התקפת הטרור בגרמניה מעלה תהיות רבות לגבי יכולותיה של המדינה הגדולה ביותר באירופה להתמודד עם תופעת הטרור. לא רק אצל מקבלי ההחלטות, אלא גם בקרב הציבור, נשאלות כעת שאלות נוקבות לגבי היעדר אבטחה במקום כה מרכזי כמו שוק חג המולד, שבו בוצע הפיגוע, והיעדר התראה מספקת משירותי המודיעין. אזרחי גרמניה התעוררו לעובדה כי במצב הנוכחי הם חשופים מאוד להתקפות טרור, בסגנון אלו שבוצעו בפריז, בבריסל ובאיסטנבול בחודשים האחרונים.
המגבלה הגדולה ביותר של לוחמה בטרור בגרמניה היא המבנה הפדרלי של המדינה. בדומה לארצות הברית, גרמניה מחולקת ל־16 מדינות ("לאנדר"), ולכל אחת יש את שירות הביטחון שלה, הדומה לשב"כ בישראל.
בנוסף על כך, ישנו שירות מודיעין פדרלי, משטרה מקומית, אזורית ופדרלית, וכן שירות מודיעין חוץ. שיתוף הפעולה בין כל כך הרבה גורמים הוא אטי, מסורבל, ומוגבל על ידי עשרות חוקים ותקנות שונות.
הניסיון הישראלי של לוחמה בטרור מלמד כי לא מספיק לאסוף בהצלחה מודיעין על הטרוריסטים, אלא יש גם חשיבות עליונה למהירות הפצת מידע זה וליכולת להפוך מידע למבצעים ומעצרים. בגרמניה, גם אם המידע מגיע לסופו של דבר לגורם הרלוונטי, הרי שפעמים רבות הוא כבר מיושן ובלתי שמיש.
לפני כחמש שנים התגלתה בגרמניה חוליית טרור ימנית קיצונית, אשר שלושת חבריה פעלו בחשאי בכל רחבי המדינה במשך יותר מעשר שנים. הם חשודים כי רצחו לפחות עשרה אנשים, מרביתם מהגרים, במקומות שונים בגרמניה, והניחו פצצות ומטעני חבלה. בשל חוסר שיתוף במידע בין שירותי הביטחון של המדינות השונות בתוך גרמניה, לא נתקבלה תמונה מלאה של פעולותיהם ועברו שנים רבות עד שעלו על עקבותיהם.
בשני תחומים יכולים הגרמנים ללמוד מהניסיון הישראלי בלוחמה בטרור. הראשון הוא תחום האבטחה הפסיבית - כיצד מאבטחים מרכזי קניות, אירועים המוניים, תחנות רכבת וכדומה. השני, הוא הצורך להאיץ את תהליך המודיעין, לא רק באיסוף יעיל של מידע על טרור, אלא גם בהפצתו במהירות וביעילות בקרב כל גורם הרלוונטי לפעולת מנע.
בשנות האינתיפאדה השנייה ולאחר מלחמת לבנון השנייה, התייעל מאוד בישראל קצב הפצת המידע בתוך כל גורמי המודיעין, הצבא והמשטרה בישראל, דבר שהביא לירידה משמעותית ביכולות הטרור הפלסטיני.
הגרמנים מתעוררים היום למציאות חדשה, אך אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. שיתוף פעולה עמוק יותר בתחומי המודיעין עם ישראל עשוי להביא לשיפור יכולותיהם גם בתוך גרמניה. בטוחני כי בישראל הם ימצאו אוזן קשבת לכך.
הכותב הוא ראש התוכנית ללימודי מודיעין במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן, ונמצא בשבתון מחקרי בברלין