לראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו ושר החינוך מר נפתלי בנט. איני נוהג לכתוב מכתבים לאישי ציבור, ועוד פחות מזה - מכתבים פומביים. אבל מכיוון שהקטטות ביניכם מתרחשות תדיר בזירה הציבורית, אני נאלץ להביע בפניכם בדרך זו מה שנדמה לי משותף לי ולרבים מאזרחי ישראל: נמאס לנו מהקטטות הפומביות שלכם. התחרות הבלתי פוסקת מי יגיב למי. מי יהיה שנון יותר, עוקצני יותר.

.

הציבור, בייחוד התומכים בכם, מצפה מראש ממשלה ושר החינוך שלו לסגור ויכוחים בארבע עיניים. כאזרח שומע רדיו, קורא עיתונים וצופה (נדירות) בטלוויזיה, עלי לדווח לכם איך הקטטה הזאת נראית מבחוץ: רע. אין שום סיכוי שאחד מכם ירוויח משהו מההתנגחויות הללו. גם ציבור הבוחרים הגרעיני שלכם אינו יושב ומחכך ידיו בהמתנה לראות איך זה יכניס לזה. אתם לא מנצחים ככה. הקטטה מעידה על חולשת הנצים. לא על גבורתם ועוצמתם.

למען האמת, אני מקווה כי יש לכם צוות כותבי תגובות, ואתם לא מייצרים את הזבל הזה בעצמכם. כי הדפוס חוזר על עצמו לעייפה, בלא חידוש ובלא שמץ של מקוריות. אם ב”נ הכריז משהו - תגיע בתוך דקות אחדות תגובה מלשכתו של נ”ב: “מי שאמר הרבה פעמים ככה וככה - שלא יטיף לנו מוסר”. ואם נ”ב צייץ משהו בטוויטר, תגיע מיד תגובה מוחצת מלשכתו של ב”נ: “מי שעשה כך וכך, שלא ילמד אותנו מה לעשות”. אם אתם מתעקשים להתקוטט בפומבי - אנא רעננו את צוות התגובות. כי הנוסח הזה כבר יצא מאפנו והיה לנו לזרא.

עילת הקטטה הנוכחית - העברת השגרירות האמריקאית לירושלים - היא נושא נכבד. ויותר מחשיבותה המוחלטת - ערכה הסמלי. ויותר מערכה הסמלי, והסיכוי שתגרום לערבים להתעצבן ולנתק מגע - היא משמשת היום אבן בוחן, נייר לקמוס לכוונותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

טראמפ. הבנו כבר שאינו משיח צדקנו. צילום: רויטרסטראמפ. הבנו כבר שאינו משיח צדקנו. צילום: רויטרס

ובכן, כולנו הבנו כבר שהוא אינו משיח צדקנו. והתקוות המופלגות שתלה בו הימין (ואני בתוכו) הפכו לציפיות משיחיות של השמאל. נותר לנו רק להבין עד כמה גדולה הצרה. מהרגע שבו קם טראמפ בבוקר שלאחר השבעתו ולא הורה להעביר את השגרירות לירושלים - היה ברור לי שכבר איני בטוח שאני רוצה שיעשה זאת, כי היה ברור שהוא, איש עסקים ממולח, מתכוון להצמיד תג מחיר נכבד למהלך הסמלי הזה.

ואנו, שהצלחנו להתקיים איכשהו כמעט 70 שנה בלי שגרירות אמריקאית בירושלים, לא אמורים לשלם אפילו דולר אחד עבור המחווה הזאת. ודאי לא להיכנס תמורתה ל”קוראלס” של ועידה בינלאומית/ אזורית, שתכתיב לישראל קבלת תנאי הליגה הערבית והקמת מדינה פלשתינאית בלב הארץ. וודאי וודאי שאסור לישראל לשלם בשום מטבע ירושלמית תמורת העברת השגרירות, קרי: להסכים לחלוקת ירושלים, כדי שחלקה המזרחי ישמש בירת המדינה הפלשתינאית.

אפשר ששר החינוך חושש שנתניהו עלול לקרוס מפחד טראמפ. אני שותף לחשש זה. אפשר וראש הממשלה חושש שמא בנט יזנב בו במקרה של כניעה כזו ויגנוב לו חמישה מנדטים בבחירות הבאות. אני שותף גם להערכת הסיכונים הזאת. החששות מוצדקים, ואשרי אדם מפחד תמיד. אבל אני מבקש: תפחדו בשקט. ואם אינכם מסוגלים, ואין לשר החינוך שום אמון בראש הממשלה, וראש הממשלה מתעב את שר החינוך - תנו זה לזה גט פיטורים.

הקטטה אינה גורמת לאיש מאזרחי ישראל לחוש כי מנהיגיו בטוחים בעצמם לקראת המבחנים הקרבים, וכי יש לנו צוות מלוכד המסוגל להתמודד עמם. ראש הממשלה יכול להודיע כי העברת השגרירות אינה חלק ממשא ומתן, אלא בגדר הבטחה של טראמפ. ירצה - יעמוד בהבטחתו. לא ירצה - לא צריך. על כל פנים, ישראל אינה מתכוונת לשלם תמורת המהלך. ואני מצפה מכם להתכנס לחמש דקות מאחורי המליאה ולפרסם הודעה משותפת כזאת. היא תתרום לישראל הרבה יותר נחישות מהתגובות הילדותיות שאתם נוהגים לשחרר מתוך ביטחון ש”הכנסתי לו”.