחי אנרגיה בכל הכבישים הבינעירוניים; אין פה כסף להקים משטרת תנועה עם 3,500 שוטרים, מצוידים במיטב הציוד; כולם עסוקים בפינוי. למה אין שם משטרה? מדוע יש שם צבא? כדי שהמתנחלים יוכלו לקלל את החיילים הצעירים, ולירוק עליהם חופשי? הם גם היו מנסים את זה על מג"בניק דרוזי? לא, מה פתאום. הם היו חוששים מקת של רובה בפנים, וזה כואב נורא.
עמונה, הסדרה, הסדרה, עמונה, וכל טמפיט יש לו מה לומר, וכל רב (יש לנו כבר 21,500 כאלה) מתראיין ואומר שהאדמה שם קדושה, וזה קידוש השם. כי אלוהים ציווה על זה. עמונה, הסדרה, הסדרה, עמונה, וברוך מרזל עדיין לא במעצר מינהלי. איך אפשר כך לנהל מדינה?
טרור ההצתות - כן, כן, האונזערע־ערבארס (ערבים משלנו) האלו חלאות. שרפו לנו את הארץ. עוד אין כתב אישום אחד, אבל ביבי אמר, ובנט אמר, אז הם יודעים. כי עכשיו הרי ערבים לא נוהרים לקלפיות, הם נוהרים ליערות. אבל פיצוי על טרור עולה כסף, וכסף יש רק לצוללות ולמטוס חומק, לא לשלם לחבר שלי יוני הללי על הנזק בביתו שנשרף, והוא צריך לשפץ. אז יחליטו, כמו בצוק איתן, לחסוך כמה לירות. שם לא הייתה מלחמה, אלא מבצע. אז השריפות לא יהיו אירוע טרור, אלא מפגע, הגדרה שמסכמת הכל, נתון לפרשנות. ועל מפגע לא צריכה המדינה לשלם. אנשים איבדו את כל רכושם? לא נורא. שיעברו לעמונה, מיד ידאגו להם.
"הסינית האדומה" - אחרי 40 שנה היא נסגרה. אכלתי אצל בויקו את הארוחה הסינית הראשונה בחיי, בגיל 24. הלכתי עם שורק'ה הסוהרת, כי רציתי להרשים את הנסיכה מאמריקע שאני קולינרי. הביאו לנו בקבוק יין, המלצר מזג מעט. אמרתי לו תגיד, אתה מסתלבט עלי? תמזוג. שורק'ה התפוצצה מצחוק, ואמרה לי שהוא רוצה שאטעם.
היינו ב"סינית האדומה" גם ב-31 בדצמבר 1984, לילה לפני שנחבשתי בכלא שש ל-28 יום, כי לא התייצבתי לתרגיל גיוס של התאג"ד; היינו שם גם בתחילת יולי 1985, כששורק'ה נסעה לניו יורק להכין לנו בית, כי נמאס לי מדיירי אגם הדרעק של אז, שהתפללו שיגמרו אותי ואת החברים שלי בלבנון. אז ברחתי מכאן רגע לפני.
גם כיפוש הזמינה לי משלוחים מהאדומה. אותו אגרול שמנוני, עם רוטב אדום, מרק חמוץ־חריף, ובשר של חיה בלתי מזוהה עם ברוקולי, כמובן עם אורז מטוגן, מספוא שלא השתנה בשבילי 33 שנה.
אז עכשיו האדומה נסגרה, בדיוק בשבוע שהפועל ת"א התפרקה, שוב. ובויקו הרי תמיד היה אדום בנשמה. זהו, נגמרה תקופה של סינית אדומה, הפאב של עמירם ואולם אוסישקין, שכל כך אהבתי לשנוא ולתעב, כמעוז האחרון של מפא"י. אין בשביל מה לעצור בבלוק הזה יותר, לפחות עד שבירקון תשוט צוללת חדישה ומעל ירחף ה"חמקן" בדרכו לשדה דב.
# # #
"מאמי, אתה עוד ער? כואב לך?".
כן, כיפוש, עוד כואב לי. אבל כמו שאמר יודה פוליקר: כואב, אבל תמשיך. אז אני ממשיך, כיפוש. לכי לישון, יש לי כאן את הבקשה של הפועל ת"א להקפאת הליכים, 84 עמודים. את הרי יודעת שאני אוהב טרגדיות. להיות שם כשזה קורה, זה כל הסיפור.