נגעת בליבתו של המקום הזה, אמר ראש הממשלה נתניהו בנאום הפרידה מהנשיא טראמפ, וצדק. עוד לא היו 24 שעות דחוסות כל כך שהעבירו לאורח כלשהו, אבל בעיקר לציבור הישראלי שצפה בשידורי הביקור, את ליבתה של מדינת ישראל כיום באופן כה מדויק. היו למצלמות שעות קשות במהלך הביקור. שפע חללים ריקים שהתמלאו בדברת מומחים ממומחים שונים רגילה, והמתנה מגוחכת בפינות רחוב.

אלא שהמצלמות גם נחלו כמה הצלחות גדולות, אומנם בלי כוונה מראש, פשוט מכיוון שהיו שם. הראשונה הייתה לכאורה כמעט לא רלוונטית לנו: מלניה טראמפ דוחה את ידה של בעלה המנסה לאחוז בה בירידה מהמטוס. העולם חגג על התמונה, ואצלנו אפשר היה רק לחשוב על סיטואציה הפוכה - ראש הממשלה מנסה לשחרר את ידו מהלפיתה. נקודה ראשונה לליבתו של המקום.

הצלחה שנייה למצלמות: אורן חזן והסלפי, שרי הליכוד מברברים באוזניים של טראמפ, עסקני ליכוד נדחפים ללחוץ ידיים עם הנשיא. נקודה שנייה לליבתו של המקום הזה. הצלחה שלישית למצלמות: שרה נתניהו בעידון מרשים למלניה טראמפ היפהפייה, שירדה רק עכשיו מטיסה לחום ישראלי וצריכה את הביקור הזה לכפרות, וה"גם אותנו שונאת התקשורת אבל העם אוהב". 

נחמה ריבלין, מלניה טראמפ ושרה נתניהו בקבלת הפנים בנתב"ג. צילום: Getty images

הוסיפו לכך את ענייני הסיוד שהעלתה רעיית ראש הממשלה בארוחת הערב, ומי יודע, אולי גם ענייני אינסטלציה וסתימות ביוב נדונו מעל השולחן. אני לא חושב שרעיית הנשיא נחמה ריבלין, שרק תהיה בריאה, דנה במושאים כאלה עם משפחת טראמפ, אבל היי, לכו תדעו. אולי היא סנג'רה את מלניה לעבודות בחצר. ובכל אופן אפשר לרשום ניקוד כפול נוסף לליבתו של המקום הזה.
 
אורח לרגע רואה כל פגע, אומר הפתגם וצודק. אם טראמפ רוצה, ואפשר להניח שאדם חכם כמוהו יכול, הוא מסוגל לקבל תמונה מדויקת של העולם שראש ממשלת ישראל בנה ויצר סביבו וסביבנו, ובתוכו הוא ואנחנו חיים ומתקיימים. ואגב, מילה לתאגיד צעיר: בלי כוונה מוקדמת מצאתי את עצמי יושב יותר ויותר על שידורי כאן. הפנים המוכרות כל כך הרבה שנים ללא רענון בערוץ 2 כבר שעממו אותי. ערוץ 10, לא מהיום, מגלה סימני התבלות ועייפות. חיפשתי משהו חדש ומצאתי אותו בכאן, שעמדו במשימה. ברוכים הבאים.