רשימת השקרים של דונלד טראמפ הולכת ומתארכת, אבל נתוני התמיכה בו לא משתנים. אין אף סקר פנים אמריקאי שמביא נתונים משמעותיים על בריחת מצביעים עקב העובדה שהאיש שבו בחרו משקר, מסלף ואפילו מתחמק מגילוי נאות של תשלומי המס שלו. בוחריו של טראמפ מכילים את שקריו, וטראמפ עצמו הצליח להחיל עליהם את הפסוק: "תנו לקיסר את אשר לקיסר".



מי שעדיין לא עיכלה את התופעה ועדיין לא קיבלה אותה כדבר כאילו טבעי, היא התקשורת האמריקאית. רובה, כולל המיינסטרים, מכה את טראמפ על בסיס יומיומי. טראמפ לא ממש מתראיין וממשיך לצייץ, כאילו הוא עדיין במערכת בחירות, ואתם יודעים מה? הוא צודק. הוא בוחר ללכת עם מסרי הבחירות הלעומתיים שלו - כולל הסגנון - כמדיניות הרשמית של ארצות הברית. כך הוא הוציא את המערכות הבירוקרטיות התקינות והמסורבלות מחוץ למשחק.



מאחר שמדובר בגילוי לב נדיר, כמעט ברמה של אי שליטה בסוגרים, יש בהחלט מקום להודות לטראמפ על פרצי הכנות שמאירים פינות אפלות בפוליטיקלי קורקט האמריקאי, כשהוא מביס את הרפובליקנים לא פחות מאשר את הדמוקרטים.



רוסיה בראשות ולדימיר פוטין היא באורח מסורתי אויבת העם האמריקאי, ומי שמוביל מסורתית את הקמפיין נגד פוטין הם הרפובליקנים, שדרשו מאובמה קו תקיף יותר נגד מעורבות רוסיה במזרח התיכון ובאוקראינה, תוך שהם מציגים את פוטין כגבר ואת ברק אובמה כחלש. התקשורת בישראל, בהשפעת ממשלה פרו־רפובליקנית, נגררה אחריהם. בפועל אובמה מנע מפוטין להיות חלק מהקואליציה נגד דאע"ש והטיל עליו סנקציות בגין הפלישה לחצי האי קרים.



לשבחו של טראמפ ייאמר שגם במהלך הבחירות הוא טען שרוסיה אמורה להיות חלק ממדיניות משותפת. לך דע אם זה בגלל סחיטה רוסית, כפי שטוענים כיום רבים; בשל חזון חלוקת העולם בין החזקים לחלשים או סתם מהערצת כוח ילדותית. מכל מקום, כעובדה טראמפ מינה למזכיר מדינה את רקס טילרסון, מי שרואה ביחסיו עם סביבת פוטין נכס. על פי דוברי פוטין וטראמפ, בשיחתם הטלפונית לפני כמה ימים "שני המנהיגים הביעו נכונות לשפר את היחסים בין ארצות הברית לרוסיה, שבתקופתו של אובמה היו עגומים במיוחד... והסכימו לשתף פעולה בנושאים בינלאומיים בוערים כמו סוריה, איראן, הסכסוך הישראלי־פלסטיני, אוקראינה וצפון קוריאה". ומה בדבר הסנקציות שהטיל אובמה? נאמר כי לא דובר בהן.



בראיון בערוץ הבית "פוקס ניוז", שאל המראיין ביל או'ריילי את טראמפ אם הוא מכבד את פוטין. "כן, ענה הנשיא". "אבל הוא רוצח”, קבע או'ריילי. “יש הרבה רוצחים”, השיב טראמפ והוסיף: “אתה חושב שהמדינה שלנו כזו תמימה?"



לפעמים צריך לומר משהו בשבחי טראמפ: הוא לגמרי צודק. אמריקה ותמימות זה כמו נתניהו ואמת. מצד שני, הטיפשות והרוע, האגואיזם והוולגריות של טראמפ מונחים על השולחן בכיכר העיר. אתה צריך לבחור אם אתה קונה או לא. הבוחר האמריקאי עדיין קונה, וזה אומר משהו על אמריקה (ועלינו), לא פחות מאשר על טראמפ.