בשנת 1981 פתחו טרוריסטים שפוטים מארגון IRA בשביתת רעב בכלא בתביעה לספק להם הקלות ומעמד מיוחד. בניגוד לקודמיה, ראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט תאצ'ר לא נכנעה. בתוך כחודשיים מת מרעב מנהיג האסירים בובי סנדס, ואחריו נוספו עוד תשעה לרשימת הנפטרים, עד שגם השביתה עצמה גוועה סופית.

אולי הגיע הזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו, שמעריץ כל כך את תאצ'ר, ייקח ממנה שיעור קטן במנהיגות. שביתת הרעב שמוביל רוצח ההמונים מרואן ברגותי היא הזדמנות מצוינת לשים קץ לרוב הטוב שאנחנו מעתירים על מי שניסה ו/ או הצליח לטבוח בנו. ובהזדמנות זו, אם מי מהשובתים ידבק ברצינות במשאלת המוות שבבסיס שביתת הרעב שלו, יהיה נחמד למלא את רצונו האחרון. אם כי מתגנב החשש שכאשר יתברר לשובתים שקיימת בצד שלנו עוצמה אשר תניח להם למות, תיפסק השביתה מיידית. היא פשוט תחדל להוות נשק הפחדה נגדנו.

בכל מקרה, השביתה מסייעת להציף את שערוריית היחס הישראלי למחבלים השפוטים. שערורייה ביחס שלנו לטרוריסטים ובחופש שהממשלה מקנה לרשות הטרור של אבו מאזן לממן את המחבלים.

מוביל שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים, ברגותי. צילום: רויטרסמוביל שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים, ברגותי. צילום: רויטרס

מדינת ישראל מקנה לרוצחים הכלואים תנאים מפליגים שלא מחויבים על פי האמנות הבינלאומיות ונובעים מכניעה לשביתות רעב קודמות. הרוצחים רשאים להחזיק בתאים בטלוויזיות ובעיתונים, הם מורשים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, לקנות בקנטינה ולקבל משלוחים מהבית. איש מהם לא מועסק בעבודת פרך, והם יכולים להתארגן במסגרות פוליטיות. לכן המחבל המתחיל עובר בכלא השתלמות בפקולטה לחיסול ישראל, באדיבותנו האווילית. בשחרורו הוא מגובש כרוצח משכיל, מתוחכם, מאורגן ואפקטיבי הרבה יותר מכפי שנכנס. ראו למשל את מנהיג חמאס החדש בעזה, יחיא סנוואר, שבילה 12 שנים באקדמיית הסורגים הישראלית.

אגב סנוואר, הוא נשפט לחמישה מאסרי עולם אבל שוחרר בטרם עת בעסקת שליט, עוד מעשה עוועים ישראלי; מעשה שתרם דרמטית למוטיבציה של הרוצחים וליכולתם של בוגרי אקדמיית הסורגים ליישם את לימודיהם הלכה למעשה - לרצוח הרבה יותר יהודים עם צאתם.




ישראל מאפשרת לרשות לממן את הרוצחים

בד בבד ישראל מאפשרת לרשות הטרור שהקמנו לממן את הרוצחים השפוטים והמתים. הרשות הפלסטינית מעבירה כשלושה מיליון שקלים בחודש לכיסוי הקניות בקנטינה של המחבלים בבתי הכלא, בידיעת ובהסכמת ישראל. היא משלמת תשלומים חודשיים לכל מחבל שפוט. כך מרואן ברגותי - מי שהורשע בחמישה מעשי רצח ישירים וסיוע לרבים אחרים - מקבל 12 אלף שקלים לחודש בידיעת ישראל. כשייצא לחופשי הוא יהיה זכאי ל"מענק שחרור" בגובה 87 אלף שקלים.

כללית, הרשות משלמת למעלה ממיליארד שקלים בשנה למחבלים כמשכורת חודשית, כמענק שחרור או כקצבה למשפחות רוצחים שחוסלו. התשלומים רשומים בספר התקציב של הרשות ומהווים כ־7% ממנו, ומקורם במענקים של מדינות אירופה. כולם ניתנים לקיזוז מכספי המסים שישראל מעבירה לרמאללה. אבל ממשלת נתניהו לא מעזה לעצור דבר.

במקביל מממנת ממשלת ישראל סרטים אוהדים כלפי הרוצחים, כמו הסדרה "מגידו", שנועדה להציג לנו את המפלצות כבני אדם. זו סדרה שמומנה מכספי המסים של קורבנות גיבורי היצירה.

אלא שאולי דווקא על רקע השביתה החדשה שיזם ברגותי תתעשת ממשלת ישראל. אולי תלמד מהמנהיגות של תאצ'ר או אפילו מהיחס של האמריקאים לטרוריסטים במחנה גואנטנמו ותיתן סוף־סוף למבקשי נפשנו את היחס המגיע להם.