בעוד אנחנו עסוקים בזוטות כמו האפשרות שעימות צבאי אזורי בין רוסיה לארה"ב יתלקח על גבנו השחוח, מדינה חסרת–מזל כמו איסלנד - שלא הייתה לה מלחמה מאז ננשך דייג מקומי בידי ניבתן עוין, אי שם בשלהי שנות ה־70 - ניצלה את ההזדמנות כדי לחוקק חוק נאור שיחייב מעסיקים לשלם שכר זהה לגברים ולנשים.



לכאורה זה נשמע ברור מאליו, או לפחות צעד ענק קדימה כדי לכפות על אחרוני השוביניסטים את מה שכבר היה צריך להיות ברור מאליו, אבל... ויש גם אבל.



נניח שאתם מנכ"ל או מנכ"לית שיש לו או לה על הפיירול שני רואי חשבון שעושים לכאורה אותה עבודה, אבל אחד מהם הוא חשוב בהרבה לארגון: הוא טוב במקצוע שלו, יוצא איתך לפגישות מכירה ובכך תורם למאמץ השיווקי, במקביל הוא הצליח גם להבריא את אחת החטיבות שסבלה מרווחיות נמוכה ועל הדרך התברר שהוא גם כוכב של ערבי גיבוש, זה שמספר תמיד את הבדיחות הכי מצחיקות. תסכימו איתי שיש סיכוי שתרצו להגדיל את שכרו לעומת עמיתו שהוא בסך הכל “בסדר": לא פחות, אבל בשום אופן גם לא יותר. בעוד את העמית אפשר להחליף באחר, הרי שאותו, את העובד המצטיין, אתם רוצים לשמור בחברה, ובמיוחד אחרי שהמתחרים ניסו לגנוב אותו בכנס ההוא לפני כחצי שנה.



עכשיו בואו נחיל על עצמנו את החוק האיסלנדי - ונבחן שוב את הסיטואציה:


אם התמזל מזלך ורואה החשבון המצטיין הוא רואת חשבון, אין לך בעיה: אף אחד לא רודף ארגון ששילם יותר לנשים. אבל מה יקרה, תחת החוק האיסלנדי, כאשר המצטיין הוא גבר וה"בסדר" היא אישה?



רוצה לומר, זהו לא רק חוק סוציאלי אלא גם חוק סוציאליסטי שמגביל מאוד את זכותו הבסיסית של המעסיק - לא חלילה להפלות נשים לרעה, אלא להפלות עובדים מצטיינים, גברים ונשים כאחד, לטובה.



קצת כמו קומוניזם. בורקס, צילום: גארט מיל, פלאש 90קצת כמו קומוניזם. בורקס, צילום: גארט מיל, פלאש 90



צדק לשמנים ולקירחים



בואו נלך עוד צעד קדימה: נניח שהמערכת הצליחה איכשהו להפנים את החוק, מהו הצעד הבא? הרי בחברות מתוקנות ננקטים כבר צעדים לא רק למניעת אפליית נשים, אלא גם לקידום השוויון לקבוצות אחרות ולמיעוטים. די ברור שאחרי חוק השוויון בשכר לנשים, מבורך ככל שיהיה, יקומו קבוצות לחץ נוספות שרואות עצמן מקופחות: הנה, אני למשל קצת שמן ולגמרי קירח. אז למה שהקולגה החתיך שלי, זה עם הבלורית והבטן השטוחה, יקבל העלאה? הרי ברור שחלק מהכריזמה שלו מתבסס על הלוק!



ומה אם אני גיי? האם יש סיכוי שמישהו מקפח את שכרי כי הוא מעדיף סטרייטים? ואם אני יהודי או מוסלמי - רגע, לערבים מותר לשלם פחות? ועזבו עכשיו מגדר או דת: מה עם הגיל? האם יכול להיות שהקולגה שלי, שצעיר ממני בעשרים שנה, מקבל פה בונוסים על ימין ועל שמאל רק כי הבוס חושב שהוא עושה לי טובה כשהוא מחזיק אותי בתפקיד על סף הפנסיה? אחרי כל השנים האלה אני עוד אמור להגיד לו תודה - במקום שהוא יודה לי?



ואולי המצב הוא בכלל הפוך? אולי אני עובד צעיר יחסית שרואה איך הוותיק מרוויח כפליים ממני, רק שעם כל הכבוד לניסיון שלו, אני תורם לחברה פי שניים ממנו עם כל המרץ והאנרגיות שאני מביא לעבודה. מה לא? אז אולי נחוקק גם חוק נגד שיחייב את המעסיק לשלם שכר שווה לעובדים באותה משרה בלי קשר לגילם?



וכך הלאה והלאה - ובקרוב יבוא יום שבו גם אנשים חסרי השכלה ידרשו שכר שווה לשל המלומדים, כי הרי ידוע שלעתים חוסר השכלה מקורו בקיפוח חברתי מתמשך שדן שכבות מסוימות באוכלוסייה לחיי דלות. אז למה שלא נהיה כולנו שווים? בורים ועמי ארצות, אבל שווים!



או אז ישלים הליברליזם המתקדם והנאור סיבוב של 360 מעלות לנשוך את כולנו בישבן תוך כדי שירת האינטרנציונל. ושלא תבינו לא נכון, אני מת על קומוניזם, רק שהוא קצת כמו בורקס: בתיאוריה זה נשמע נהדר, הבעיה היא שבסוף מישהו צריך לאכול את זה.



אז מאיפה יבוא השוויון המגדרי? רק מהצטיינות, כפי שכפתה ההיסטוריה לאורכה על מגזרים מקופחים. שוויון צריך להיות רק במקום אחד, בהזדמנויות: בתיכון, בצבא (וכאן אני איתכן לגמרי: עשו לסיירת מטכ"ל ולשייטת את מה שכבר עשיתן לקורס טיס - ולסמוטריצ'ים את מה שעשיתן בשעתו לעזר ויצמן!). מפה והלאה, זה שלכן: תהיו טובות יותר מאיתנו, ואפילו המעסיק הכי שמרן בעולם ישלם לכן יותר. לא כי איזה חוק “מתקדם" מאיים עליו, אלא כי זה משתלם לו.



וסליחה מכל מי שהצביע/ה חד"ש או שסתם אוהב/ת בורקס.