קשה שלא להעריך את ניקי היילי, השגרירה האמריקאית החדשה באו"ם. קשה שלא להעריך אותה, גם אם טראמפ הוא לא כוס התה שלכם. קשה שלא להעריך משום שהיא אומרת דברים מובנים מאליהם, שהיו צריכים להיאמר מזמן: ישראל הפכה לשק החבטות של האו״ם על כל מוסדותיו, וניחא אם היה בכך כדי לקדם שלום כלשהו או זכויות אדם. אבל ההשמצות נגד ישראל באו״ם מקדמות ריקבון ומסיטות את תשומת הלב מהמלחמות ומההתעללויות הקשות שמתחוללות במדינות החשוכות ביותר בעולם. זה עצוב, אבל זה המצב.



אתמול נחרדנו מדבריה של איילה שפירא, ילדה בת 14 שנפלה קורבן למעשה טרור מזעזע ונפגעה אנושות מבקבוק תבערה, מול הפרלמנט האירופי. הנער שפגע בי הוא בן 16, והוא עשה את זה כדי לפרנס את משפחתו, אמרה שפירא. משפחות טרוריסטים מקבלות תשלום מהרשות הפלסטינית, זה חוקי וזה נעשה לאור יום, ואתם מממנים את זה בעודכם בטוחים שאתם מממנים שלום.



קשה שלא להצטמרר ממילותיה של ילדה פצועה בת 14, שפניה חבושות. אז כולנו הצטמררנו, אבל נסו לחפש זכר לדבריה בגוגל באנגלית. תמצאו את הציטוט שלה רק ב"ג׳רוזלם פוסט", ערוץ 7 ועוד קומץ אתרים יהודיים. האמת המורכבת עדיין מתחבאת מפני העולם הליברלי, לכאורה בגלל אג׳נדה פוליטית שמתיימרת להיות פרו־שלום ופרו־זכויות אדם. אך איפה ההיגיון ברצף הזה? הוא כבר מזמן נעלם.



אם ההנהגה הפלסטינית יכולה לזקוף משהו לזכותה, זה את ההתנערות מכל אחריות ואת ההכפשה העקבית של ישראל, שעם הזמן הפכה לנטולת כל היגיון. אבל גם ה״הישג״ הזה כבר עבר את שיאו. לא ייתכן שכשמאות אלפים נהרגים מאש אמריקאית בעיראק ונרצחים בידי אסד או דאע"ש בסוריה, וכשמיליוני פליטים מציפים את אירופה, ישראל היא המדינה היחידה שסופגת גינויים. ישראל רחוקה מלהיות מושלמת, אבל היא גם רחוקה מלהיות המדינה המפלצתית ביותר בעולם.




הגיע הזמן להתחיל להתייחס לגופו של עניין



לכן ניקי היילי היא הדוגמה האולטימטיבית לכך שלא חייבים לאמץ חוסר היגיון רק כדי לדבוק באג׳נדה פוליטית. היא שגרירה עם אינטגריטי, גם עבור מי שאינם תומכים בטראמפ. היא אומנם מונתה בידי טראמפ, אבל הייתה מתומכיו הבולטים של מרקו רוביו. חלק מהסיבה למינויה הוא הרצון למנוע ממנה לרוץ נגד טראמפ בפריימריז של 2020 (אם הוא בכלל יגיע לשם).



הנטייה לאמץ סלי דעות ולהדביק עמדות זו לזו בכוח, כדי להוכיח שייכות למחנה כלשהו - מיצתה את עצמה. הגיע הזמן להתחיל להתייחס לגופו של עניין. האו״ם הוא אנטי־ישראלי באופן מובהק, וזה לא מקדם את השלום, אלא להפך. עם זאת, ישראל תמיד צריכה לשאוף לשלום, כדי שאנחנו עצמנו נהיה הומניים ונחיה טוב יותר.



מי שעדיין מצדד ברעיון שתי המדינות צריך להבין שכדי לקיים מדינה דרושה מינימום של אחריות. אם ברשות הפלסטינית ובעזה אין אחריות להגיע למשא ומתן בלי דרישות מוקדמות ולגמור פעם אחת ולתמיד את העניין, אין סיכוי לשלום ואין סיכוי לנהל מדינה. ככל שיקבלו יותר הנחות, והאחריות כולה תוטל על ישראל, השלום יתרחק והטרור יקצין. מנגד, הטרור הפלסטיני הוא אומנם המכשול העיקרי לשלום, אבל הוא אינו מצדיק את הרחבת הבנייה בהתנחלויות מחוץ לגושים. את זה אפילו טראמפ כבר הבין.