מי שלא צפה ב–CNN במהלך הבחירות החמיץ את הכוכב הגדול שנולד בה חוץ מהנשיא הנבחר: ואן ג'ונס. לא כל קאדר של מומחים לעניין, בעלי דעה, עיתונאים ומקצועני בחירות המציפים את האולפנים בזמנים כאלה, מצליחים להעמיד מתוכם מישהו שנצרב בתודעת הצופה בשל העובדה הברורה שלמרות השתייכותו הפוליטית המובהקת הוא מסוגל לבקר גם את נבחרי המפלגה שלו בזמן אמת, המדבר בדם לבו, הרוצה בטובתה של אומה שלמה ומורט את שערו כאשר המועמד המעביר אותו על דעתו מכעס, מחקה עיתונאי נכה, משקר בלי למצמץ ואומר את ההבלים הגדולים ביותר שנאמרו אי פעם בפוליטיקה האמריקאית.

ואן ג'ונס, קירח כמו כדור ביליארד - מה שמנע ממנו את מריטת השיער הסימבולית כאות לתסכול - יש לו פגם דיבור, חינני לטעמי, שצריך להתרגל אליו כדי לא להחמיץ אף אחת מהאמיתות האבסולוטיות שנשפכו ממנו במשך שנה וחצי. משקפי האינטלקטואל נטולי המסגרת שלו יוצרים ניגוד חזותי מעניין עם זקנקנו הצרפתי (לעתים רק שפמו) המטופח. גם כשהוא יושב, ברור מפלג גופו העליון שהוא גבר גדול ומפותח שרירים ושהוא נזקק לאיפוק מרבי שלא להנחית בומבה למי מתומכי טראמפ באולפן, שלידם הושיבו אותו בתקווה לא סמויה להתפרצותה של אלימות רגעית כזאת. בשלב מסוים חובה הייתה להפסיק לספור את הפעמים שבהן נקוו דמעות של תסכול וצער בעיניו על מופע האימים של טראמפ שהוא היה מגדולי מבקריו.

הבעיה עם מומחים לדבר, כאלה המכונים כאן pundits, היא שבניגוד לצו מצפונם, במידה שהוא קיים, הם מחויבים ליישר קו עם המפלגה והמועמד גם נוכח הדברים המגונים ביותר שאמר ועשה. את הדיבור הסקסיסטי - שלרבים מאיתנו נראה כסוף דרכו של טראמפ בפוליטיקה - כולל חפינת ערוות תמימות בידי VIP, הרהורים על קיום יחסים עם בתו, השמצה סיטונאית של מיעוטים ושקר כדרך חיים, תירצו שומרי החותם באולפן כ"שיחת גברים במלתחה וירטואלית" ושאר הסברים מגונים. ההסברים הללו גרמו לוואן ג'ונס לחפון את קרחתו האקספרסיבית ולהביט סביבו בתקווה שאינו השפוי היחיד בפאנל. לרוב - וזו אינה מיזוגיניה אלא תיאור עובדתי - היו מתרצי טראמפ בעיקר פעילות בלונדיניות, משכילות אך מיתממות, גדולות חזה (אינני יודע מדוע אבל עובדה) בשמלות הדוקות, גברות כקליאן קונוויי (שגויסה לקמפיין), סקוטי נל יוז, קלי מקיאנייני ואחרות. גם כאשר דם ניגר מאוזניו של ואן ג'ונס, הוא נהג בהן בג'נטלמניות ובדרך ארץ, אף על פי שהיה ברור לחלוטין שיותר מאשר הן רוצות לומר אמת הן רוצות לנצח.

הוא בן 48 ולא הרגע נולד. הוא הספיק לשרת בממשל אובמה כצאר "הירוק" עד שנאלץ להתפטר. הוא בן להורים ששניהם עסקו בחינוך והוא בא מהצד הנוח של המסילה ולא מהגטו האורבני שהיה כה חביב על טראמפ כדימוי. הוא בוגר ייל. חשיבתו מקורית ומנוסחת בשפה שווה לכל נפש. בצד הפומבי של הבחירות, מייקל מור והוא היו כמעט היחידים מהמחנה הדמוקרטי שחזו את ניצחון טראמפ והתעקשו לקחת את הליצן הג'ינג'י ברצינות גמורה. הם איתרו לפני כולם את הציבור העוין את שמונה שנות אובמה. חורקי השיניים שנסחפו אף הם בהתלהבות מבחירת נשיא שחור אך למדו לתעב אותו כאשר גישתו האינטלקטואלית והלא אפקטיבית לטעמם, הדפה אותם מהחלום האמריקאי.

ואן ג'ונס: "ישבתי באולפן בליל הבחירות כאשר תוצאות האמת החלו לזרום והגיע תורנו להביע את דעתנו. כאשר קיבלתי את זכות הדיבור היה אחרי חצות. ילדי היו בביתנו בלוס אנג'לס וחשבתי מה אני יכול לומר שיביא בחשבון כיצד הם מרגישים, שלא יהיה בוטה מדי וכיצד לנווט את עצמי בלילה כה דרמטי וכואב כאשר ילדי צופים בי. לא חשבתי שדברי יעוררו הד כה גדול. אמרתי שהתוצאות משקפות את דחיית האליטות. אמרתי שזו מהפכה לא אלימה אלא עם סקרים ומומחים שטעו, וכיניתי את התוצאה whitelash. שאי אפשר להכחיש שחלק מהפנומן של טראמפ נולד מתמיכה של לאומנים לבנים, גזענים לבנים וניאו–נאצים. 




"ראיתי את זה מגיע. משום מה היה טראמפ אגרסיבי מאוד בגינוי CNN. הוא היה בוטה ומעליב בדבריו על מתחריו כג'ב בוש ומרקו רוביו. אבל כאשר התבקש שיוקיע וידחה מעל פניו את תמיכתו הקולנית של הימין הגזעני באמריקה או לקרוא לאמריקה להוקיע פשעי שנאה, הוא גמגם וגלגל עיניים. זה היה מוזר ומדאיג עבורי מהרגע הראשון. כדמוקרטים ראינו עצמנו כמפלגת בני המעמד העובד, אבל הרשינו לסנובים אליטיסטים להתברג למקומות חשובים ולפגוע בציבור גדול. הרפובליקנים אוהבים לצייר את עצמם כאינדיבידואליסטים עיוורי צבעים, אבל הם יצרו מצב שבו גזענים לבנים מצאו במפלגה בית".
האמת נטולת הפילטרים של ואן ג'ונס הייתה אפקטיבית במהלך הבחירות בהשוואה לבני שיחו, כולל ממחנהו, שהתקשו להודות במעידות ובטעויות הניווט הטרגיות של קלינטון. לכן היה לו קל מלאחרים לומר דברים מדויקים כאשר התברר גודל ניצחונו של טראמפ. הוא לא ישב וניסה לקושש שברי מחוזות וקולות כאשר היה ברור שטראמפ מנצח.

"זו התקופה הפוליטית המסוכנת ביותר שאמריקה נמצאת בה מאז מלחמת האזרחים, בכך שיש לנו נשיא נבחר שמנקודת מבט פסיכולוגית נראה קפריזי ומסוכן ומההיבט הפוליטי מתנהג כרודן. זה שילוב רע מאוד. מצטייר שיכולה לקום לנו קלפטוקרטיה בסגנון הרוסי, שבו ראש המדינה מעשיר את עצמו. המפלגה הרפובליקנית תיאלץ לקבל החלטה: כמה מההתנהגות הזאת היא תהיה מוכנה לספוג? אני מעריך שאם ימיט גיהינום על אמריקאים ממוצא מוסלמי ויתחיל לגרור את 'החולמים' מהכיתות שלהם באוניברסיטה, חלק ניכר מהבוחרים שלו יקום עליו.

"כבר בקיץ הסברתי כיצד טראמפ ינצח וכי הדמוגרפיה לא תציל אותנו. נקבתי בשמות המדינות הכחולות שייפלו וזה היה ביוני! האסטרטגיה המועדפת על הדמוקרטים הייתה לבחור בהילרי ולראות בה אשמה בתבוסה. אנחנו נאבד משרות מפתח חשובות. נובס במאבקים חוקתיים ונפסיד בקרב על חוקים החשובים לנו. נפסיד הרבה יותר מאשר נזכה בכל תחומי המדיניות. לכן אני קורא לפעילות ולהפגנת ערכים ולימים רבים של פעילות אקטיבית של אהבה. הופעות גדולות של אמנים ברחבי אמריקה כדי להחזיר לבוחרים את האמונה וכדי שיידעו שהם לא בוכים לבדם".

***

בתום לימודיו היה ואן ג'ונס ממורעלי סגן הנשיא אל גור וחזונו ליוזמה להשאיר כדור ארץ שמיש לילדינו. "אני אוהב את ואן ג'ונס", אמר גור ל"ניו יורקר" ב–2009. "אני אוהב את העבודה שלו. אני אוהב את לבו והשקעת נשמתו במה שהוא עושה ואת האינטלקט שלו".

לוואן ג'ונס היה חזון: מדוע לא לאחד תחת קורת גג אחת את המאבקים נגד עוני וזיהום אוויר, לאמן עבריינים לא אלימים בבניית מערכות ידידותיות לאקולוגיה כמו התקנת פאנלים של אנרגיה סולארית. החשיבה הזאת הובילה אותו לכתיבת ספר, "כלכלת הצווארון הירוק" ומשם למשרה בממשל אובמה. חצי שנה בלבד אחרי שהתייצב בוושינגטון, הפך ואן ג'ונס הדעתן והקולני לתחביבו של איש הטלוויזיה הימני גלן בק, שחקר ומצא שבעברו היה ג'ונס מקורב לחוגים קומוניסטיים ואמר דברים חריפים (מצולמים) על הרפובליקנים. בק האשים אותו כי היה מחותמי עצומת 911truth.org, מסמך חתרני שאיחד את חסידי תיאוריית הפלת מגדלי התאומים בידי הממשל האמריקאי. רק ב–2010 נמצאה ההוכחה כי ג'ונס לא חתם על העצומה ושמו טוהר. הוא הלך ללמד בפרינסטון.

"אני אגיד משהו שיישמע עצוב בהקשרה של אמריקה. מעולם לא ראיתי סלב מפסיד בפוליטיקה. רייגן. שוורצנגר. ג'סי ונטורה. אפילו סוני בונו החלשלש ופרד גרנדי מ'ספינת האהבה'. כל סלב שהתמודד כמועמד רפובליקני או עצמאי ניצח!".

יותר מכל אחד אחר מתומכי טראמפ בפאנל המומחים ב–CNN הוציא את צופיו מכעס, אמריקאי מבוגר בשם ג'פרי לורד. עם בלורית לבנה והדורה, מוכן תמיד עם ציטוט רלוונטי ומי ששירת בבית הלבן של רייגן, לא מצא לורד מתום בטראמפ. הוא טען לניצחונו המובטח מהרגע שפתח את פיו ערב אחד ב–2015. אם היה מישהו בסכנה פיזית בפאנל מוואן ג'ונס, היה זה לורד. עימות אחד ביניהם על טראמפ, נחרט לדיראון עולם בהיסטוריה המצולמת.

לורד: "לא אמרתי עדיין מילה".
ואן ג'ונס: "נשמת. אתה יכול לבדוק היסטורית כיצד יצא טראמפ נחרצות נגד חמשת השחורים שהואשמו באונס ורצח בסנטרל פארק, הורשעו ואחר זוכו. טראמפ התנגד לזיכוי ופרסם נגדם מודעה בת עמוד ב'טיימס'. הוא מלהיב, דוחף ולוחץ על כפתורים מסוכנים של חבורת אנשים מפחידה ביותר והוא משחק בכאילו עם הקלן וזה לא קול".
לורד: "הקלן הצביעו דמוקרטים לפני 50 שנה".
ואן ג'ונס: "לא אכפת לי למי הצביעו לפני 50 שנה. אכפת לי את מי הרגו".
לורד: "ולי אכפת מההיסטוריה האמריקאית".
ואן ג'ונס: "הוא שלהב את כל ניו יורק בטענה שהחמישה מסנטרל פארק היו אשמים אף על פי שלא חטאו בדבר. הוא מעולם לא התנצל בפניהם. זה כתם עליו".
לורד: "אתה מפלג אנשים. זה מה שליברלים עושים".
ואן ג'ונס: "אני לא. הקלן מפלג על פי צבע".
אנדרסון קופר הצליח להפריד ביניהם דקה לפני שוואן ג'ונס התנפל על לורד שלא הפסיק לחייך.



***

"רוב הלבנים הצביעו טראמפ ורוב המיעוטים לא. זו המגמה שהסתמנה במערכות הבחירות האחרונות, אבל כאשר פול ראיין אמר כי מפיו של המועמד הרפובליקני נשמעו דוגמאות קלאסיות של גזענות, עלינו לקבל את העובדה שהרבה חומר רעיל היה משויש בפנומן ששמו טראמפ. ב־30 השנים האחרונות חתמו האליטות בשתי המפלגות הגדולות על עסקת חבילה: הסרת הפיקוח מהבנקים, בנייה מואצת של בתי כלא, כניסתה של אמריקה למלחמות אוויליות. כאשר נכנס לזירה מישהו שאומר ש'וושינגטון מושחתת', הוא אינו טועה. הבעיה במקרה הספציפי של טראמפ הייתה שהוא טווה דמגוגיה סביב נושאי גזע. ראיתי את הליברלים משנים את עמדתם מחוסר התייחסות ראויה ורצינית לתופעת טראמפ והטענה שהוא ליצן ושוטה וכי הילרי תבעט בישבנו כהוגן, לעמדה היסטרית ולאמירה 'אלוהים היקר, 60 מיליון אמריקאים בחרו בהכרה מלאה בגזען לבן לנשיא'.

"נתקלתי בממסד הדמוקרטי בנציגים שהפגינו יהירות בלתי נסבלת ובמספר בלתי סביר של ליברלים המאזינים ל–NPR (הרדיו הציבורי - ר"מ) שטענו שאני משוגע. אלה היו שנה וחצי מתסכלות באופן קיצוני, להסביר לאנשים שחושבים עצמם חכמים שאזרחי המדינות האדומות הם לא מי שיושבים על מסילת הרכבת ושקול הרעם המתקרב שהם שומעים אינו שיר של ביונסה. זה היה מגוחך. טראמפ מחזיק בציפורניים את הקואליציה הרופפת ביותר שבעזרתה הוא ינסה למשול. זו קואליציה שמרנית, ברית פופוליסטית שנקודות ההסכמה בין פלגיה השונים מעטות ביותר. מכיוון שהוא סוגר עסקאות גדול הנהנה ממומנטום, יש לו פוטנציאל לגרום נזק רב. אנחנו בסכנה גדולה וקשה להקל ראש בכמות הדברים הרעים שיקרו לנו. אבל הרעיון כי 60 מיליון אזרחים ירצו להצטרף לקו–קלוקס–קלן ותהיה להם שליטה מלאה בשלוש הזרועות של הממשל האמריקאי, מגוחך לחלוטין.

"אנחנו נמצאים במסלול התנגשות עם טרגדיה. יהיה טרייבון מרטין (נער שחור שנורה בשוגג - ר"מ) מוסלמי במהלך חצי שנה מהשבעתו של טראמפ על פי הכיוון המצטייר כעת. כמה מוסלמים חפים מכל פשע, אולי נשים, ייפצעו קשה או ייהרגו בידי מי שישאב כוח והצדקה מהלאומנות הלבנה הקיצונית בהשראת טראמפ. עלינו להפעיל לחץ גדול על טראמפ, שיאמר באופן נחרץ שהוא נשיאם של כל האמריקאים, כולל מוסלמים, וכי ממשלו, כולל רשויות אכיפת החוק, יטפל באופן הרציני ביותר נגד פשעים באמריקה המבוססים על גזע או על אמונה דתית, כולל מוסלמים. הוא חייב להוציא את המסר הזה מהר מאוד ובקול חד וברור.

"הוא פרפורמר מהשורה הראשונה. הוא בדרן בחסד עליון. אם תשדר אותו ללא הפרעה בטלוויזיה ותניח לו לומר את האמירות המטורפות ביותר, יהיו לך צופים רבים. אם תסיר אותו מהמרקע ותקיים במקום זה דיון מפוכח בנעשה בסוריה, מובטח לך שתאבד 80% מהצופים שלך. כאשר אתה מעניק למישהו פרסומת חינם שהייתה עולה לו מיליארד דולר, קשה למנוע מהצופים שלא לקנות את המוצר. מה שטראמפ עשה בהצלחה גדולה, היה לגרור את הפוליטיקה לעולם תוכניות הריאליטי. כולנו חיינו בהנאה גדולה בתוכנית הריאליטי של טראמפ, וכאשר היא הסתיימה אנחנו תקועים עם המנצח לארבע, אם לא לשמונה, שנים. הוא הבין טוב יותר ממנהלי המדיה הישנה את הדינמיקה של המדיה החדשה והחברתית. כאשר אתה מצייץ דברי הבל פרובוקטיביים בטוויטר, יש לך יותר עוקבים. כאשר אתה האיש הרע בריאליטי אין לך פחות רייטינג. בשני המקרים זה הפוך. העובדה שמישהו שאמר דברים איומים ונוראים בטלוויזיה גרמה לטראומה לדור שלם של ילדים. אף בניין לא התפוצץ לידם. הם לא צפו באביהם מתרסק מפיצוץ מכונית תופת. רק איש רע אחד עם פה מלוכלך שתפס עמדת כוח, סייטה דור של ילדים".

"אני חושב שיש לנו כל סיבה לקוות לטוב ולהתכונן לגרוע ביותר. המגמה ההיסטורית של דמגוגים היא להבטיח את הירח, להיכשל בהגשתו ואז להאשים אחרים, חלשים יותר מהם, בכישלונם. טראמפ הבטיח את הירח. כעת הכוח בידיו והוא ייכשל בהוצאה לפועל. הוא לא יצליח להחזיר משרות לתעשיית הפחם ומשרות למפעלים יצרניים בעידן הכלכלה הגלובלית. זה לא יקרה. נקודה. בהיעדר נתיב אחר לשחרור לחץ, הוא יתחיל להאשים אנשים. הוא יפתח במלחמה. הוא יתקוף מהגרים או מוסלמים או את פעילי Black Lives Matter. יהיה עליו ליצור הסחת דעת מהעובדה שלא הצליח ליצור את הג'ובים שהבטיח.

"הבעיה הייתה היוהרה במחנה של קלינטון, שמימשה את עצמה באלפי דרכים שונות. נושא האי–מיילים היה פיאסקו אדיר. אסור היה לה לעשות את זה. גם בבסיס המעשה הזה הייתה יוהרה גדולה. הניסיון לעצור את המרד של מחנה סנדרס - שהיה 80% טוב ו–20% רע - טופל באופן מזעזע. מחזה טרגי אחד היה שהילרי קלינטון האמינה שהיא זורקת שושנים על מחנה סנדרס כאשר אימצה כמה מסעיפי המצע שלהם. היא ראתה בזאת הליכה מסיבית לקראת פעילים פרוגרסיביים בשעה שהאנשים הללו היו אלרגיים לשושנים והעדיפו שוקולד במקום. תוצאת הבחירות היא שהקלינטונים הושמדו סופית ועל אובמה נגזר לשתוק לפחות שנתיים אחרי נשיאותו - באמריקה משרת נשיא אחד בלבד, ואובמה אינו מתכוון להתנהג בטיפשות כמו דיק צ'ייני.

"זה אומר שבטבורו של המחנה הדמוקרטי–ליברלי נפער חור גדול. הוא יעניק לנו השראה ויכוון אותנו בכיוון הנכון ויעודד אותנו? כיצד וסביב מי נתארגן ונגייס את הכסף ההכרחי ונמצא את המועמדים בעלי ההשראה? קשה לומר מה מהשתיים בעיה גדולה יותר. בחירתה של קלינטון בסגן נשיא הייתה אסון. במקום לקרוא לו טים קיין צריך לקרוא לו טים Kaint (שיבוש של המילה can’t, לא מסוגל - ר"מ). הוא אינו מסוגל להעניק השראה לצעירים. הוא אינו מסוגל להעניק השראה למיעוטים. הוא לא יכול להמריץ נשים. He Kaint. היה עליה לבחור לתפקיד מישהו שהיה מוציא מגדרם את הציבורים הללו. זאת הייתה טעות קטסטרופלית שהפגינה היבט נוסף של יוהרה. כאילו שהילרי הייתה כוכב כה זוהר שלא הייתה סיבה להשקיע ממש במי שרץ איתה.

"אלו הבחירות הראשונות שהתקיימו באמריקה שבהן כוחות של מעצמה זרה ועוינת הפריעו באופן מכוון להתנהלותה של דמוקרטיה, וכולם מתנהגים כאילו זה לא קרה. לרוסים הייתה ויש עדיין תוכנית פעילה לחתור תחת אושיות החברה האמריקאית. חלק מהמבצע הזה היה להסלים את ההתנכלות באינטרנט. הרוסים חדרו למחשבים של המפלגה הדמוקרטית והדליפו את מה שלקחו לוויקיליקס. איננו יודעים אם עשו דבר דומה למפלגה הרפובליקנית, אבל עובדה שלא הגיע לידינו מייל של דונלד טראמפ".

היה זה רק טבעי שוואן ג'ונס לא נרגע מניצחון טראמפ. בשבוע שעבר, כחודש אחרי הבחירות, בעיצומו של תהליך הרכבת ממשלו המצטייר כסיוט של כל שוחר שלום ובר דעת, הפיק ואן ג'ונס סרט תיעודי, "The Messy Truth" ל–CNN, שבו הסתובב אצל בוחרי טראמפ באמריקה ושאל אותם - באותו קול עצוב וממאן להאמין שלו - כיצד ומדוע הצביעו טראמפ. התשובות היו צפויות כמו הסרט עצמו. לא שם כוחו של ואן ג'ונס.

תרומתו של ואן ג'ונס לדיבור הישיר, הלא תקין פוליטית ולפיחות הגדול שחל במעמד השפה הטלוויזיונית המכופתרת בדרך כלל - גדולה. הוא היה חלק מהדוברים בשידור חי שמרוב כעס על המצב והשיחה החלו משרבבים שפת רחוב ומילים שפעם היו מתיכות את הרשתות הגדולות. אחרי העימות הנשיאותי השלישי, היה זה ואן ג'ונס שאמר ש"את הגלל הזה אי אפשר לצחצח". ושם נותרה האמירה המנצחת. מונחת בחלל האולפן מול המשתאים והשמחים בניצחון הרצון.