1. הממשלה הבולשביקית בראשות בנימין נתניהו שלחה את המשטרה הבולשביקית של גלעד ארדן, בהוראת בית המשפט הבולשביקי של מרים נאור ואיילת שקד, לפנות את המלאכים הטהורים - שנענו לקריאת הרבנים הצדיקים והפוליטיקאים הטהורים שהתקבצו בבית הכנסת בעמונה להגן על המקום הקדוש ולבלום את המגרשים האכזריים, שאותם הם מכנים "נאצים" ו"גסטפו" - לפנות את ההתנחלות הבלתי חוקית.

אנשי החוק בדרך כלל מגיעים לאירועים שבהם יש חשש שייתקלו באלימות כשהם מוגנים בציוד מיוחד שנועד לשמור על גופם, ראשם ועיניהם. במקרה עמונה ניתנה הוראה מגורמים עלומים לשוטרים להגיע לא מוגנים - ללא קסדות, ללא אלות, ללא גז פלפל או גז מדמיע וכמובן שנשק חם הס מלהזכיר. במקום מדיהם הרגילים הם הולבשו בחולצה כחולה אופנתית (מתנחלים לא אוהבים חולצות שחורות).

המלאכים הטהורים שהתבצרו בבית הכנסת הביאו איתם ציוד התקפי מגוון, שכלל בין השאר מטפי כיבוי, קרשים, ברזילים, אקונומיקה, צבע וחומצות, ותוך שהם מדליקים את עצמם בדברי רבנים, תפילות, שירה וקריאות גנאי לעבר השוטרים, הם גם התכוננו למפגש הגורלי, לקרב בין אוכפי החוק למפריו. ואכן, הקרבות היו אכזריים, בעיקר מצד הצדיקים שלא עשו חשבון לשוטרים וקרעו להם את הצורה.

פינוי עמונה. צילום: הדס פרוש, פלאש 90פינוי עמונה. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בשוך הקרבות, אחרי שהצדיקים הוכרעו והוצאו מ"המבנה הקדוש", הם השאירו למזכרת כתובות כמו "משטרה גסטפו", "נאצים", איירו צלבי קרס והוסיפו עוד קללות וגידופים - כאלה שאיש לא היה מעלה על דעתו שצדיקים יעזו לכתוב על קירות מקום שמקודש להם.

מפקד מג"ב, ניצב יעקב שבתאי, בהופעה נדירה באירוע שבת תרבות בבאר שבע, סיכם את האירועים: השוטרים שוחררו מבתי החולים שבהם טופלו, חלקם סובלים עדיין מפציעות, אחדים סובלים משברים ואחרים מכוויות כתוצאה ממגע עם חומרים כימיים שנשפכו עליהם על ידי "הצדיקים" בעת הפינוי.

ניצב קובי שבתאי הוא אדם חזק פיזית שלא כדאי להיתקל בו, כשמכנים את לוחמיו "נאצים", ובעצם הופכים אותו למפקד של נאצים, זה מעלה לו את הפיוזים והוא מתפוצץ מזעם. שוחחתי איתו כמה פעמים לאורך השנים האחרונות. הוא אדם ערכי, שחצר ביתו מלאה חיות שבהן הוא מטפל במסירות בזמנו הפנוי. הוא נשוי למשוררת. הוא מסוג האנשים שעליהם אומרים ש"מדבר סנטימטרים ועושה קילומטרים".

מי שיבדוק את הרזומה שלו כלוחם לא יוכל שלא להתמלא הערכה כלפיו. אז נכון שעבור הצדיקים הוא מפקד גסטפו אכזר, אבל כל חבורת הצדיקים הזו לא עשתה למען ביטחון המדינה עשירית האחוז ממה שניצב שבתאי עשה. עליו הם לא יכולים לומר שהוא שמאלן בולשביק, הומו, צפונבוני, אשכנזי מניאק שונא ישראל ועוד שאר קלישאות המופלצות מפיות הצדיקים כשמישהו מעז לצאת נגדם ולמלא את הוראות החוק.

שבתאי הגדיר בצורה בוטה את התנהגות "הצדיקים", שהשתמשו באלימות קשה. קרא להם "אוכלוסייה לא נורמלית". כל הצדיקים שנעצרו שוחררו על ידי המשטרה, אף אחד לא הובא להארכת מעצר בגין תקיפת שוטרים ופציעתם. מנהיגי הארץ הקדושה הצהירו לא פעם כי יפעלו באפס סובלנות נגד מי שיפגע באנשי כוחות הביטחון הממלאים את תפקידם, הם שכחו לציין שאפס סובלנות מופעלת רק נגד ערבים, יוצאי אתיופיה ועובדים זרים. כשמדובר בחרדים במאה שערים או בפורעים יהודים בשטחים הכבושים, מערכת אכיפת החוק הופכת לסמרטוט רצפה.

ניצב קובי שבתאי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90ניצב קובי שבתאי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חלק מלוחמיו של שבתאי עדיין סובלים מפגיעות ונמצאים בתקופת החלמה כואבת בבתיהם. אחד מהם, רס"ל ספיר שמואלי, נאלץ לחזור לבית החולים כשחלה הרעה במצב עינו. הוא נותח ובני משפחתו והרופאים מקווים שיוכל להמשיך לראות בעין הפגועה.

שימו לב: לא רבני השטחים הכבושים, לא מנהיגי הימין המשיחי, לא אף פוליטיקאי סמרטוט שמאמין בחסדי שמיים - אף אחד מהם לא קרא לציבור להתפלל לשלומו של רס"ל ספיר שמואלי, אף על פי שפורסם שיש חשש לראייתו. אז שאו אתם תפילה שאלוהי הפצועים, הרופאים, יצליחו להציל את מאור עינו.

2. לא הרבה אנשים חזו את הרעה החולה של תוצאות הכיבוש ב–1967. הנביא, גדול הדור, פרופ' ישעיהו ליבוביץ אמר שהכיבוש יגרום לחיילי צה"ל להתנהג כיודונאצים ועורר זעם רב על כך שלא שינה את דעתו כהוא זה. אי־שם ב–1968 החליטה קבוצת צעירים לצאת בשעות הלילה לרחובות, מצוידת בתרסיסי צבע ולרסס על גדרות ומבני ציבור את הססמה "הלאה הכיבוש". עבדכם הנאמן מודה שהיה אחד מאלו שיצאו לרסס. מי שמימן את רכישת הצבע לצעירים, שהיו רובם ככולם תפרנים, היה אחד מגדולי היהלומנים בישראל באותה תקופה, דוד ארנפלד, הבעלים של חברת קרן אור.

ארנפלד, טיפוס מוזר ושנוי במחלוקת, ביקש יום אחד להצטרף לכמה חבר'ה שיצאו להשפריץ "הלאה הכיבוש" באזור רמת גן. ניסו להניא אותו מזה כי הוא איש מכובד, ואם ייתפס זה עלול להזיק לו. היהלומן העקשן סבר שהוא חייב ליטול חלק במאבק נגד הכיבוש, ובשעת לילה מאוחרת ניצב ליד הקיר של מפעל עלית ברמת גן, לא רחוק מאזור הבורסה, ובעת שהתיז את הצבע האדום הפתיעה ניידת משטרה את היהלומן האקטיביסט ועצרה אותו.

ארנפלד הובל למשטרת רמת גן ונדרש להביא ערב לצורך שחרורו. אני והעיתונאי חיים הנגבי, שהיינו באזור, החלטנו להיכנס ולראות מה קורה עם העצור, ואם נדרש משהו כדי שישוחרר.

אקטיביסט על אופניים. דוד ארנפלדאקטיביסט על אופניים. דוד ארנפלד

זה הפך להיות הבדיחה של הבוהמה התל אביבית, כשנודע ברבים שארנפלד המיליונר נעצר וזהבי התפרן שחרר אותו בערבות בחתימתו, שלא הייתה שווה באותם ימים אפילו מנה פלאפל.

לפעמים היה נראה שארנפלד קצת מתבייש בעושרו. יום אחד הפתיע את יושבי "כסית" כשהגיע לבית הקפה כשהוא רכוב על אופניים (ראו צילום). במשך שנים ארוכות מימן ארנפלד פעילות שהפתיעה את חבריו היהלומנים, שחשדו בו שהוא מרגל רוסי, ועוררה חשד בין אנשי השמאל, שבלחש העלו את האפשרות שהוא סוכן שב"כ שהושתל ביניהם. היו זמנים.

עוד אחד שהכיבוש לא בדיוק בראש שלו הוא יוצר בשם צ'רלי, ששלח לי את השיר הבא, הקרוי "התנחלויות":

זה התחיל בשישים ושבע
אחרי שישה ימים של מלחמה
המורל הלאומי היה אז בשמיים
והראש באדמה

וכמה יהודים הרגישו פתאום כל כך חזקים
לקחו רובה ודגל
והלכו למזרח להשתלט על השטחים

ומאז פה רק סובלים
שנים של מלחמות
ומדינה ללא גבולות
בלי חוק וסדר או עתיד ידוע
רק עוד התנחלויות

ניצחון גדול עם מחאה קטנה
בלי הרבה קולות
אדמות בשפע פועלים בזול
ולא צריך לקנות

משימה לאומית עם ממשלה זמנית
פוליטיקאים של כיסאות
תמיד הם לוקחים את הכספים הגדולים
אל הגבעות הירוקות

הרבי מלובביץ מאמריקה אמר
שאסור לנו לוותר
וגדולי התורה פתחו ספרים בישיבה
וגם הם נתנו הכשר

להמשיך לבנות
להרחיב שכונות
לבנות עוד התנחלויות

נמשיך לבנות
להסיג גבולות
לסרב פקודות לא להתפנות
למרות המחאות של כל המדינות
לבנות עוד התנחלויות

3. בשבת האחרונה סיפרה לי ידידתי א', אחות ראשית בבית חולים, על דבר מוזר שקרה לה. באמצע הלילה, היא סיפרה בהתרגשות, שמעתי מתחת לבית שלי ברחוב רמז בצפון תל אביב, ליד גימנסיה הרצליה, יללות של תן שקרעו את דממת הלילה. לא הייתי בטוחה אם זה היה חלום או מציאות, אבל בבוקר, כשירדתי להאכיל את החתולים בחצר, ראיתי שחתולה עיוורת שטיפלתי בה - מתה. היה נראה שחיית טרף זללה חלקים ממנה.

על פניו הסיפור נשמע די הזוי, אבל ההזיה התבררה לי כמציאות בלילה שבין שבת לראשון. הייתה לי שינה טרופה, בארבע לפנות בוקר שמעתי חדשות בגלי צה"ל וכשהסתיימו כיביתי את הרדיו וניסיתי לגנוב עוד כמה שעות שינה. לפתע שמעתי יללת תן שפילחה את הלילה. היללה נפסקה, ושוב חזר התן לילל. זינקתי אל החלון וראיתי בחצר, במרחק 20 מטר מהחלון, תן עומד, מטה את ראשו כלפי מעלה ופוצח ביללה קורעת - זה היה מדהים (אני גר כחצי קילומטר מא'). על הבוקר ירדתי לבדוק אם יש גוויות של חתולים ולא מצאתי.

בלילות הבאים המתנתי באמבוש ליד החלון עם המצלמה, מקווה שהתן יחזור. אכזבה, הוא לא חזר. ב–1952, כשהורי עברו לגור באזור, הוא היה נקי מבתים. מדי לילה, אני זוכר, היינו שומעים את יללות התנים וכילד חשתי פחד לצאת בחשיכה מהבית. לא היו כבישים, לא הייתה תאורה, לא היו בתי מגורים. כל האזור היה שדות קוצים ועשבי פרא, המון ציפורים, צבים, קיפודים. אוי, כמה הייתי מוכן לשלם כדי לחזור לתקופה ההיא.

4. אחד ממאזיני, ר"צ מחולון, שלח לי פקס מבריק שבו כתב שורה אחת: "בכל החקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו התגלתה תשתית רעייתית".