לא תאמינו, אבל היום אמור היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להכריע בעניין שלא קשור לחקירות נתניהו. על הפרק ניצב מכשיר זדוני במיוחד, שהומצא לשם רדיפת המתנחלים ושמו "הצו בדבר שימוש מפריע". היועץ ייאלץ להחליט אם המדינה ממשיכה לשלול את זכויות היסוד של יהודים בעלי קרקעות ביהודה ושומרון למרות חוות דעת של משרד הביטחון, שממליצה לצמצם באופן דרמטי את השימוש במכשיר המעוול הזה.
ואגב, אם קיימת סיבה מוכחת להדיח את ראש הממשלה, הרי שזו נוגעת להמשך קיומו של הצו הזה תחת שלטון הליכוד, צו שמטרתו היחידה היא פגיעה בהתיישבות היהודית, ומהותו סותרת את חקיקת היסוד של מדינת ישראל.
ההחלטה שנדרשת עכשיו מהיועץ מנדלבליט נוגעת ל־1,000 דונם שמעובדים זה שנים רבות בידי יהודים באזור שילה. לגבי חלק מהקרקע אפילו נקבע בוועדת העררים של יהודה ושומרון כי הוצאת הצו הייתה בלתי חוקית. אלא שראש המנהל האזרחי, תחת איום משפטנים משירות המדינה, החליט שהוא מצפצף על שופטי הוועדה והשאיר את הצו הבלתי חוקי על כנו.
המקרה הזה מקומם במיוחד וממחיש מי באמת שולט, וזו בוודאי שלא ממשלת נתניהו, בנט ושקד. אבל הדיון הנוכחי יורד לשורש בעיה חמורה בהרבה, והיא האפליה המובנית נגד יהודי יהודה ושומרון. לגבי הצו הזה כבר קבעה ועדת שופט בית המשפט העליון המנוח, אדמונד לוי, כי "צו זה הנו דרקוני ושיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו... נראה אפוא כי הוגי הצו שמו לעצמם מטרה - למנוע מההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון להרחיב את גבולה..."
מי שהיה בזמנו ראש המנהל וכיום דובר צה"ל וראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, אף סיפר לוועדה כי בסכסוכי קרקעות ביהודה ושומרון הפלסטינים מופלים לטובה. הוא הבהיר שהמשפטנים מכריחים אותו לפסוק לטובת הפלסטינים, גם כאשר הוא לא שלם עם ההחלטה.
"הצו בדבר שימוש מפריע" נולד לפני כעשר שנים ביוזמת עורכות דין משירות המדינה - טליה ששון ורונית לוין. שתיהן חשפו את המניעים הפוליטיים־אידיאולוגיים שלהן לחקיקת הצו כאשר פרשו. הצו מאפשר למנוע מיהודים לממש בעלות בקרקע מסיבות שבינן לבין חוק וצדק אין ולא כלום. אחד משיאי הציניות בעניין זה נרשם בפרשת "בית השלום"/"המריבה" בחברון. הבית נקנה כדין על ידי חברה בבעלות יהודית, מה שנקבע לימים גם בבית המשפט. אלא שבהוראת שר הביטחון דאז עמיר פרץ, משפטני המדינה המציאו תעלול יצירתי לגזלת הבית מרוכשיו. הם השתמשו בעוד פרוצדורה טכנית שקיימת רק ביהודה ושומרון ומופעלת רק נגד יהודים, והיא הצורך לקבל מהמנהל האזרחי "היתר עסקה". כלומר, גם אם קנית את הבית בכסף מלא וכחוק, עדיין יכולים לגזול אותו ממך מסיבות פוליטיות.
המדינה סירבה לתת היתר עסקה מסיבות פוליטיות והוציאה צו בדבר שימוש מפריע כיוון שלא ניתן היתר עסקה לרכישה. כשהובא הצו לדיון בוועדת הערר ביהודה ושומרון, הודתה המדינה שהיא לא מפעילה את התעלולים המשפטיים הללו נגד ערבים. אבל – עד היום – למרות קביעת ועדת לוי ולמרות הביקורת הקטלנית עליו, הצו לא נמחק מספר החוקים של יהודה ושומרון.
בשנתיים האחרונות נעשו ניסיונות לשים קץ לאפליה ולגזל האנטי־יהודיים ביהודה ושומרון, והחלטת היועץ המשפטי היום אמורה לאותת אם יימשך שלטון העריצות והשרירות, או שסוף־סוף יחולו הדין והצדק על יהודי יהודה ושומרון.