בתקופת הנביאים היו נביאי השקר דומים בחזותם החיצונית לנביאי האמת. גם הם, נביאי השקר, היו לבושים גלימות, חגורים באבנטים, לראשיהם מצנפות ולרגליהם סנדלים. יהודים לא מעטים נהו אחרי נביאי השקר והשתתפו באירועים ובכינוסים שנביאי הכזב ארגנו. מי שבלמו את השפעתם היו יהודים חדי עין, שהבחינו בהטפות המזויפות, בעלי אומץ לב שהתריעו: "היזהרו, אלה הם נביאי שקר. התרחקו מהם".



בהקשר זה, לקרוא לצעירים החרדים שהפגינו לאחרונה נגד הגיוס לצה"ל וחסמו כבישים "פלג חרדי קיצוני" - זו כמעט מחמאה. אומנם בחזותם החיצונית הם אינם שונים מאלפי צעירים חרדים וחסידים אחרים, אבל המפגינים שהשוו בין שירות בצה"ל לגזירה נאצית הם שבויים, משרתים ועושי דברו של מי שאני תופס כנביא שקר. מנהיגם, הרב שמואל אוירבך, לובש שחורים, פניו עטויים זקן שיבה והוא מוגדר תלמיד חכם.



אז מה? הסטרא אחרא, שלפי תורת הקבלה הוא הצד האחר, צד הטומאה, אינו לבוש מכנסי ג'ינס, באוזנו אין תקוע עגיל, והוא אינו מעשן מריחואנה. מי ששייך לסיעת הסטרא אחרא נראה ומתנהג כיהודי שומר מצוות, מתנועע בתפילה ומגלגל עיניים למרום. אבל נזקו לציבור שהוא חי בתוכו הרסני. מי שחשופים במיוחד לכוח ההרס של הרב אוירבך הם הצעירים. כאשר התורה מזהירה מנביא שקר, היא עדיין משתמשת במילה נביא ואינה מכנה את האיש רשע או פושע. כלומר הוא עדיין זוכה לתואר של מנהיג רוחני.



הפגנת חרדים בירושלים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הפגנת חרדים בירושלים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90




מהרסיה ומחריביה של היהדות




הצעירים החרדים, חסידיו של ראש "הפלג החרדי הקיצוני", שהפגינו בשבועות האחרונים בצומתי תחבורה, שקיללו את צה"ל ושירקו למדינה בפניה, הם בעיני מהרסיה ומחריביה של היהדות. על אלה נאמר "ממך יצאו", והם צומחים בתוכנו. הם השועלים הקטנים המחבלים בכרמים (שיר השירים, פרק ב'). הדבר החמור בעיני הוא שהכזב היוצא מבית מדרשו של הרב אוירבך יוצר מחלוקות בין המחנות השונים בתוך הציבור החרדי־חסידי. חכמי התלמוד היו מודעים לסכנה מפעילותם של אישים הנושאים לשווא את שמן של התורה והיהדות. "מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים, מפני מה נחרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם" (בבלי, מסכת יומא ט').



אך לא ההפגנות נגד הגיוס צריכות להדאיג את מי שחרד לדמותה של היהדות האמיתית. גם אם חסידיו של הרב אוירבך לא היו יוצאים לרחובות ומשבשים את התחבורה, הנוכחות של גורם הנותן השראה לקיצוניות חרדית חסרת מעצורים, גם אם מקומו שולי בציבור החרדי־חסידי, חייבת לעורר דאגה ולהוליד יוזמות לבלימת פעילותו המשפיעה לרעה על נפשם של צעירים.



מדהימה העובדה שרבנים, גדולי תורה ואישים בציבור החרדי־חסידי מתבוננים בהשתוללות של "הפלג החרדי הקיצוני", רואים יהודי ישיש שמתחזה לדמות רוחנית ומסית עשרות צעירים - ושותקים. היכן הרבנים הראשיים? היכן השרים וחברי הכנסת החרדים? מאבקים נגד משיחי שקר והוקעת גורמים מתחזים כמורי דרך רוחניים היו בעבר בראש סדר היום של רבנים וגדולי תורה. משהו השתבש בסדר העדיפויות של הנהגת הציבור החרדי־חסידי בימינו.