אדריכלי ניסיונות ההדחה של בנימין נתניהו אומנם יכוונו את כוח האש שלהם לכיוון ראש הממשלה עם פרסום דוח מבקר המדינה לגבי צוק איתן, אבל הממצאים שצריכים להדאיג במיוחד נוגעים לצמרת צה"ל. תמלילי הקבינט שפורסמו ממחישים את שידוע מזה שנים ועכשיו מקבל חותמת רשמית: בדור האחרון צמחו לנו גנרלים רבים, שהפכו את צה"ל לצבא ההכלה, ההבנה, ההבלגה, ההסתרה ואפילו חוסר האונים. גנרלים ששקעו בהלכי רוח מסורסים ומסרסים. מי שהחליטו באופן בלתי דמוקרטי להחליף תפקידים עם נבחרי העם ולהתיימר להיות המבוגרים האחראים.

הפרוטוקולים של דיוני הקבינט מגלים כיצד הטיח נפתלי בנט ברמטכ"ל דאז – בני גנץ - את הדימוי של משה דיין, באמרו: "אני מצפה מכם להגיע לקבינט עם תוכניות מבצעיות ורוח התקפית, לא אני אמור להביא לכאן תוכניות להשמדת מנהרות. תהיו סוסים דוהרים ולא שוורים עצלים". אלא שהאירועים והפרוטוקולים ממחישים עד כמה לקתה צמרת הצבא בתסמונת השוורים.




מגמת הסירוס בצה"ל משתקת אותנו

מגמת הסירוס של צה"ל החלה כבר באינתיפאדה הראשונה, בשלהי 1987. המהומות פרצו בגלל מחדל מודיעיני ומבצעי והתפשטו בשל חשש מדיווחי הטלוויזיה בעולם. הן דוכאו לחלוטין רק כשצמרת הצבא התעשתה וריסקה בכוח את תאי המחבלים שהובילו את המהומה. אלא שהתופעה התחזקה והגיעה לשיאה ב־1993, עם הסכמי אוסלו, ומאז היא משתקת אותנו. רוב הקצונה הבכירה הזדעזעה מהתוכנית שרקחו פרס וחבורתו, אבל התקרנפה. בד בבד התחילה להתבלט קצונה מזן חדש, כמו מי שהיה אז ראש השב"כ – יעקב פרי. קצונה שאימצה אידיאולוגית את הנחות היסוד המוטרפות והתמסרה בשקיקה להגשמתן.

ההמשך ניכר בבריחה מגוש קטיף, כאשר מול קצין אמיץ אחד – בוגי יעלון - יתר הקצונה הבכירה יישרה קו עם האסון שהמיט שרון. רוח האיתותים, ההכלה, האש מנגד והחידלון, אפיינו גם את מלחמת לבנון השנייה, והתוצאות הרות האסון ידועות.

זו רוח שמונעת מקונספציות שגויות והפחדות של ארגוני השמאל הקיצוני. במסגרתה מכוונים קצינים בכירים את ישותם לתמונות ש"בצלם" שולח ל־CNN ולדיוני האו"ם. רוח של מי שמפחד לשלוט ולנצח. מי שלא בוחל בלהציג אפילו נתונים מסולפים להנהגה, למשל, לגבי הרצחנות והעוינות של הרשות הפלסטינית. הכל כדי שלא להסיק את המסקנות המתבקשות.

כוח צה"ל נסוג מעזה בסיום מבצע 'צוק איתן'. צילום: רויטרסכוח צה"ל נסוג מעזה בסיום מבצע 'צוק איתן'. צילום: רויטרס

תוצאות הרוח הזו באו לידי ביטוי במבצעים כמו צוק איתן. צה"ל, ששיחרר את יש"ע, הגולן וסיני בשישה ימים, עמד חודש וחצי בשערי עזה, חשף את מרכז הארץ לטילים והשיג במחיר כבד הישגים מוגבלים. והפיאסקו לא מתמצה בנושא המנהרות. למשל, המבקר צריך היה לחקור מדוע נוהלה המערכה בניגוד לכל עקרונות המלחמה. שהרי כל צוער לומד שמלחמה עושים בהפתעה, בתחבולה ותוך ריכוז כוח עדיף מול האויב בכל נקודת מגע. צה"ל עשה בדיוק את ההפך, בין היתר בקרב של גולני בשג'עייה, ושילם מחיר איום בשל כך.

זה דור אנחנו שומעים דווקא מצמרת הצבא מדוע אי אפשר, מדוע צריך להתחשב בבג"ץ, ב"בצלם", במועצת זכויות האדם. אין פלא שבצמרת הארגון הזה צומחים מי שלימים מובילים קמפיינים דפטיסטיים ומסולפים על שלטי החוצות בתל אביב, מי שמנסים לשכנע אותנו להתאבד במימון עתק של ארגונים וממשלות זרות.

לכן, הסקת המסקנות העליונה מדוח המבקר צריכה להיעשות דווקא לגבי רוח הפיקוד הבכיר של צה"ל – שם נדרש טיפול שורש.