באביב 2004 ישב זאב רוזנשטיין במשרד המוסך שלו הסמוך לבית החולים וולפסון בחולון, כאשר אחד העובדים קיבל שיחת טלפון מהשותף הבכיר במוסך, ברוך דדוש, שהחל לרצות אז יחד עם אחיו אלן עונש של 18 שנות מאסר על ניסיון הברחת מיליוני כדורי אקסטזי מגרמניה לארה"ב. מטבע הדברים, גם רוזנשטיין שוחח עם דדוש, והנושא שעל הפרק היה ההיערכות של האחים מיפו להגשת ערעור על חומרת העונש. השופט היפואי ג'ורג' קרא לא קיבל את ההסבר של האחים, שלפיו נסעו לגרמניה כמסגרים מקצועיים שהתבקשו לרתך את מכונות הברזל הגדולות, אחרי שאחרים הטמינו בתוכן את טבליות הסם הפופולרי, והגדיר אותם כ"ראשי הרשת הישראלית".

את האחים ייצג אז עורך דין עמית בר, ורוזנשטיין שוחח עם דדוש על האפשרות לצרף לצוות הערעור את עו"ד מוטי כץ הידוע, אולם דדוש אמר שהם הולכים על עורך דין אחר בכלל - רונאל פישר שמו - צעיר, מבריק, פרובוקטיבי ומתוקשר, שיכול לשנות את מצב הדברים בבית המשפט העליון. רוזנשטיין לא הבין אז מדוע דדוש מוותר על האפשרות לשכור פרקליט צמרת לטובת עורך דין חסר ניסיון שהוא כוכב טלוויזיה, אבל לבטח לא העלה אז בדעתו איזו דרמה חשאית מתרחשת באיקס (תא זוגי) של האחים דדוש באגף א' בכלא איילון - איקס שעבורו שילמו 10,000 שקל לאסיר מסוים שיוותר על מקומו ויאפשר לשני האחים לחיות בו יחד ולהתכונן לערעור.

חלפו כמה חודשים, ורוזנשטיין נעצר באחד המעצרים המתוקשרים בתולדות הטלוויזיה והפשע בישראל. מפקד ימ"ר תל אביב אז, דני אבימאיר, וסגנו אבי נוימן, עצרו אותו באישון לילה, כשירד מבית מלון בצפון תל אביב, והודיעו לו כי הוא חשוד בסחר בסמים לפי כתב אישום שהוגש נגדו בארה"ב. בערך באותה השעה הוכרז מצב חירום בכלא איילון: לוחמים של אחת מיחידות המבצעים בשירות בתי הסוהר נכנסו רעולי פנים לאחד האיקסים באגף א', שם הורו לאחים דדוש לארוז את חפציהם, הלבישו אותם בשכפ"צים והוציאו אותם מהאגף תחת מעטה כבד של חשאיות.

בלילה המקפיא הזה בנובמבר 2004 נגזר דינו של רוזנשטיין. האחים דדוש הוצאו מהאגף תחת אבטחה כבדה מאחר שלפי עצת עורך הדין החדש שלהם, פישר, חתמו על הסכם עדי מדינה עם הרשות למלחמה בסמים של ארה"ב (DEA), משטרת ישראל ופרקליטות מחוז תל אביב. האחים דדוש טענו בסדרת העדויות שמאחורי ההסכם, כי רוזנשטיין, השותף שלהם במוסך הפחחות בחולון, היה שותף כמשקיע ראשי גם בפעילות הבינלאומית של הברחת מיליוני כדורי אקסטזי מאירופה לארה"ב.

מדינת ישראל, בצעד חריג ביותר, ביטלה את עונש המאסר הכבד שהוטל עליהם כאן, האמריקאים ויתרו להם על תיק סמים בינלאומי נוסף עם עונש של עוד 20 שנה שם, ואילו רוזנשטיין, שנכלא מאז ל־12 שנות מאסר (ובהמשך לעוד חמש שנים), לא מבין עד היום מאיפה צץ עו"ד רונאל פישר הזה, אדריכל ההסדר של הדדושים שקבר אותו לשנים ארוכות באיקסים של כלא רמלה.

המפץ הגדול

חלפו 11 שנים ארוכות ומתישות בבידודים ובאגפים מצחינים, עד שבמאי 2015 התרחש המפץ הגדול במערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל, עם מעצרם של פישר, קצין המשטרה ערן מלכה ופרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד. לרוזנשטיין נפל האסימון, ומאז הוא אינו מפסיק לשחזר את אותה שיחת טלפון מהכלא למוסך. ככל שעובר הזמן, ומתרבים הפרסומים המטלטלים, הוא בטוח יותר ויותר שפישר גויס על ידי פרקליטת המחוז הכל יכולה דאז, רות דוד, ונשלח לפתות את האחים דדוש להעליל על השותף שלהם בעסקי הפחחות, שלא במקרה הוגדר אז גם כיעד מספר אחת של משטרת ישראל.

רוזנשטיין קורא עיתונים מדי בוקר בתאו בכלא ולא מפספס מהדורת חדשות בטלוויזיה (ושידורי ספורט). כך הוא שומר על החיוניות והשפיות שלו. ההדלפות מחדרי החקירות, ואיתן סיפורים ורינונים על יחסים רומנטיים בין פישר לפרקליטת המחוז, אחד על כך שהשקה אותה באלכוהול בלשכתה והרעיף עליה מתנות יקרות ערך במקביל לייצוג של הדדושים שנואי נפשו, מקוממות אותו על בסיס יומיומי. רוזנשטיין בטוח שבדיוק כמו במקרים של אלון חסן ושאר הקבלנים שקיבלו מפישר מידע פנימי והבטחות להטבות בפרקליטות, גם במסגרת החקירה שלו פישר פיתה את האחים דדוש לדבר עליו תחת מעטה כבד של הבטחות על היכולות שלו בלשכתה של פרקליטת המחוז.

רות דוד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90רות דוד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

דברים ברוח זו הוא שלח במכתב תלונה לנציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל, באמצעות שניים מפרקליטיו, עורכי הדין פיני פישלר ומיקי חובה. אולם אפילו הנציבה היוצאת, אשר ידועה ביושרה ובלוחמנות שלה, נאלצה להימנע מטיפול בתלונה, הן על רקע מחאת ארגון הפרקליטים שמירר את חייה לכל אורך כהונתה, והן משום שטענות על קבלת שוחד והטיות בתיקים שבהם הייתה מעורבת דוד כפרקליטת מחוז היו נתונים בחקירת משטרה. החקירה, חשאית ושטחית, ארכה מספר חודשים בלבד והתנהלה תוך הפגנת חוסר חשק בולט על ידי קציני משטרה, שהם או מפקדיהם חבים לרות דוד את הקריירה שלהם.

בחודש מרץ הודיע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, על סגירת תיק החקירה נגד דוד. להחלטה היו שותפים פרקליט המדינה שי ניצן וסגנו רן נזרי. עו"ד נזרי הסביר כי אם הייתה עבירה של הפרת אמונים בכל הקשור לטיפול שלה בתיקי הלקוחות של מקורבה פישר בין השנים 2004 ל־2006, הרי שחלה על עבירה זו התיישנות. עוד נמסר אז, כי לא הוכחה קבלת שוחד מיאיר ביטון בנושא התיק יקר הערך של לואי ויטון אשר ניתן לה במתנה. החוקרים קיבלו את גרסת דוד, שלפיה התיק היקר הוענק לה במסגרת מסיבת השחרור שלה מהפרקליטות, וזאת אף על פי שעד המדינה ערן מלכה, שעליו מבוסס כל התיק הזה, מסר בעדותו למח"ש גרסה אותנטית שמפלילה אותה.

לדברי מלכה, באחת הפגישות שלו עם דוד הם שוחחו על החקירה הסמויה נגד יאיר ביטון וארגון אברג'ל, שבה הוא נטל חלק כקצין בכיר ביאל"כ, חקירה שבה עלו סיפורים על מתנות שדוד קיבלה, תיק לואי ויטון, צעיפים יוקרתיים, עטים ועוד ועוד. "רותי אמרה: 'אם אני איחקר, אני אגיד שאת כל המתנות קיבלתי במסיבת הפרידה שלי מהפרקליטות ולא כשהייתי בתפקיד עצמו'. זאת אומרת שאם נחקור אותה על זה, היא תגיד - נכון, ביטון הביא לי את המתנות, אבל לא הייתי כבר פרקליטת מחוז. אני שמעתי את הדברים האלה באוזני", אמר מלכה בניסיון להסביר לחוקרים כיצד תכננה פרקליטת המחוז לשעבר לפטור את עצמה מעבירה של קבלת שוחד.

אם כך, מה משקלה של עדות עד המדינה, ומדוע הפרקליטות גייסה אותו אם היא אינה משתמשת בעדותו נגד הנאשמת המיוחסת? ערן מלכה לא לבד. הפרקליטות התייחסה בביטול לעדות המצביעה על השיטתיות של בני הזוג דוד ופישר - ההקלטה שבה נשמע פישר מתרברב בפני פקיד מע"מ שוקי משעול על קשריו האינטימיים כמעט עם רות דוד, שיסייעו לו לסגור את התיק נגדו תמורת כמה עשרות אלפי שקלים.

הנה כי כן, מערכת אכיפת החוק שלנו במיטבה: ישנם אלה שהחוקרים הופכים עולמות כדי להביא להרשעתם, וישנם אלה שמחפשים עבורם בכל פינות החדר את הספק הסביר. כך, רות דוד חמקה מאישומים חמורים בעבירות שוחד, והיא עומדת לדין "רק" על הפרת אמונים, על כך שהעבירה מעטפה עם מסמכי החקירה של יאיר ביטון ביאל"כ, משותפה פישר אל שותפו המבוקש לחקירה אשר הסתתר ברומניה, ביטון.

רוזנשטיין, שנואש מהתנהלות רשויות החוק בישראל בנושא זה, כמו גם בנוגע לתנאי מאסרו, פנה לאחרונה לעורך דין נחשב בארה"ב כדי שיבחן אפשרות לתבוע את המוסדות הפדרליים שם על הנזקים שנגרמו לו עקב הסתמכותם על התנהלות פרקליטת מחוז תל אביב, רות דוד. הוא מכוון ישירות אל הקשר הבעייתי שלה עם עורך הדין של שני עדי המדינה נגדו, אשר רק על בסיס העדויות שלהם הוא הורשע ונשפט בארה"ב ל־12 שנות מאסר.

בארה"ב, תביעה המבוססת על מחדלים חמורים שנחשפים בפעילות גופי המדינה, גם אם בדיעבד, עשויה להוביל לשחרור נאשם ולפיצוי כספי. רוזנשטיין סיים כבר את המאסר "האמריקאי" שלו, כך שנותר לו לתבוע פיצוי כספי בלבד, עקב הסתמכות ההרשעה שלו על פרקליטת מחוז ישראלית מושחתת שהגישה לאמריקאים שני עדי מדינה המיוצגים על ידי מקורב שלה, עם כל תיאורי הצבע על המתנות, האלכוהול והרומנטיקה.

לא מן הנמנע שמהלך כזה יגרור לחץ אמריקאי על הרשויות בישראל, עד שבמסגרת פשרה יסכימו הישראלים למחוק את "הבושה" באמצעות מתן שחרור מוקדם לרוזנשטיין, עוד הבטחה שנכללה בגזר הדין המקורי שלו בארה"ב אבל שלטונות ישראל אינם עומדים בה.

להאיר את החושך

נדרשתי לנושא דוד ופישר בטור השבועי, לאור פתיחת שלב העדויות במשפטם והכתבה שפורסמה על פרקליטת המחוז לשעבר בערוץ 2. מתוכנית תחקירים משובחת כמו "עובדה" אתה מצפה ליותר מאשר אוסף פואנטות ממוחזרות מעולם הפרינט, כמו האלכוהול בלשכת פרקליטת המחוז או המריחה בתיקי חקירה של אנשי ציבור מלקוחותיו של פישר (יוסף וסרמן מארגון המורים, יצחק רוכברגר מרמת השרון).

מתוכנית תחקירים, כל תוכנית תחקירים, אתה מצפה להאיר את המקום החשוך הזה שבו המדינה עוצרת מלכת בכוונת מכוון. "עובדה" יודעת לעשות זאת טוב מכולם, אך לא הפעם. המדינה נמנעה מכניסה לחיבור המבחיל בין פרקליטת מחוז לבין ארגוני פשיעה, ודווקא שם עצרה גם מגישת התחקיר נסלי ברדה ואיתה עורכי התוכנית כולה.

מלכתחילה ויתרו שם על הצגת זרע הפורענות של החיבור הבלתי נתפס בין דוד לבין פישר, חיבור שהחל מהיום שבו אישרה את המינוי התמוה שלו לייצוג של האחים דדוש, שני עדי המדינה נגד רוזנשטיין. הרמיזה על כך הייתה טובה אולי לפרומו, כי רוזנשטיין עדיין מוכר עיתונים ובמערכת "עובדה" יודעים זאת היטב (הם שותפים איתו לעתירה נגד שב"ס במטרה לראיין אותו), אבל הנושא הזה לא קיבל ביטוי מהותי בתוכנית כלל וכלל.

הלאה. מאז החיבור בתיק רוזנשטיין הפכו השניים לשותפי סוד שאליו הוכנס גם המנטור הכלכלי של פישר, הקבלן הירושלמי יאיר ביטון, שפישר היה המנטור המשפטי, העסקי, החברתי ואפילו הרוחני שלו. ביטון ופישר העלו את חברת הבנייה ב.יאיר לפסגות שוק ההון בארץ ובעולם על בסיס ההון המשותף של ביטון עם העבריין הנמלט גבי בן הרוש, מנהיג הכנופיה הירושלמית, שאילנה דיין מכירה היטב משניים־שלושה ראיונות מטלטלים שערכה עמו. באותם ראיונות הם דיברו על השותפות עם ביטון כבסיס לשיקום של בן הרוש בשנות ה־90, אבל גם על הנפילה החוזרת שלו מאז התמכר למאות המיליונים שעופר מקסימוב ואחותו אתי אלון הזרימו דרכו מהבנק למסחר אל טייקוני ההימורים בירושלים ובמזרח אירופה.

גם דוד ידעה היטב מיהו יאיר ביטון, ולא רק מהתוכניות של אילנה דיין. בשנת 2008 ליוותה עו"ד דוד את תיק ההסגרה של יצחק אברג'ל לארה"ב ונסעה ללוס אנג'לס בעצמה כדי להסביר שם לראשי הדסק הישראלי ב־DEA מה ההקשרים המשפטיים של ארגון אברג'ל, ובראשם בנוגע לפרשת הבנק למסחר ולגבי בן הרוש, שכבר גויס אז כעד מדינה נגד איש העסקים הישראלי חי ועקנין בעבירות של הלבנת הון.

במקביל לבן הרוש היה בתיק עד מדינה נוסף, ג'ודי בן עטר, עבריין ירושלמי שהתגורר בעיר המלאכים מאז היה בן 17. בן עטר עסק שם בסחר בסמים ובגביית חובות ונשפט ל־18 שנה, אבל במהלך המאסר הפך לעד מדינה ושוחרר אחרי ארבע שנים בלבד. בן עטר סיפר בעדותו כי ביטון הגיע לקזינו בלאס וגאס כדי לפגוש שם את שותפו המיתולוגי, גבי בן הרוש. באותה פגישה ביטון ביקש מבן הרוש לחתום על פירוק השותפות בחברות הבנייה שלהם, כדי שביטון ופישר יוכלו לרשום את החברה המצליחה לבורסה בתל אביב ולגייס הון מהציבור, צעד שנמנע מהם כל עוד בן הרוש רשום כבעלים בחברה, מה גם שהוא היה מבוקש בישראל על תיק הבנק למסחר.

העדות הזו הייתה חלק מחומר החקירה בתיק נגד ארגון אברג'ל בארה"ב. הכירו אותה היטב גם החוקרים ואנשי המודיעין של המשטרה הישראלית, והיא מהווה רקע לתיק הדגל של יאל"כ על עשרות מיליוני השקלים שהועברו מביטון והחברה הציבורית שלו אל נציגי ארגון אברג'ל ובני משפחתו. זהו התיק שאותו זיהם ערן מלכה, כשהעביר לביטון ברומניה מידע מסווג באמצעות יועציו המשפטיים, פישר ודוד, השותפה הנאמנה וחברת הדירקטוריון שהתעלמה מהייחוס הפלילי של יו"ר הדירקטוריון.

משום מה, כל הסאגה הזו לא הספיקה לבכירי הפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה כדי לייחס לרות דוד עבירה של קבלת שוחד מיאיר ביטון ולהושיב אותה על ספסל נאשמים אחד גם עם יצחק אברג'ל.

רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL

tguvot@maariv.co.il