היינו כחולמים. נשיא אמריקאי שאומר את כל הדברים הנכונים, בירושלים ובריאד, בכותל המערבי ובין הכתלים המסוידים מחדש של מעון ראש הממשלה. אלה היו 27 שעות מהטובות שידענו ביחסים עם ידידתנו הגדולה. אבל דונלד טראמפ הוא לא איש של מילים והוא לא בא רק כדי לחבק. לא רק שהוא רוצה לעשות משהו גדול בזירה העולמית - הוא חייב לעשות משהו כבר השנה, כדי להציל את עצמו ואת כהונתו.

הכל בביקור שלו היה מדויק, מתוכנן וללא התחלקויות, למעט דבר אחד שהעיב: תקרית היד עם רעייתו מלאניה בנחיתה בנתב"ג, שחזרה על עצמה שוב בשדה התעופה ברומא. זה עשוי להישמע כמו עיסוק ברכילות או בזוטות, אבל טראמפ הוא לא אדם שיסכים לספוג השפלה פומבית כזאת, ועוד כפולה. גם לא מאשתו המרהיבה. עד לפני כמה חודשים ספק אם מלאניה הייתה מעזה לנהוג כך עמו, בטח לא פעמיים, אבל נראה שגם היא מזהה כיום את חולשתו ומגבלותיו בתפקיד הנשיאותי.

רק טראמפ והרוסים יודעים מה עשויה לגלות החקירה שמתנהלת נגדו. הפיטורים של ראש ה־FBI ג'יימס קומי לא הסירו את האיום, רק קנו לו עוד זמן, ולא המון זמן. הנשיא מבין שהוא חייב להציג מהר הישג מהדהד ברמה הגלובלית כדי לקנות אהדה ציבורית רחבה שתגן עליו מהדחה, או כדי לאפשר לו לפרוש בשיא. נראה שעומדות בפניו שלוש אפשרויות: פעולה מלחמתית נגד המשטר בקוריאה הצפונית, מהלך כוחני נגד הרוסים, או השגת הסכם, "עסקה" כדבריו, במזרח התיכון.

ג'יימס קומי. לא הסיר את היום. צילום: רויטרסג'יימס קומי. לא הסיר את היום. צילום: רויטרס

סביב קוריאה כבר צברה ארה"ב כוח צבאי נכבד: שתי נושאות מטוסים, על כוחות המשימה שלהן, שתי צוללות בעלות יכולת מכה גרעינית, וכוח אווירי משמעותי שמוצב בקוריאה הדרומית ובאי גואם. כל אלה יכולים להנחית מכה מקדימה משמעותית על הדיקטטורה הצפון קוריאנית, שתנטרל חלק מהיכולות הצבאיות שלה ואולי אפילו תערוף את ראשה. אם יצליח טראמפ לפרק את המשטר הצפון קוריאני, או לפחות לפרוק אותו מנשק גרעיני - העולם כולו ימחא לו כפיים. אבל זה מהלך שיש בו סיכון גבוה להידרדרות למלחמה אזורית, שתמיט חורבן על קוריאה הדרומית. טראמפ לא יכול להיות בטוח בהצלחה של מהלך כזה.

אפשר להעריך שהוא מהרהר כיום גם באופציות שלו מול רוסיה. מהלך כוחני מול מוסקבה, כמו מתקפת סייבר משמעותית, ינקה את טראמפ מהדימוי של מי שמופעל בידי הרוסים, לפחות בעיני הציבור האמריקאי. הנשיא ולדימיר פוטין אינו חסין לחלוטין. גם לו יש סודות. אם הם ייחשפו במתקפת שיימינג, הוא עשוי להיות מובך מאוד מול הציבור שלו. אבל גם במקרה זה יודע טראמפ שעשויה לבוא תגובה קשה וכואבת מצד הרוסים. לא בטוח שהוא ירצה לקחת את הסיכון.

כאיש עסקים, עסקאות הן המגרש הביתי של טראמפ, מלחמות הן כבר משחק חוץ. מגרש שהוא פחות מכיר. לכן ברורה הנטייה הטבעית שלו לחפש עסקאות, והוא מזהה כרגע הזדמנות כזאת במזרח התיכון. כבר חודשים שאנשיו ממפים במרץ את האינטרסים של הצדדים באזור ומשרטטים לו את המרחב האפשרי לעסקה. הביקור שלו נועד לרתום למהלך גם את דעת הקהל הישראלית, למקרה שיצטרך לדבר איתה ישירות, מעל לראשי המנהיגים.

מעודדת העובדה שהוא מקפיד לדבר על "עסקה" ולא על "שלום כולל" או על "קץ הסכסוך". ספק אם שלום או סוף הסכסוך נמצאים בהישג יד, אבל כשניגשים למשא ומתן ללא אידיאולוגיות או יומרות מוסריות - עסקה היא משהו שאפשר להשיג. כל חייו טראמפ היה איש עסקים אגרסיבי, ועכשיו כשזמנו דוחק הוא עשוי להיות אפילו יותר כוחני בהדיפת הצדדים לתוך מרחב ההסכמה שהוא מתכנן. מי מהצדדים שיסתמן כסרבן עשוי לשמוע מטראמפ איומים שהוא יתקשה לדמיין.

לפצל את העם הפלסטיני

ישראל עשתה השבוע צעד בכיוון הנכון, כשהחליטה להכיר בבנייה פלסטינית גם בשטחי C. אבל מה שהיא חייבת לעשות, לפני שתגיע טיוטת העסקה, זה לפצל את הסיפור שנקרא "עם פלסטיני". ללכת למהלך נפרד מול עזה שינתק את הרצועה מיהודה ושומרון, ויסיר מישראל את האחריות לגורלם של שני מיליון תושבי עזה באמצעות הסכמה על פרויקט הנמל. זו הזדמנות היסטורית להפריד בין עזה לשטחי יו"ש ובמקביל להבהיר לאבו מאזן שהוא לא מנהיג העם הפלסטיני, אלא בסך הכל מושל הגדה המערבית. כל עסקה שתנסה לשלב בין שתי הטריטוריות השונות האלה נידונה לכישלון.

זה יאפשר לדון בנפרד על הסדר ביניים ארוך טווח ליהודה ושומרון, שיביא להפרדה בין ישראלים לפלסטינים, ויסיר את מה שהוא כיום האיום הקיומי היחיד על מדינת ישראל: האיום של מדינה אחת. טראמפ יביא לעסקה את תמיכתן והכרתן של סעודיה, מדינות המפרץ, מצרים, ירדן, מרוקו ואולי עוד מדינות צפון אפריקאיות. לא בטוח שזה יציל אותו מהדחה, אבל הישג כזה ישים אותו במעמד אחר לגמרי.

פוטין. לא חסין לחלוטין. צילום: רויטרספוטין. לא חסין לחלוטין. צילום: רויטרס

העסקה שחתם עם סעודיה תספק תעסוקה רבה לתעשיות האמריקאיות ותיתן בקרוב את אותותיה בכלכלה האמריקאית. לנו אין סיבה לחרדה אמיתית מהעסקה הזאת: יש סיכוי קלוש שחיל האוויר שלנו יצטרך להתמודד עם מטוסי ה־F־15 הסעודים, ואם יצטרך - הוא יוכל להם.

בתוך ארה"ב מורגש שינוי קל ביחס לטראמפ. בביקור השבוע בשורה של קהילות יהודיות ביבשת, שעד לפני חצי שנה התכווצו בשאט נפש למשמע שמו, הרגשתי שיש קבלה של העובדה שהוא הנשיא, ויש אפילו מוכנות לתת לו סיכוי.

אם יצליח לרקום עסקה במזרח התיכון, טראמפ יוכל לשקול את המשך צעדיו: האם להיאבק על המשך כהונתו או לפרוש בשיא, כשמאחוריו הישג שאף נשיא אמריקאי לא הביא כבר 40 שנה. טראמפ עשוי להפתיע ולפרוש אחרי הישג כזה: לנטרל את סכנת ההדחה ולהשאיר את הציבור האמריקאי בתחושה שהוא איבד מדינאי דגול. כשיחזור לחייו הקודמים, הוא יוכל שוב ליהנות מהם כפי שהיה רגיל, והוא לא יצטרך לחשוש עוד שמלאניה תדחה את ידו המושטת.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ 10
tguvot@maariv.co.il