האם שוב אירע נס ונמנע אסון רב־נפגעים? תלוי את מי שואלים. למאות המשפחות שחיות בחרדה סביב המתחם המסוכן של בז"ן בחיפה או אלה שאספו את ילדיהן מהגן ומבית הספר ונמלטו מהאזור, לא תהיה תשובה ברורה. הדליקה במכל הבנזין של בז"ן והאש המאיימת שפרצה ממנו היא הרבה יותר מתמרור אזהרה, ולא רק בשל רצף של אירועים שקדמו לה, עשרות האזהרות שלנו, והניסיונות להשפיע על רשויות המדינה לפעול, אלא ובעיקר בשל ההתעקשות של הממשלה להמשיך ב"עסקים כרגיל" למרות המצב המסוכן.
אחד התרחישים הנוראים מכל הוא תרחיש הדומינו - אירוע שמדלג ממכל למתקן אחר במתחם הנפיץ והדליק ביותר במדינה. והנה, על פי הודעת בז"ן, "מדובר במכל אחד של כ־12 אלף קו"ב כאשר פחות מ־10% נמצאים במכל". כוחות הכיבוי היו אמורים לכבות את האש תוך שעה וחצי אולם ככל הנראה ההודעה של בז"ן לא הייתה כל כך מדויקת ובמכל היה חומר בכמות כזו שבער הרבה יותר זמן.
בז"ן כרגיל ממעיטים בחומרת האירוע וזו בעיה בפני עצמה כי מפעל שלא מוכן להודות בטעויותיו ולשאת באחריות לתוצאותיהן הוא גם מפעל שלא ערוך למנוע את התקלות מראש.
האכיפה הרופסת והרופפת של המשרד להגנת הסביבה רק מחזקת את המשך הזלזול של המפעלים ומספר התקלות שם בחודשים האחרונים הוא רב מכדי שנוכל לספור. כך למשל, נגד מפעל כרמל אולפינים במתחם בז"ן לא ננקטו הליכי אכיפה מרתיעים למרות כל התקלות שהיו בו בשנים האחרונות.
מאות אלפי תושבי מפרץ חיפה מופקרים על ידי הממשלה לאיום יומיומי מצד התעשייה הפטרוכימית המסוכנת ביותר במדינה. מתחם בז"ן הוא המזהם והמסוכן ביותר. מאות אלפי בני אדם מוחזקים במטרופולין חיפה כבני ערובה לחסדיהם של התעשיינים, שלמעשה מנהלים את ענייניהם על פי ראות עיניהם, ואין דין ואין דיין.
הדרישה שלנו כעת היא לסגור את בתי הזיקוק לאלתר ולחקור את כל מה שנעשה במתחם.
הכותבת היא פעילת עמותת אזרחים למען הסביבה וממנהיגות קהילת הסביבה האזרחית בצפון