1. שיעור בדמוקרטיה: לא ברור מה תהיה תשובת המדינה להצעת בג"ץ לאשר מחדש את חוק מיסוי דירה שלישית. מחרתיים נדע. כרגע מסתמן שהאוצר יחזיר את הכדור לשופטים, בתואנה שאין מצב לחקיקה מחודשת. מדוע כחלון לא נלחם על החוק כפי ששטייניץ נלחם בזמנו על יישום מתווה הגז למרות החלטת בג"ץ? כנראה שגם הוא הפסיק להאמין בו. הוא יזרום עם כל החלטה שיקבלו השופטים. עד אז הוא מעדיף לעשות סיבוב על האופוזיציה שהעזה לעתור לבג"ץ כנגד החוק ההזוי. כחלון יודע היטב שעד היום פינקה אותו האופוזיציה באופן ששום שר האוצר לא פונק בעבר. הוא תוקף את יש עתיד אבל מוזמן לשאול את יאיר לפיד איזו התקפה חסרת תקדים הוא ספג כשהעז להעלות את תוכנית מע"מ אפס, שגם היא נועדה לסייע לזוגות הצעירים.



שופטי העליון יכולים להורות על ביטול החוק או לא, אבל זה לא משנה. הפגז נורה, הנזק נגרם, וההצעה למיסוי דירה שלישית נמצאת באוויר. אבל העתירה לבג"ץ נתנה לנו הזדמנות פז ללמוד מה היא דמוקרטיה. היא אפשרה חשיפה ראשונה של החצר האחורית של הפוליטיקה. מתברר שהיא נקייה פחות מהחצר האחורית של התחנה המרכזית הישנה בת"א.



חברי הכנסת לא הופתעו מהמצב. הם מכירים היטב את השיטה. גם שרי הממשלה המומחים בסחר־מכר לא נפלו מהכיסא. אבל הציבור לא היה חשוף לאלה. פתאום גם הציבור מבין איך עובדת השיטה ושמדובר בעצם בהצגה אחת גדולה.



יו"ר ועדת הכספים משה גפני היה הראשון לזהות. שלשום סיפר כי בכירים באוצר פנו אליו בדרישה לקיים דיון לילי חפוז בהצעת החוק להוספת נקודות זיכוי ממס להורים. הוא למד את לקחי מיסוי דירה שלישית וסירב.



עו"ד ינון. "הקפדנו לא לחרוג מהסטנדרט המינימלי". צילום: יצחק הרריעו"ד ינון. "הקפדנו לא לחרוג מהסטנדרט המינימלי". צילום: יצחק הררי



למי ששוקל לקפוץ לפוליטיקה, מומלץ לעיין תחילה בפרוטוקול הפינג־פונג שהתנהל בין שופטי בג"ץ לנציגי המדינה, ובראשם היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון. בעקבות כך הוא אולי ישקול זאת פעם נוספת.



עו"ד ינון: "אנחנו בזירה רוויית אינטרסים ושחקנים. הצלחנו ליצור הליך חקיקה שאינו אופטימלי, אך הקפדנו שלא לחרוג מהסטנדרט המינימלי. לנו פחות חשוב החוק הספציפי שעומד פה על הפרק, אלא תקינות החקיקה בכנסת כפי שבאה לידי ביטוי במקרה החריג והקיצוני". אם כך, גם היועץ המשפטי של הכנסת מודה שהליך החקיקה במיסוי דירה שלישית לא היה תקין, אבל ההסברים לכך הם לא פחות מדהימים: "ברור שמדובר בחוק מורכב ושנוי במחלוקת בקרב ח"כים ובציבור. אנחנו באים בדברים עם הממשלה בעל פה, בכתב ובתחנונים. חייבים להביא את הנושא לדיון ולא להעביר חוקים בבליץ".



ינון המשיך: "אני מוציא מכתב שקובע שיש בעיה בחוק ושלא התחלנו לדון בו באמת ושהיה רק דיון עקרוני. אז נוצר מצב שבלילה האחרון, אחרי הדקה ה־90, צץ פתאום מחדש נושא מיסוי דירה שלישית. בתפיסה המקובלת בכנסת, האפשרות להתעמק בחקיקה היא מצומצמת". עו"ד ינון לא היסס לגלות את תובנותיו מהפרשה: "בישראל אין באמת הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה, בטח לא בחוק ההסדרים. לומר שאנחנו יכולים לעשות כהבנתנו זה מיתמם ורחוק מהמציאות. יש דברים שנסגרים מאחורי הקלעים. אתם, כמו כל הציבור, חשופים להבטחות להעברות הכספים הקואליציוניים. זה נראה כמו שוק או שכונה. עכשיו לראשונה בעלי האינטרס, אנשי הציבור והמקצוע נחשפים לתהליך האמיתי".



אז אם בשיעורי האזרחות לימדו אותנו על הפרדה בין הרשויות, בנט חייב לרענן את מערך השיעורים. ההפרדה קיימת רק בתיאוריה. את זה ידעו עד היום בעיקר הפוליטיקאים, ועכשיו גם אנחנו.



הדיון גם סייע להבין כיצד פוליטיקאים מסוגלים, בזכות כוחם הפוליטי, לקבל החלטה שמותר לסגור רשות שידור, לפתוח אותה ולסגור אותה מחדש. הכל עובר חביבי. בשלב זה עדיין לא ברור אם הרשות השופטת תתערב בהחלטת הרשות המחוקקת ותפסול את החוק. כאמור, זה גם כבר לא משנה. מה שכן משנה זה איך היועץ המשפטי של הכנסת, שחושף בעצם שאף אחד לא סופר אותו, נשאר בתפקיד.



2. הסכם הגג דולף: השבוע השתתפתי בפורום מנכ"לי הרשויות המקומיות על עתיד שוק הנדל"ן. היו שם בין השאר בני ביטון ראש עיריית דימונה, רחמים מלול ראש עיריית רחובות, ואיציק ברוורמן ראש עיריית פתח תקווה.



מבחינתי זאת הייתה הזדמנות ראשונה ויוצאת דופן להיחשף ללא מסננת לעמדתם בנושאי ליבת סדר היום הציבורי, ובעיקר שוק הנדל"ן. דיברו שם על הסכמי הגג, מחיר למשתכן, הסחבת בוועדות התכנון ועוד. לדיון הוזמן אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור באוצר, אך הוא סירב להגיע.



ראשי הערים, בניגוד לפקידות הבכירה, יודעים טוב מכל אחד מה באמת טוב לתושבים. הם חיים איתם ומשתתפים איתם בצרות וגם בשמחות. מומלץ מאוד לשר האוצר להקשיב שוב לדברים המוכרים לו במרביתם. ביטון קבע נחרצות: "מינהל מקרקעי ישראל הם הספסרים הנוראיים ביותר במדינה. אין הבדל בין מחירי הדירות במחיר למשתכן לדירות פרטיות. לפעמים אפילו המחיר בשוק החופשי נמוך יותר".



ביטון יארח בשבוע הבא את פרנסי המדינה לקידום הסכם גג לבניית מספר שיא של 21 אלף יחידות דיור בדימונה. כשבניית היחידות תושלם, מספר התושבים בעיר יוכפל. האירוע ינוצל לקידום האג'נדה שלפיה ללא הגדלת השקעת המדינה בתשתיות ובפיתוח, לפרויקט אין סיכוי.



ביטון. "מנהל מקרקעי ישראל הם הספסרים הנוראיים ביותר במדינה". צילום: הדס פרוש, פלאש 90ביטון. "מנהל מקרקעי ישראל הם הספסרים הנוראיים ביותר במדינה". צילום: הדס פרוש, פלאש 90



מלול תקף גם הוא. "אלה שמעוניינים בירידת מחירים שיבדקו קודם כל את עצמם. כחלון העביר את מינהל התכנון ממשרד הפנים לאוצר. אין היום תכנון או תיאום ואין מי שיאזן בין התעסוקה למגורים. הפקידים דרך הוועדות המחוזיות מונעים ירידת מחירים". לדברי ראש עיריית רחובות, "הפקידים בוועדות שאמורים ליישם את מדיניות הממשלה ולקדם בניית יחידות דיור תוקעים מקלות בגלגלים. הוועדה המחוזית ברחובות מעכבת בניית אלפי יחידות דיור, ואני מתחיל להתייאש. אין אמירה או השפעה. הרמתי ידיים והפסקתי להגיע לישיבות".



ראש עיריית פתח תקווה מצדו כלל לא מעוניין בדירות חדשות. "יש מדיניות מוצהרת לבנות דירות, אבל כשבוחנים את התמונה, המדיניות היא לא לבנות אלא לדבר על שיווק קרקעות, וזה הבדל גדול", אומר ברוורמן. לדבריו, "לקראת סוף 2016 מיהרו להכריז על הסכמי גג כדי לבשר שיש עוד קרקעות לבניית דירות, אבל המרחק בין זה לבנייה בפועל גדול. בעשור האחרון בנו בפתח תקווה המון דירות, ולא בנו אזורי תעשייה ומסחר. היום אני משקיע בעיקר בעידוד תעסוקה, ולא מעודד בנייה למגורים".



ברוורמן טוען ש"תוכניות כמו פינוי־בינוי או תמ"א 38 נעשות ללא תכנון או התאמה לצרכים. הצעתי למדינה שאם רוצים לבנות דירות שיספקו עזרה כספית, אבל הם לא משתפים פעולה, כי אולי זה לא מכניס כסף. בין גורמי הטיפול אין הסכמות ואפילו יש אינטרסים מנוגדים. משרד הביטחון מעוניין למכור את הקרקע במחנה סירקין בכמה שיותר כסף, בניגוד לאינטרס של משרד השיכון להוזיל את המחירים".



ברוורמן שולל לחלוטין את תוכניות הבנייה במחנה סירקין מחשש לבעיות תשתית תחבורתית. "אנשים שייצאו מהשכונה לא יצליחו להגיע לעבודה בגלל הפקקים", הוא מזהיר ומוסיף: "כשהתלוננתי אצל אביגדור יצחקי הוא ענה: 'אני אחראי על הבנייה ולא על התחבורה. מצדי שאנשים יישנו ליד מקומות העבודה בשקי שינה'".



3. רגולציה תחת מתקפה: הרגולטורים הביאו את זה על עצמם. הם לא ספרו את הפוליטיקאים, וכעת הפוליטיקאים לא סופרים אותם. כוחה של הרגולציה מתחיל להישחק, והמערכת הפוליטית סוגרת חשבון. שני מקרים מהשבוע מעידים על התרחבות התופעה.



דורית סלינגר, ראש רשות שוק ההון, הושפלה לאחר שוועדת הכספים המליצה בניגוד לעמדתה על מתווה חלופי להעלאת ההון הנדרש בחברות הביטוח. בעגה המקצועית המונח נקרא "סולוונסי", אבל יש שבטוחים שמדובר בדגם של חללית.



גם הפיקוח על הבנקים על הכוונת. 11 חברי כנסת ובהם יעקב פרי, יו"ר בנק המזרחי טפחות לשעבר, חתמו השבוע על הצעת חוק המחייבת את בנק ישראל להתייעצות מוקדמת עם הכנסת לפני קבלת החלטות בנושאי צרכנות פיננסית. "גופים רגולטוריים האחראים על תחומים פיננסיים אינם יכולים להחליט ללא שקיפות וללא פיקוח של נבחרי ציבור", נכתב בהצעה.



כל זה קורה אף על פי שחוק בנק ישראל מבטיח את עצמאות הבנק המרכזי ולאחר ששר האוצר הבטיח לנגידה שאחרי הרפורמה בבנקאות לא יהיו יוזמות חקיקה נוספות. האם תפקידו של חבר כנסת הוא להתערב בתנאים הנדרשים ליציבות בנק או חברת ביטוח? ממש לא. מדובר בתחום מקצועי שהאחריות ליישומו חייבת להישאר בידי אנשי המקצוע בלבד. לא הייתי רוצה שיציבות ענף הביטוח תופקד (בלי לפגוע בכבודם) בידי ח"כ דוד ביטן או מיקי זוהר.



שלמה אליהו. הספיק להתעמת עם המפקחת על הביטוח. צילום: ראובן קסטרושלמה אליהו. הספיק להתעמת עם המפקחת על הביטוח. צילום: ראובן קסטרו



אלא שהרגולטורים, וסלינגר בראשם, זכו למתקפות ביושר. המפקחת על הביטוח כבר התעמתה עם שלמה אליהו, בעל הבית של מגדל, שרצה למנות ליו"ר מגדל את פרופ' עודד שריג. בנוסף, יותר מדי פעמים היא לא ספרה את ועדת הכספים. כשהוקמה רשות שוק ההון, חששו הפוליטיקאים מאובדן כוחם והתנו את אישור החוק בכך שהמפקחת תחויב להתייעץ עם הוועדה במהלכים מהותיים הנוגעים לענף. היציבות ההונית הייתה המקרה הראשון שבו חברי הכנסת ניצלו את סמכותם. הם הוכיחו למפקחת שגם לכוחה הרגולטורי העצום יש מגבלות. בכוונתם כעת להוכיח את זה גם למפקחת על הבנקים. אחריות שילוחית למצב יש גם לחברות הביטוח.



איגוד חברות הביטוח, שבראשו עמד עד לפני שנה עופר אליהו (הבן של), לא סיפק את המטרייה הדרושה להגנה על מגדל. עקב כך נטש אליהו את התפקיד והוחלף על ידי יאיר המבורגר מהראל. מגדל פרשה בעקבות כך מהאיגוד. על הטעות משלמים לא רק חברות הביטוח אלא גם סלינגר עצמה. שלמה אליהו התמחה בעבודת לובינג ויחסי ציבור לא פחות ממכירת פוליסות. בשבועות האחרונים הוא קיים מפגשי הכנה עם חברי כנסת, ובאחדים מהם השתתף מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו, המכהן כיום כיו"ר מגדל. הלובינג עשה את שלו. האפשרות לחלוקת דיבידנד במגדל הפכה לריאלית יותר.



סלינגר טעתה שוב כשנמנעה מלהתייצב לדיון בנושא וספגה ביקורת מחברי הכנסת, כל אחד בתורו. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "בדיונים קודמים ביקשתי לקבל דוח ניתוח סיכונים כדי שנוכל לשקול את עמדתנו. יש פה השלכות רוחב לא רק על חברות הביטוח, אלא על המשק כולו. מנסים כאן שיטה של הפרד ומשול כשאומרים שכל חברות הביטוח הסכימו ורק מגדל לא".



אורן חזן: "מישהו יודע מאיפה יבואו המיליארדים להגדלת ההון? מדובר על דיבידנדים של 100־200 מיליון שקל שמגדל תחלק, אבל דורשים 6־8 מיליארד שקל כתוספת להון. מחירי פוליסות מתחילים כבר היום לעלות".



מיקי זוהר: "מעולם לא נחשדתי כתומך גדול של חברות הביטוח. הבעיה עם הסיפור הזה היא שאם נלך לכיוון של סלינגר, הלקוחות ייפגעו כי ישלמו יותר על הפוליסות. אין שום דרך ליישם את השינוי בהקשר של מגדל. חייבים פריסה ארוכת טווח לצורך הגדלת ההון, ואין בעיה להחריג את מגדל".



לעומת זאת, ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) אמרה כי "על כולנו הופעל מסע לחצים, וזה מעורר אצלי אנטגוניזם מסוים. דורית סלינגר הייתה צריכה להיות כאן. בהיעדר חלופות, הפשרה המוצעת לא נראית לי מידתית. אני בעד המתווה של המפקחת". גם ח"כ רחל עזריה, המחוברת לכחלון, תומכת בסלינגר: "החוק הזה מאוד חשוב, תוחלת החיים משתנה. אנשים חוששים שכל החיסכון וכספי הביטוח לא יובטחו ברגע האמת. אם מגדל לא מרוצה, זה לא אומר שכל המתווה לא טוב. לא ניתן להפקיר את האזרחים".



יו"ר הוועדה משה גפני סיכם: "הנושא מקצועי, ורצוי שההכרעה תהיה מקצועית. יש אינטרס להבטיח את יכולת העמידה של חברות הביטוח בהתחייבויות, אבל חשובה גם יכולתן של החברות לעמוד בדרישות ולמנוע עלייה במחירי הביטוח".



ניתן לקבוע שבוועדת הכספים סגרו חשבון. עמדתם נקבעה לפי השתייכותם הפוליטית: אנשי הקואליציה תמכו דווקא בעמדת מגדל (למעט עזריה מכולנו). האופוזיציה (המחנה הציוני ויש עתיד) חיבקה את סלינגר. כהרגלו, יו"ר הוועדה נשאר מהאו"ם.



4. מחיר המותג: יצרנית קפסולות הקפה נספרסו ערערה השבוע לעליון על החלטת שופט המחוזי מגן אלטוביה, שהתיר לאספרסו קלאב המתחרה להשתמש בכפיל של ג'ורג' קלוני לקידום הקפסולות שלה. השופט קבע שמדובר בסיטואציה סאטירית ומשעשעת ואין בשימוש בדמותו של קלוני הפרה של זכויות. מתברר שבית המשפט אינו ממהר להתערב במחלוקות עסקיות כשמדובר בהגדלת התחרות לטובת הצרכן.



במקרה דומה לפני שבועיים קיבל העליון את ערעורה של ביטוח ישיר, ובניגוד להחלטת המחוזי התיר לה להמשיך ללעוג לסוכני הביטוח באמצעות הקומיקאית המעולה שני כהן.



בחזרה למלחמת הקפסולות. בערעור טענה נספרסו שבמותג קלוני הושקעו 226 מיליון שקל, והיא שצריכה לקטוף את הפירות ולא המתחרה אספרסו קלאב. לו מחירי הקפסולות של נספרסו היו ידידותיים לצרכן, לא היה כאן סיפור. למתחרים לא היה משתלם להיכנס לשוק, והבעיה עם קלוני לא הייתה מתעוררת. הבעיה היא שמחירי הקפסולה בישראל גבוהים מאוד - 30%־50% יותר מהמחירים באירופה. שרוול של עשר קפסולות ריסטרטו שחורות נמכר בבלגיה ב־3.5 יורו, כ־14.8 שקל. המחיר בישראל - 22.2 שקל, פער של 50%. פערים של עשרות אחוזים קיימים גם באיטליה.



אלמלא התחרות, נספרסו יכלה לגבות גם 30 שקל לשרוול. לשוק הקפסולות נכנסו מתחרים כמו אספרסו קלאב או שופרסל, שניצלו את פערי המחירים כדי להציע מחירים נורמליים וגם להרוויח. שרוול בשופרסל (הנמכר באמצעות המותג הפרטי) נמכר ב־14.9 שקל, בדומה למחיר באירופה.



הרווח העיקרי בעסקי הקפה הוא על הקפסולות ולא על המכונה, בדומה למדפסות שנמכרו במחירים נמוכים, כי הרווח היה על הטונרים והדיו. אז נכון שנספרסו השקיעה מיליונים בשירות וגם באיכות הקפה, אבל פערי מחירים כאלה אינם מוצדקים.



ג'ורג' קלוני. עמד במרכז הסערה בין יצרניות הקפסולות. צילום: רויטרסג'ורג' קלוני. עמד במרכז הסערה בין יצרניות הקפסולות. צילום: רויטרס



ללא קשר לסיפורי הקפסולות, משרד הכלכלה בודק בשבועות האחרונים את הסיבות לפערי המחירים במוצרים אחרים, בעיקר בתחום הטואלטיקה. שלשום נמסר על הכוונה להכניס לפיקוח את תחליפי המזון לתינוקות. אבל מכיוון שאספרסו אינו "מוצר צריכה בסיסי", כפי שטוען בפרסומות הלפרין מהאופטיקה, אין סכנה להכנסתו לפיקוח.



מה אומרים בנספרסו על כל זה? "פערי המחירים מול אירופה הינם תולדה של גורמי שוק מקומיים (כמו התחזקות השקל מול היורו) וקיימים במוצרים אחרים. בחלק מהמדינות שבהן פועלת נספרסו ניתן למצוא מחירים גבוהים מישראל".



בחברה מסבירים ש"נספרסו מתמחה בקפה איכותי עם קפסולה מוקפדת, והמחיר נגזר מכך. שרשרת ערך מתחילה בחקלאי ועד הקפסולה הסופית. אנו משלמים לחקלאים מחיר הגבוה ב־30%־40% מהשוק עבור קפה באיכות גבוהה".



בתגובה על שאלתי מדוע החליטה החברה לערער לעליון על הפסיקה בעניין השימוש בג'ורג' קלוני, נעניתי: "נספרסו מתמודדת עם תחרות ומברכת עליה כל עוד היא הוגנת. זה לא המקרה. השקענו בבניית המותג וטבעי שנבחר להגן על נכסינו מניסיונות לרכוב על המוניטין תוך חיקוי והטעיית צרכנים".



yehudasharoni10@gmail.com