מי שיצאה יחסית בזול השבוע, וחבל, היא מירי רגב. ההתקפה שלה על מאיר שלו, על כי לא כלל מספיק דמויות מזרחיות בספריו ("רומן רוסי", למשל), מהווה שיא חדש של גסות, בורות, פופוליזם ואטימות. מכל העונשים שהשית עלינו בנימין נתניהו בשנים האחרונות, זה שמגולם ברגב הוא הקשה ביותר. גם מבחינת תוצאותיו. ההרס שהיא גורמת למרקם העדין של החברה הישראלית בל יתואר.

בראיון לנעמה לנסקי־פאר ב"ישראל היום" אמרה רגב, בין השאר, כי "מאיר שלו הוא חצוף, המזרחים לא היו חלק מנוף ילדותו? הרי תושבי מגדל העמק שמרו לו על נהלל. הוא פשוט לא רצה לראות אותם. הוא מדבר מתוך החונטה שלו, שרואה רק את עצמה ולא את האחרים. את הפליטים שעלו ממדינות ערב זרקו ל־21 עיירות פיתוח, והם לא בנו שם יישוב ל־100 משפחות, כמו בקיבוץ שפיים. הם בנו ערים שלמות, סללו כבישים, ייבשו ביצות, התמודדו עם אקלים ותנאי שטח קשים. נלחמו כדי לבנות את הארץ ואין לזה שום זכר. כי במדינה שלנו, כל רפת הפכה למוזיאון. כל מחרשה בקיבוץ היא מוצג מוזיאוני".

(כאוס עולמי חדש: טראמפ על ההגה, ובירושלים מתחילים לדאוג מהקרבה לסונים | בן כספית)

רגב טוענת שהשמאלנים מפרפרים את פרפוריהם האחרונים וכי היא לא מתכוונת לוותר להם, ומאחוריה עומד "צבא שלם". זוהי שרת התרבות במדינת ישראל. מי שסבורה שאפשר להכתיב לסופר את דמויות ספריו. אני מוכן להתמנות לאב הבית במעון ראש הממשלה (בהתנדבות) אם רגב קראה ולו אחד מספריו של שלו (אני, השבוע, קראתי בזכותה את "גינת בר" המענג עד מאוד). אגב, יש בהם דמויות מזרחיות. אפילו ב"רומן רוסי" (בוסקילה).

"הרי תושבי מגדל העמק שמרו לו על נהלל", קובעת קומיסרית התרבות שלנו, מבלי לדעת שנהלל נוסד ב־1921, ובאמת נזקק לשמירה צמודה, ואילו מגדל העמק נוסדה ב־1953, לאחר קום המדינה. כאילו שלו הוא האחראי על כי המדינה הצעירה, השבירה והמקרטעת שיגרה את העולים לבנות את עיירות הפיתוח. במילים אחרות, כשסופר מתיישב לכתוב ספר בישראל 2017, הוא צריך לזכור שמירי רגב יושבת עם מד־דמויות ("נומרטור") אלקטרוני שמודד כמה גיבורים אשכנזים יהיו בספרו, וכמה מזרחים. מה חטאנו שמגיע לנו עונש כזה? מאיזה גיהינום גררה הגברת הזו את הרפש הזה? הרי כל סופר כותב על הדמויות ששוטטו בילדותו, בדמיונו, במרחבים הלא ברורים של נפשו.

מכיוון שאני משוכנע שהגברת הזו גם לא קראה את סמי מיכאל הנפלא, או את אלי עמיר העצום, היא בטח לא מודעת לכך שיש כאן סופרים ומשוררים מזרחיים מפוארים, שכתבו בהתאמה על גיבורי חייהם וילדותם, אם זה ב"חצוצרה בוואדי" או ב"מפריח היונים" או באין ספור יצירות אחרות שמפארות את הפסיפס הישראלי המגוון. היא נטפלת למאיר שלו על "רומן רוסי", משתמשת במונחי מלחמה ("יש מאחורי צבא"), וגורפת תשואות. לא אתפלא אם תסיים ראשונה בפריימריז של הליכוד בפעם הבאה. מה הפלא, הרי יו"ר התנועה הוא זה שהמציא את "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים".

הטור המלא במעריב סופהשבוע