אם נעזוב לרגע את סוגיית ההתנחלויות, נניח הצידה את הפולמוס על עתיד הפתרון של שתי מדינות, נשכח מעניין העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ונבחן את תוצאות הפגישה בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה אך ורק  בהקשר עתיד וגורל היעד לפתרון מדיני לסכסוך - תוצאות הפגישה הן כישלון טוטלי.
לומר שהשלום נסוג והתרחק יותר, זה אנדרסטייטמנט פרוע.

להתבטאויות ולהצהרות שהשמיעו שני המנהיגים במסיבת העיתונאים הייתה וישנה משמעות אחת - הם סתמו את הגולל על  סיכויים להשגת שלום. המעמד של מסיבת העיתונאים הייתה טקס גילוי מצבה לשלום. "פה נטמנו סיכויי השלום. הנאהבים והנעימים, בחייהם ובמותם לא נפרדו".
 
מה שהתברר מהתבטאויותיהם של הנשיא וראש הממשלה ומתוכן תשובותיהם לשאלות זה שהנשיא דונלד טראמפ רואה ומתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני כאל לא יותר ולא פחות מאשר צרה צרורה המעיקה על ידיד וחבר טוב, וצריך איך שהוא לנסות לעזור לו להיחלץ ממנה. מזחיחות הדעת והיוהרה שהפגין ראש הממשלה בדברו על המכשולים לקידום פתרון שרק הצד הפלסטיני אשם בהם התברר כי נתניהו  רואה את הסכסוך  כגורם ששומר ומבטיח לו סטטוט-קוו שגם מבצר את מעמדה של הקואליציה שלו ומעצים את כוח שרידותו כראש ממשלה.
 

מי שייחשף כאחד שנקלע לתסבוכת ומצוקה הוא ג'ראד קושניר, שמחותנו הנשיא מינה לאיש שיביא פתרון לסכסוך וישכין שלום בין הצדדים. כאשר יגיע קושניר לסבב שיחות בישראל וברמאללה הוא יגלה כי המבחן הראשון והחשוב שלו זה לשכנע את הפלסטינים שהנשיא לא זנח אותם ומכיר גם בהם, לא רק בישראל, כצד בסכסוך.

משימה קשה. קושנר ביום ההשבעה. צילום: רויטרס
משימה קשה. קושנר ביום ההשבעה. צילום: רויטרס

במקביל יהיה על קושניר לערער את השאננות של ראש הממשלה ולרכך את בטחונו חסר המעצורים והישענותו הגורפת על הנשיא טראמפ כחומה ובלם לוויתורים. מטרות לגמרי לא קלות גם  לפוליטיקאי ותיק ומנוסה.
 
לפי דיווחים באמצעי התקשורת האמריקאיים, קושניר קיים ומקיים שיחות טלפוניות עם מנהיגים ערביים. כדאי שימחל על כבודו ויטלפן  לג'ון קרי. שר החוץ לשעבר יספר לקושניר ויסביר לו באופן שאף אחד אחר לא יכול, מה בדיוק מצפה לו במאמצי התיווך שלו. אז אולי יקלוט קושניר ויפנים שתפקידו העיקרי ומטרתו המרכזית הם לרכך, להנמיך ולהקהות  את תוצאות הפגישה בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה. זה לא פשוט וקל להחיות את העצמות היבשות של
סיכויי השלום.