עברו 36 שעות מאז פרסום הידיעה שמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הציע לציפי לבני את תפקיד ממלא מקום המזכ"ל, ולא פורסמה אף תגובה של שגריר ישראל באו"ם דני דנון. היעדר תגובה מצד דנון הוא דבר מפתיע ויוצא דופן. אם לסכם באופן ארעי את תקופת כהונתו כשגריר באו"ם, אותה התחיל לפני קצת למעלה משנה, מה שיבלוט מיד הוא מנהגו לפרסם ולהפיץ הודעות לעיתונות הכוללות תגובות. נוהג כמעט אובססיבי שלו.



הפעם, שתיקת השגריר לדיווח שלבכירה ישראלית הוצע תפקיד חשוב בצמרת הארגון, בלטה וצרמה במיוחד. ימים אחדים קודם לכן נחפז דני דנון והפיץ תגובה מחמיאה לארה"ב על סיכול מינויו של ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר, סלאם פיאד, לשליח המזכ"ל בלוב. ”מתחיל עידן חדש שבו ארה"ב עומדת לימינה של ישראל נגד יוזמות אנטי ישראליות", נטען בהודעה.



מקריאת התגובה, אפשר היה לחשוב שעד כה ארה"ב הזניחה את ישראל בזירת האו"ם. האמת היא, שבתקופת ממשל הנשיא לשעבר ברק אובמה, ארה"ב הגנה ושמרה על האינטרסים של ישראל בזירת האו"ם בעקביות, מסירות ונאמנות חסרות תקדים וראויות לציון מיוחד.



גם ההימנעות האומללה של ארה"ב בהצבעה במועצת הביטחון נגד ההתנחלויות לא יכולה להאפיל או להחליש כמלוא הנימה את העובדה שהשגרירה האמריקאית הקודמת באו"ם סמנת'ה פאואר לחמה כנמרה נגד מהלכים או יוזמות נגד ישראל באו"ם. אפשר להבין את שתיקת השגריר דנון להצעת המזכ"ל לציפי לבני. אם יגיב בחיוב הוא "יחטוף על הראש" מראש הממשלה. אם יביע הסתייגות הוא ייראה ויצטייר כשוטה של בנין האו"ם שמתנגד למינוי של פוליטיקאית בכירה מארצו ומהמדינה שהוא מייצג לתפקיד בכיר בצמרת הארגון העולמי.



מאז שדני דנון הגיע לאו"ם כמינוי של ראש הממשלה, משלחת ישראל הפכה משרד להפצת תגובות וחברה להפקת אירועים. למזלו של השגריר, הפלסטינים מועדים כל הזמן ומסתבכים במהלכים כושלים ובהצהרות לא חכמות בלשון המעטה ונותנים לשגריר הזדמנויות לפרסם ולהפיץ תגובות. במקביל, יזם ואירגן השגריר אירועים בבניין האו"ם שכללו התכנסויות וכנסים של מומחים שנאמו ודנו בנושאים כמו תנועת החרם נגד ישראל, הקדמה הטכנולוגית של ישראל. כנסים, שבמקרה הטוב קיבלו רבע שעה חשיפה תקשורתית ונשכחו.



דנון גם אירגן פעמיים, ושלח ארצה לביקור קצר, משלחות של שגרירי מדינות על מנת שילמדו מקרוב איך ישראל מתמודדת עם הטרור הפלסטיני. העלויות של הביקורים מומנו על ידי ארגון יהודי מרכזי, הוועד היהודי האמריקאי. השקעה מפוקפקת ביותר. הסיכוי ששגרירים שהשתתפו במשלחות האלה לישראל יצביעו בעד ישראל או ימנעו מהצבעות נגדה, שואף לאפס.



שטף התגובות וגל האירועים שאפיינו עד כה את כהונתו של דני דנון כשגריר לא תרמו כהוא זה להתהוות הערכה כלפי הנציג הבכיר של ישראל בארגון העולמי ולא סייעו כמלוא הנימה לשיפור במעמדה של ישראל בקהילת השגרירים והדיפלומטים של הארצות החברות המרכזיות והמובילות.



תפקיד של שגריר ישראל באו"ם הוא יעד נחשק אבל כפוי טובה. זירת האו"ם איננה ידידותית לישראל, לעתים קרובות עוינת ולפעמים גולשת לאנטישמיות. גם שגרירים ושגרירה קודמים סבלו מהאווירה הלא נעימה ומגילויי האיבה נגד ישראל במטה הראשי של האו"ם בניו יורק.



אבל לקודמיו של דנון בתפקיד - גם אם לא היו בעלי עבר דיפלומטי והיו מינויים פוליטיים- הייתה נוכחות איכותית, מכובדת ומרשימה באו"ם. השגריר הקודם רון פרושאור, דיפלומט מקצועי וותיק משרד החוץ, נחשב לאחד השגרירים המוערכים והפופולאריים בניו יורק. שגרירים של מעצמות, כולל רוסיה, ראו כמחווה של כבוד מיוחד הזמנה לארוחת ליל שישי במעונו הרשמי של השגריר פרושאור.



ההבדל הוא שקודמיו של דנון התקבלו והוערכו באו"ם כמייצגים את מדינת ישראל. דני דנון נתפס כנציגו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. באו"ם לא ידעו על השקפות עולמם הפוליטי של שגרירים קודמים ולא התייחסו לזהותם המפלגתית או האידאולוגית. השגריר דני דנון נואם ומטיף נגד רעיון שתי המדינות לשני העמים ואף כתב ופרסם מאמרים שפסלו את הרעיון - וזאת כאשר ראש הממשלה, הפטרון הפוליטי שלו, לא נסוג רשמית מהרעיון.



מינויו של דנון לתפקיד השגריר היה מלכתחילה שגוי ומועד לכישלון. גם דני גילרמן ופרופסור גבריאלה שלו לא היו דיפלומטים מקצוענים והגיעו לניו יורק כמינויים אישים של שרי החוץ, (גילרמן מינוי של שמעון פרס ושלו של ציפי לבני) אבל הם זכורים בקרב ותיקי בניין האו"ם כמי שייצגו וסימלו את ישראל היפה, המתונה, המפויסת והשפויה מדינית. דני דנון מייצג ומסמל בדיוק את ההפך מתכונות אלה.



דנון גם הפך את המשלחת למתחם סגור ואטום. אין גישה לדיפלומטים הבכירים המכהנים במשלחת כפי שהיה בעבר. אין תדרוכים לעיתונאים כמו שנתנו שגרירים קודמים. בשיחת אקראי במסדרון בניין האו"ם, דיפלומט בכיר במשלחת ישראל התלונן על מה שהגדיר "הנתק המוחלט" בין המשלחת לסביבה התקשורתית הסואנת בניו יורק. "זהו המצב", העיר בעצב. "אני לא יכול לעשות כלום לשנותו".



בעת כתיבת שורות אלה, הפיצה משלחת ישראל באו"ם שתי הודעות: תגובת השגריר דני דנון להודעת המועצה לזכויות האדם של האו"ם על דחיית פרסום "הרשימה השחורה" של עסקים הפועלים בישראל והזמנה לאירוע, "פתיחת תערוכה ייחודית של צילומי טבע בישראל באו"ם". התחלה מקורית ויצירתית לשבוע עבודה חדש של שגריר ישראל באו"ם.