אני אוהב תחפושות ומסיכות. אני רואה אותן סביבי כל השנה, ומנסה לנחש מה מסתתר מאחוריהן. הכי מסקרנות אותי הן המילים המתחפשות והביטויים במסיכה. זה בא לידי ביטוי, למשל, במילה אפרטהייד. יש הטוענים שישראל היא מדינת אפרטהייד, אבל מי שאומר אפרטהייד יודע, או צריך לדעת, שישראל אינה מדינת אפרטהייד. זו רק מילה מחופשת שמטרתה ליצור חוסר לגיטימציה למדינת ישראל. אם אפשר היה לומר שישראל היא הסיבה להתאבדות הלווייתנים, היו אומרים. מדובר במי שמתחפשים למתנגדי האפרטהייד ז”ל כדי להפוך את ישראל ללא לגיטימית.



התחפושת הזאת חדרה כבר כל כך עמוק, עד שגם בישראל כל אחד משתמש במילה הזאת בקלות. זה בא לידי ביטוי בימים אלה כאשר באל־ג’זירה ציטטו את אסף הראל טוען שישראל היא מדינת אפרטהייד. הראל עצמו מבין שזו מילה במסיכה, ובכל זאת הוא אומר אותה. ככה הוא ענה לאראל סג”ל ולשמעון ריקלין כשהם שאלו אותו אם הוא חושב שישראל היא מדינת אפרטהייד: “אפרטהייד זה בדיוק כמו שאומרים נאצים. כמו שאומרים ‘מרק נאצי’ בסיינפלד, או ‘בבישול אני נאצי’. לא כל שימוש במילה הזאת אומר אוטומטית נאצים, משרפות”. זאת אומרת, סתם שיחקת במילה מסוכנת כמו אפרטהייד כדי לומר משהו אחר. ולכאבי, אסף, אתה לא יחיד.



את תוכניתו של הראל בערוץ 10 הורידו לא בגלל דבריו, אבל באל־ג’זירה שידרו שבגלל זה הורידו את התוכנית, והנה לכם עוד הוכחה שישראל היא מדינה פאשיסטית. תמיד אפשר להציג במסיכה כל האשמה, גם אם מתחתיה אין שום דבר נכון.



אפרטהייד. יש לי חשק לענות למי שאומר כך על ישראל: נראה שבכיתה ד’, כשלימדו בכיתה מה זה אפרטהייד, היית חולה באבעבועות רוח, ואף אחד לא העביר לך את חומר הלימודים.






ראיתי סרט, “מאחורי המספרים”, על מדעניות שחורות בנאס”א. הסרט מתאר מה היה בארצות הברית בשנות ה־60 המפוארות; הפרדה גזעית שכללה,

למשל, שלטים: שירותים ללבנים ושירותים לצבעוניים בכל מקום. עד כמה שזה מכוער, איש לא טען שמדובר באפרטהייד ולא דרש שהאו”ם יטיל סנקציות על ארצות הברית בצו שנאה תהומית קדושה לאמריקאים.

ראיינתי פעם לעיתוננו זמרת אופרה אמריקאית שחורה, ג’סי נורמן, מהגדולות שבזמרות האופרה בעולם, ותוך כדי השיחה הופתעתי מזיכרונות ילדותה בתקופת ההפרדה הגזעית בארצות הברית. לדוגמה: היא לא הייתה רשאית ללמוד בבית ספר עם לבנים. טוב שזה עבר, אבל היא לא כינתה זאת אפרטהייד, ואגב, היא מתעלמת מקריאות לחרם על ישראל ומגיעה להופיע כאן. היא יודעת להסיר את המסיכה מעל המילה אפרטהייד המופנית נגד ישראל.

יצא לי לשוחח עם חבר פרלמנט שחור מדרום אפריקה, קֶנֶת מֶשוּ שמו, שביקר בישראל כמה פעמים וזועם כשטוענים שבישראל יש אפרטהייד, ואף לוחם נגד כך.
אולגה, הבת שלו, צעירה יפה, חייבת גם היא להגן בעולם על ישראל כאשר חסרי דעת קופצים וצועקים: ישראל היא מדינת אפרטהייד. “אתם לא מבינים מה פירוש המילה אפרטהייד כשאתם מאשימים את ישראל באפרטהייד”, היא טוענת באוניברסיטאות ובפאבים בעולם, ואני מקווה שהייאוש לא ישתלט עליה.
עוד ביטוי בתחפושת הוא ממש אוצר מילים חדש עבורי באנגלית. החודש פרסם “ניוזוויק” כתבה על מחיקת הקהילות היהודיות ורכושן בכל המזרח התיכון וצפון אפריקה ב־1948, לאחר קום מדינת ישראל. רוצים לשמוע באיזה ביטוי השתמש “ניוזוויק” כדי להסביר את הפראות הזו? RETALIATORY VIOLENCE, אלימות תגובתית, או שמא: תגובתיות אלימה. ביטוי יצירתי מסחרר. זה מה שיפה במילים בתחפושת ובמסיכה: אין גבול לדמיון.