זה עוד אחד מהימים האלו שבהם אתה נגעל מעצמך, מעצם היותך יהודי בכלל וישראלי בפרט. בכללי, זה אמור לקרות לישראלי בכל חמישי בין השעות 12:00 ל-14:00, כאשר הוא מאזין לשפטל. אבל הפעם זה פינוי עמונה. נוכחות דיירי אגם הדרעק בזירה, התבטאויות שקריות והבטחות של ראש ממשלה שקובע שיאים חדשים בחוסר אמינות, עושות לך את זה. בשבוע הבא שידור חוזר מעפרה. מתישהו זה יקרה גם במעלה רחב המענגת בתרי זוזים.

ואז אתה נזכר. כן, אתה הרי היית שם, כמו עוד הרבה חיילי מילואים שאבטחו את התעשייה הזו של גניבת קרקעות מערבים, עתירות ודיונים, ומתנחלים שמקללים אותך כי אתה מעשן סיגריה בשבת. רק שאתה עם אפוד מלא ומתפלל שייפול כאן טיל קיבינימט ויגמור את הכל, גם אותך. כי אתה שבור ז' מההתנהלות.

אז אתה צופה במחדל המתמשך, מתעדכן בוואטסאפ של העיתון שיש כבר 24 שוטרים פצועים, מצית סיגריה ומפטיר "סססאמק", ואז האישה נוזפת בך מרחוק: "מאמי, נוט אין פרונט אוף דה צ'יילד. הוא מחקה אותך כל הזמן. רק היום הוא אמר לי: 'אמא, רוצה להיות חיים שלי בלב?', צחקתי ועניתי בטח. אז הוא אמר 'תביאי לי מים'. אתה לא מבין שהמוח שלו זה כמו ספוג?".

אתה לא משיב, אתה רק אומר: כיפוש, הזבלים האלו שלחו לשם כוח של 3,000 איש בלי מיגון ובלי קסדות, רק עם סווטשירט תכולה. והם אוכלים שם אבנים לפרצוף ואקונומיקה לעיניים. אני לא יכול לראות את זה, ואני כבר צופה בזה מהבוקר בכל הערוצים, מתפלל שלא יאבדו את הראש. "אז אל תראה", היא אומרת, "בוא נראה 'דה וויס'. שם לפחות אתה לא מתרגז".

איזה לא מתרגז, כיפוש? את חושבת שיש לי סבלנות לשטויות של אביב? הוא כבר מוכר לי את אותו זבל ארבע שנים! ומירי עם הג'סטות? וואלאק, כמה אפשר? והכי גרוע זה שהם מחפשים כתב אופנה בגלל איזה שת"פ הזוי, אבל שלומית מלכה לבושה באותו סמרטוט אדום כבר חודש!!! ומירי באותה שמלה, במבט מצועף כבר חודשיים. את יודעת שיש לי עין רגישה לפרטים. איך אמרתי לך על המנחה של האח המפגר? הבק-לייט בתאורה עושה לה רע כי אני רואה את המחטב, מתחת לשמלה, והמגפונים עם עקבי הסטילטו שהיא נועלת כבר עשו לה כנראה דורבן בעקב רגל שמאל, כי אני רואה את הזווית דריכה. אם היא מנסה עכשיו ג'אמפ-שאט, את שומעת פופ, והולך לה גם גיד אכילס.

"חיים שלי, אתה חולה נפש, כי רק אתה רואה את זה. אבל אני שמחה שאתה מתרכז בפרטים האלה ולא שואל אותי על כל פרזנטורית: תגידי, איזו חזייה היא לובשת, ואם גם אני מזהה אצלה צניחה של הישבן, ומיד אתה גם נותן לי את התרגיל שמונע, עם הסברים על תפעול הירך האחורית. ואני בסך הכל רוצה לנקות את הראש. אז תהיה דומם".

כיפוש הפעילה את ההקלטה, ואני השתרעתי על הספה, עם הפנים למסעד. התכסיתי היטב לקראת הפעיות של המתמודדים והמתמודדות. אפילו חלמתי על 68 הכבשים שטובח השר הפרימיטיבי, איוב קרא. כי ככה זה אצלו, כשהוא חוגג מישהו חייב למות. אבל כלום לא קרה, לא שלומית ולא הבחור הצוהל והלא אפוי דיו שלידה. רק קשקושים של המתחזים למנטורים. שאלתי את כיפוש מתי זה מתחיל, והיא הסבירה שזו רק הכנה להופעות החיות. התפוצצתי מצחוק ובא לי התקף ריפלוקס, בגלל הפופקורן המתוק שהיא הכינה לי, אז הזדקפתי מיד. כיפוש שאלה מה קרה לי, אבל כבר הייתי עסוק בכתיבה בוואטסאפ בקבוצה שלנו, שבה חבר גם בני, הבמאי של האשפה הטלוויזיונית הזו.

פינוי עמונה. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הלו, נוכל, מה זה הזבל הזה? תתביישו, הלוואי שיהיה לכם רייטינג של 12%.

בני ניסה להסביר שהם עסוקים בהקמה לשידור החי, והיום זה מין סיכום לפני החי. שלומי ענה לו לפני: "בלוף. ישירו היום? או רק זיוני שכל?". רוברט, שהוא היועמ"ש שלנו, כתב ביובש: "מיידוף ילד לידם". ופולו סיכם: "נוכלות, ועוד ביום רביעי". רגע פולו, מה קשור יום רביעי? "כי זה ערב חמישי, אז אסור". אם מקובל עליו, מקובל עלי.

כיפוש נרדמה. זה היה זמן טוב לבדוק מה קורה בעמונה. חיכיתי למפכ"ל שלנו, רוני אלשיך, שיתראיין ויאמר שזה אירוע טרור. אבל הוא לא יכול, כי אצל יהודים אין טרור. אצל יהודים - לקלל שוטרים, להרביץ להם, ליידות בהם אבנים ועוד, זה זוטי דברים. 13 מתפרעים נעצרו אבל ארבעה שוחררו מיד, השאר ישוחררו לכל המאוחר היום. בטח לקחו אותם לספא כדי שיירגעו. זה לא ערבים ובדואים, שבהם יורים, אלה יהודים טובים, הילדים של כולנו.

אצל גיא זהר דיווחו שיש 4,000 שוטרים - שווה לכמעט 20% מהכוח המבצעי של המשטרה - שעובדים באזור, אבל אסור להם לפגוע בעבריינים המתפרעים. נסו אתם להשליך אבן על שוטר שהרגיז אתכם בתל אביב או ברמת גן. סביר להניח שתסיימו את הסצינה באיכילוב. כמובן, אם אתם לא אתיופים, כי אז אתם עלולים להגיע גם לבית לוינשטיין, בסיום המסז' של כוחותינו, בכחול או בירוק.

ואיפה השר לבט"פ, גלעד ארדן? זה לא פיגוע מה שקורה שם בעמונה? זו התנגדות סבירה? הרי נפצעים עשרות שוטרים. בטח שזה סביר. ארדן לא יפגע בבייס של הבוחרים, כי זה פשע לא יכופר. זו המשטרה שלנו, זה השר שלנו. אין לנו בעיה עם בעלי הקרקע הפלסטינים, יש לנו בעיה עם קולקציית האפסים שמנהלת אותנו.

 "מתחזים לדוברי אמת"

אבל האמירה שהכי שבתה את לבי הייתה של דייר אגם הדרעק, החבר סמוצ'קנע, שהשווה את פינוי עמונה לאונס ברוטלי של אישה. כי ככה זה בווייט-ג'ואיש-האוס-פארטי. רק הם יודעים איך מרגישה קורבן אונס, שפתאום מותקפת ושוברים את חייה. רק שלקורבן אונס לא ניתנו 11 שנים לנסות להתגונן ולמגן את עצמה, אבל סמוצ'קנע אמר, ואף אחד מאימפריית הפשע, שזו הממשלה שלנו, לא מחה על האמירה. בטח שלא חברתו למפלגה של סמוצ'קנע, שרת המשפטים איילת שקד. אישה שאמונה על החוק במדינה. גם לא שולי מועלם, עוד חברה מהמפלגה הגזענית ביותר בעולם הדמוקרטי. היא מנצלת את אמון הבוחר למלחמה בצפייה בפורנו. הסמרטוט ממפלגתה שעובר כל גבול מוסרי, זה בסדר. רק פורנו לא.

חבל שלא שאלו עוד דייר מאגם הדרעק, ניסן סלומינסקי, מה הוא אומר על חברו ההומניסט. אולי פורום תקנה ידון בזה, ויקבע שזה נאמר בעידנא דריתחא, אז זה מותר. ועדת האתיקה של אגם הדרעק? מישהו? מה פתאום? ממתי הם פוגעים בחברים לדרך?

כן, זה היה שבוע קשה. הוא נפתח בסופ"ש, בקריאת מאמרו המלומד של קלמן ליבסקינד, שחשף איך הבדואים מעבירים פארטיות על השלטון, עם הסחר-מכר בכבשים. מאות שקלים רווח מפיצוי על כל חיה אומללה.

חבל רק שאדון קלמן לא מתעסק בסחר-מכר של חרדים בארץ. איך הרבה צדיקים מאמריקע, ק"ק אינגליה, ק"ק אוסטרליה וקנדה, עושים כאילו עלייה, כדי להיות טפילים על משלמי המסים בארץ, מקבלים זכויות והבטחת הכנסה, וחוזרים לשטעטל בארצות המוצא שלהם. וזה עולה לציבור קצת הרבה יותר, עשרות מיליוני שקלים בשנה. הרבה עשרות, אולי אפילו מאות. ובניגוד לחרדים, הבדואים משרתים בצבא רחמנא ליצלן. אז מה אכפת לי כמה נשים יש להם? שיהיו להם 20, אני בקושי מסתדר עם אחת.

מה שאני כן יודע, זה שהציבור החרדי עולה לציבור החילוני 35 מיליארד שקל בשנה תקציבית, שלא כוללת בחירות. נו, קלמן, אז כמה עולה הפוליגמיה הבדואית לציבור משלמי המס? 100 מיליון? 400 מיליון? מיליארד? הייתי לארג' איתך, כי כך אני נוהג בשרלטנים מסוגך.

וזה נמשך בעוד שני שרלטנים ומתחזים לדוברי אמת, כמו אראל סג"ל ושמעון ריקלין, שהאמת היא המלצה בלתי מחייבת בשבילם, בדיוק כמו רה"מ שלנו שהם מייצגים בתחנת שידור צבאית, שחייבת להיכחד ויפה שעה אחת קודם. ריקלין, שלא מבדיל לדעתי בין דעה לידיעה, הוא סוג של פובליציסט ימני. לכן מותר לו לומר בשידור בתחנה ציבורית: "השמאל המציא את המלשנות", באייטם שהוקדש לפעילותו של אביו בלח"י.

 "אראל סג"ל, יחצן שמשכנע את עצמו שהוא היסטוריון"

בשנת 2000 איים הפובליציסט כי "אם אהוד ברק יפנה יישובים - הוא יירצח". ולא שלחו את ריקלין לכלא, כי לימין מותר הכל, גם לשקר בפה מלא בתחנת רדיו צבאית, וגם לפנות יישובים, אז הוא לא יכול לאיים עליהם שיירצחו. אין לי סבלנות למפגע הזה, אני רק רוצה להזכיר לו את המחתרת היהודית, שרצחה קצת ערבושים שהוא לא מחבב. הם לא הפסיקו להלשין אחד על השני, למעט הזמן שבו עסקו בהתייחדות. לך בדוק את העובדות, במקביל לזמן שבו אתה הופך את התקשורת לבית בושת ימני ומאוס. אומנם בגל"צ אתה מופיע בהתנדבות, אבל אוי לנו ואבוי לילדינו, עם מתנדב בדמותך.

על סג"ל חבל לבזבז אנרגיה. סתם יחצן שמשכנע את עצמו שהוא היסטוריון. כהיסטוריון הוא ראיין את רס"ן חג'בי, הציג אותו כסא"ל, אף שהנ"ל הורד בדרגה והודח מהצבא. אין לי כלום נגד חג'בי, אני משוכנע שהוא מומחה בתחומו כלוחם - אבל היסטוריון חובב לא יכול להתעלם ממשפטו של חג'בי, ולא יכול להגדיר את טעותו כ"אמת לשעתה". אני לא מכיר את ההגדרה הזו בהיסטוריה, אולי כי איני ימני או שמאלי, סתם סמרטוט שמתעב את כולם, אז אני אידיוט. כל עוד סג"ל דיבר שטויות (כמוני למשל) בתחנת רדיו אזורית, זה היה סבבה. אבל כאשר הוא שופר של הבית בבלפור בתחנה ציבורית הוא מטרד מעיק, ולדעתי בעיקר לא אמין.

ועם כל החבילה המטריפה הזו בראש, שלחה אותי כיפוש להיאבק בויצו, כדי שיסכימו במטותא לקבל את הנסיך שלנו למועדונית. למה אני? לכי את. "אתה תצליח, יש לי הרבה אמון בך. אני לא טובה בזה".

שעה חיפשתי חניה, בסוף חניתי במגדל המוזיאון, שמאוכלס ברובו בפינגווינים. נזכרתי ברוברט, שגם הוא דייר בבניין, ואיך כעסנו בשבת על שר הכלכלה, אלי כהן, ששלח אותנו לקנות דירות בלונדון. יופי של מיניסטר, באמת מינוי מדהים של רה"מ, איך הוא איתר את הטמפיט הזה? אבל הכעס שלנו על המיניסטר מקולקציית האפסים התבסס על המציאות שלפיה לרוברט יש קרן שרוכשת מבנים בפלורידה ואוהיו. אז למה המיניסטר ההזוי שולח אותנו לרכוש נדל"ן בלונדון, ולא אצל רוברט בקליבלנד ואורלנדו? איך יהיה לרוברט כסף להזמין אותי למסעדות יוקרה? איך יקנה לי פקטים של סיגריות באשפוז הבא (ביבי אמר שמתנות בין חברים זה בסדר)? כי כרגע אצלו זה לא זמן טוב, הוא מושקע בעייסק. זה יפה ככה, אדון כהן?

 "אזרח סוג ז'"

אז באמת, בשביל רוברט, בפעם הבאה שאתה מדבר שטויות, תזכור את אורלנדו וקליבלנד. אם זה חשוב לך, רוברט היה ליכודניק, עד שאתה וחבריך הסרחתם את המדינה. פוי, גועל נפש. בגלל מפח הנפש לא חניתי בחניה של רוברט, ויצאתי לעולם הקר מפוצץ מעצבים. גם הירך לא הגיבה טוב לקור, וצלעתי לאטי. יופי של נדל"ן יש לויצו באזור יקר בתל אביב. בתוך אחד הבניינים משוטטות ויבערס בגיל העמידה, אוחזות בספלי תה, ומתלוננות על הקור. עברתי יותר מדי משרדים ריקים מאדם, עד שקשישה חביבה שלחה אותי לענבר. "היא תעזור לך".

אז הגעתי אל ענבר, שצעירה בממוצע ב-30 שנים מעמיתותיה, ושאלתי מה יהיה? מה אני צריך לעשות, כדי שהילד יהיה במועדונית. "יש בעיה, אין לנו סייעות, והנוהל לא מתיר לנו יותר מ-30 ילדים בצהרון".

אני רק שמעתי נוהל, קיבלתי שפריץ דם למוח. גבירתי אולי צעירה מדי, אבל המילה נוהל, נהלים, הנחיות ופקודות הופיעו יותר מדי פעמים בתשובותיו של אדולף אייכמן לשאלות שהציג לו התובע גדעון האוזנר. לכן המילים האלה פסולות אצלי כאשר אני נתקל בבירוקרטיה, מהסוג שאני חווה כאן, בדקות אלה. נכון שקר היום ושזה מעלה את צריכת התה החם, לכן יש כאן אבטלה גלויה ולא סמויה בעליל, בג'וינט הזה.

"אדוני, אני מבקשת שלא תעליב את הצוות".

אבל אני לא יודע אחרת, כשמרגיזים אותי. יש לי ילד, יש לו אמא, היא לא עובדת עכשיו, כי אין לך סייעת. המציאות הזו לא נוחה לי, כי היא מביטה בי במבטים עצובים כאלה, וכל הזמן שואלת מה יהיה, מתי יהיה צהרון? אי לכך ובהתאם לזאת, אני וגאיצ'ו נחנה כאן החל ממחר, נקים התנחלות ונביא צעצועים למשרד שלך, ונעזוב בחמש כל יום, כי כך הילד רגיל, וסדר צריך להיות. והאמיני לי, שלא אתפנה בקלות. אני אזרח כאן, גברת, אומנם סוג ז', לא מתנחל, אבל עדיין אזרח. תארגני עוד סייעת - אבל עכשיו, בזה הרגע.

"אתה לא מבין אותי, אין לנו סייעות. אף אחת לא רוצה לעבוד, הבוקר התפטרה לי אחת" - יש לי הצעת ייעול, אולי תשלמי להן שכר הוגן? הרי לא מדובר בחלוצות הסייבר במדינה, כולה בייביסיטר. מה את אומרת? 50 שקל לשעה נטו? זה לא הרבה נכון? כי כיפוש חתמה לך על הוראת קבע כבר, ואני לא יודע בכמה כסף, אבל בטח יותר מ־1,200 שקל בחודש, נכון? אבל אנחנו צריכים להתקדם, יקירתי, כי מחר גיאצ'ו ואני באים עם 40 בלונים, קטנוע חשמלי, אופניים וכדורגל. הילד בועט בשתי רגליים, הצגה, באמת.

"אני לא יכולה לעזור לך".

נו, נו, אני קרוב לאבד את מזגי הנוח. אלוף החינוך, הפאשיסט בנט, יודע איך מתנהלת הסמרטוטייה שלכם? גם במעלה רחב המענגת בתרי זוזים אין סייעת לפעוטות? רק בתל אביב אין? הלכת לסמינר הקיבוצים? מלמדים שם חינוך, לא?

"כן, זה נכון. אבל זה לא מוכר להן כהתמחות".

בסדר, ענבר, הבנתי הכל. אני נשבע לך באמא, אני אהיה הסיוט של ויצו. מחר בבוקר אני קונה לילד את כל הצעצועים המרעישים שיש, 20 יחידות לפתיחה. כיפוש עלולה לקבל שבץ כשהיא תראה את החיוב בפלסטיק, אבל קטן עלי. יותר קשה לי העיצבון אצלה בוודג'. תהיי משוכנעת, כפרה, שבעוד יומיים תמצאי 30 סייעות. כי אני תותח בלהיות חלאה, נולדתי טינופת.

דיווחתי למטה לכיפוש, שלא אוהבת את האסטרטגיה שלי. אבל היא קרובה לשבירה, אני מזהה את זה. ביום ראשון אני אכיר לגיאצ'ו את הסבתות החדשות שלו. הגיע הזמן ללמד את הילד אזרחות, ואת מהות המחאה. נביא גם לפטופ, כדי לצפות בפינוי בעפרה. יהיה ש-מ-י-י-ח.

tguvot@maariv.co.il