אם יש משהו שנתניהו באמת היה הראשון לזהותו, זה שבעידן הזה חשוב לכולנו להיות הראשונים שזיהו. כל כך חשוב לנו לזהות ראשונים, שזה פשוט מאפיל בעקביות על כל דבר אחר, חשוב ככל שיהיה. הסערות שעורר טראמפ בימים האחרונים הציפו כמה דוגמאות עדכניות.



1. הראשונים לזהות שטראמפ אינו המשיח - השבוע זכינו לפרץ נוסף של מצניעי לכת, שהעידו על עצמם שהם לא ידעו כמה מהר יתברר שהם צדקו כשאמרו בזמנו שנתניהו עוד יתגעגע לאובמה. החל מרגע ההשבעה מתפרץ לו זרם "צודקים" כזה אחת לכמה ימים. רק מה, מעניין מיהו האדם שכשטעותו המביכה מוטחת בפניו, נותן בתגובה את הלחי השנייה ואומר: וואלה, אני אידיוט ואתם חכמים, תודה על ההבהרה. הרי ברוב המקרים התפארות כזאת רק מאטה את תהליך ההבנה אצל מי שחשב אחרת. לכן בכל פעם שה"צודקים" קופצים עם ה"צדקתי", הם משכנעים את המשוכנעים ובו בזמן מעוררים דפנסיביות אצל האחרים. אז מה עדיף: לקדש את ה"צדקתי" או להתאפק איתו קצת, כדי לאפשר גם למי ששם את כל כבודו על טראמפ להתבונן במציאות ולהרהר שמא הגזים בציפיותיו? קצת כמו נתניהו גם ה"צודקים" שזיהו ראשונים מתקשים לוותר על מעמדם.



2. הראשונים לזהות שאסור לדבר על מידע רגיש כדי לא לסכן מרגלים - החל מהסקופ של "הניו יורק טיימס", דרך כל הציטוטים והפרשנויות וכלה באחרון הצייצנים שסייעו בהפצת המסר. הרי אם מישהו בדאע"ש במקרה עוד לא שמע, כל אלה דאגו ליידע שיש לכאורה מרגל ישראלי בדאע"ש, ושטראמפ שיתף לכאורה מידע רגיש שעלול לסכן את חייו. אז למרגל היקר שלבנו איתו: הלוואי שתימלט משם במהרה באיזה גץ גאוני של תושייה ושתסמוך רק על עצמך. מתברר שאנחנו חיים בעידן שבו גם לאלה שטוענים שמאוד אכפת להם ממך, יותר חשוב להיות הראשונים שזיהו שלטראמפ לא אכפת מאיש מלבדו.



3. הראשונים לזהות שטראמפ הוא ידידנו הטוב ביותר - כל אלה שהתחרו ביניהם על מי היה הראשון לזהות שטראמפ יושיענו מכל צרה, עלו על משהו נכון בבסיסו. במילותיו, טראמפ אכן מצדד בישראל יותר מאובמה. עם זאת, בכל מה שקשור למעשים או ליציבות אופיו של האיש, יש להניח שהביטחון של המזהים הראשונים מעט התערער לאחרונה. "היחסים הביטחוניים בין ישראל לארצות הברית הם עמוקים, משמעותיים וחסרי תקדים בהיקפם ובתרומתם לעוצמתנו", הבהיר הציוץ המעורפל של ליברמן, שהעיד בעיקר על רצון לדפדף את האירוע הזה הלאה במהירות ובינתיים איכשהו לכבות את השריפה. אז מעניין מי יהיה הראשון לזהות שהאיש בבית הלבן, איך לומר, קצת נוטה לשיגיונות בלתי צפויים. שאולי זה לא משתלם לעשות קילומטרז׳ על אמירה נמהרת שלו הנוגעת להעברת השגרירות לירושלים, כי ביום למחרת הוא עוד עלול להסס בנוגע לבעלות שלנו על הכותל המערבי.



בקיצור, מעניין מי יהיה הראשון לזהות שלא משנה איזה מחנה פוליטי הוא רוצה לקדם, כדאי לנקוט מעט יותר זהירות עם מסקנות חד־משמעיות ומרחיקות לכת על דברי טראמפ, כי מחר הם עשויים להשתנות. ורק דבר אחד אני רוצה לבקש: כשהתובנה הזאת תחלחל לכולם ותהפוך לקונצנזוס, אל תשכחו מי הייתה הראשונה לזהות.