העיר תל אביב, העיר הלבנה, היישוב הכי ליברלי בישראל, הוא גם המפגר ביותר בתחום מתקני הספורט. בראשון לציון, שהתפתחה מערבה, יש היום ארבעה אולמות רב תכליתיים (כדורסל, כדוריד, כדורעף) שאינם אולמות בבתי ספר. האולם החמישי, הגדול מכולם (5,000 מושבים) נמצא בבנייה. יש בעיר אצטדיון כדורגל ומתקן אתלטיקה. באשדוד, שמתפתחת יפה לכיוון הים, יבנו בקרוב קריית ספורט חדשנית; לבאר שבע יש את טרנר ואת הקונכייה; לירושלים יש את טדי ואת הארנה; בחיפה יש את האצטדיון המודרני והגדול בישראל.

בתל אביב, שהיא אסון בקטע של תכנון ובינוי ערים, יש רק את היכל הספורט ואת הדרייב אין. אין אצטדיון כדורגל ולא ידוע מתי בלומפילד יוכל לארח משחקים אחרי השיפוץ. עוד שלוש שנים, אולי חמש, אולי יותר, אין תשובה מוסמכת. אז שלוש קבוצות הכדורגל המובילות בעיר, משחקות בפתח תקווה ובנתניה. אחת הסיבות לכישלונות של קבוצות הייצוג בעיר, הוא חיסרון במתקן ביתי ראוי. בבלומפילד הישן (שגם שופץ בעשרות מיליונים לפני עשר שנים) אפשר לחלום שהפועל הייתה שורדת בליגה, ומכבי הייתה מתחרה על האליפות, ולא מסיימת את הליגה חודשיים לפני מועדה הסופי.

אז פעם זו הייתה אשמת ההסתדרות, ופעם זו החברה העירונית לניהול מתקני ספורט, אבל במציאות נכון להיום, לא יהיה בעיר אצטדיון (שמתוכנן להכיל 29 אלף מושבים) לפני 2020. הטמטום הוא כמות המושבים המתוכננת. אם היו מקימים בעיר אצטדיון של 35-40 אלף מושבים, אפשר היה לחלום על אירוח גמר הליגה האירופית למשל. רק לחלום, אבל גם זה משהו.

נכון לעכשיו מתכננת מכבי, בבעלות המיליארדר הקנדי מיץ' גולדהאר, לבנות אצטדיון ברמת השרון באזור גלילות. בהפועל ת"א עוד חולמים על האצטדיון בבת ים. אם השאיפות תהפוכנה למציאות, רק בני יהודה, שמייצגת בגאון את שכונת התקווה של העבר (ואת תושבי חולון, בת ים וראשל"צ בהווה) תשחק באצטדיון בלומפילד, שהוא בכלל אצטדיון הפועל. מי אחראי על המחדל הזה? עיריית ת"א. 

 מתקני הספורט הפכו לאילוץ 

כבר שנים שלא מקפידים בתל אביב על שטחים לטובת הציבור; הנדל"ן בעיר הוא היקר בישראל; אין בעיר בריכת שחייה אולימפית (היחידה בישראל היא במכון וינגייט) וגם היא אינה עומדת בתקנים בינ"ל. הבריכה היחידה שבה ניתן לקיים תחרויות למכביה למשל, היא באוניברסיטת ת"א; וכאמור אין מספיק מתקני ספורט למקצוענים ולחובבים.

כבר שנים שעיריית ת"א מוכרת שטחים שבהם היו מבני ציבור להקמת מגדלי מגורים. מגדלים אלו הם נכס מניב לרשות: ארנונה ומסים נוספים. לתפיסת העירייה בראשות רון חולדאי, מתקני ספורט הם אילוץ. בעבר הייתה תוכנית לבנות קריית ספורט בגוש הגדול (רמת אביב החדשה), אבל בנו שם שכונת מגורים. אתונה ביוון הקורסת, היא מטרופולין של 39 רשויות מקומיות, תל אביב היא מטרופולין של 12 רשויות. במטרופולין של אתונה יש שישה אולמות כדורסל, שלושה בתכולה של 15 אלף צופים ויותר. יש בה שישה אצטדיוני כדורגל חדישים. עד לפני 13 שנה, לא היה באתונה כביש מהיר. שלושה נבנו למטרת המשחקים האולימפיים.

כאן אין כלום. משחקיה של מכבי ת"א ביורוליג, הם ציד נאה לדוחות חניה. החניון של הדרייב אין מניב הכנסה זעומה ממשחקי כדורסל אחת לשבועיים.

עד שחולדאי ואנשיו יבינו מי נגד מי, איך ולמה, כל קבוצות הייצוג בכדורגל, ימצאו אכסניה מחוץ לתחומי הרשות. ואז אולי יחליטו לפרק את ארגז החול בבלומפילד כדי לבנות עוד מגדלי מגורים בשטח ויפנו את העסקים הקטנים מהסביבה.

הבעיה הגדולה של קבוצת הכדורגל בראשל"צ, מתבטאת במציאות שלפיה רוב מוחלט של תושבי שכונות המערב, הם מהגרים מערים אחרות. ולקבוצה אין מספיק אוהדים. זה עלול להיות המצב בתל אביב בעוד 20־15 שנה. אם וכאשר מכבי תקים אצטדיון ברמת השרון או באור יהודה, המועדון הגדול בישראל ינדוד לתמיד מחוץ לעיר.

אולי את חולדאי זה לא ממש מעניין, אבל את התושבים שלו זה מעניין מאוד. אבל הם יתרגלו, כפי שהתרגלו לצפות בסרטי קולנוע ברמת השרון, ברמת גן ובראשון לציון. הם רק ישנים בתל אביב, אבל את פעילות הפנאי שלהם, הם מקיימים מחוצה לה. זו המציאות, וחבל שראש העירייה לא מוכן לשנות אותה.