דונלד טראמפ אמר השבוע דבר והיפוכו על קטאר. מבקריו מיהרו ללגלג על הנשיא ההפכפך, אבל האמת היא שהעמדה שלו מובנת. המצב מסובך ודרוש זמן לשנות כיוון. 

ביום שלישי צייץ טראמפ בטוויטר הודעות שבהן תקף את קטאר על הכספים האדירים שהיא מזרימה לארגוני טרור. הוא צידד בערב הסעודית, במצרים ובשאר המדינות שניתקו את יחסיהן עם הממלכה הקטנה והטילו עליה מצור קרקעי ואווירי. "כמה טוב לראות כי הביקור בערב הסעודית עם המלך (עבדאללה) כבר משתלם", כתב טראמפ. "הם אמרו שיאמצו קו קשוח נגד מימון טרור וקיצוניות, וכל הסימנים הצביעו לעבר קטאר. אולי זאת תהיה תחילת הסוף של אימת הטרור!".

דבריו היו מוצדקים. עוד ב־2009 העיד אחד המסמכים שהודלפו ממחלקת המדינה ופורסמו על ידי ויקיליקס כי קטאר משמשת כמממנת ראשית של טרור ג'יהאדי בעולם. הקשרים של קטאר עם כל גורם ג'יהאדיסטי מתועדים שם בפרוטרוט. באמצעות שופרו - רשת הטלוויזיה אל־ג'זירה, אשר הקים אמיר קטאר ב־1996 - המשטר מסית, מממן ומגבה מדינית כל גורם טרור משמעותי בעולם האסלאמי.  



הקטארים נתנו סיוע ישיר ועקיף לאחים המוסלמים במצרים ולאנשי המליציות הג'יהאדיסטיות בלוב, אשר הפילו את חוסני מובארק ומועמר קדאפי. באמצעות רשת הטלוויזיה ודרך מימון ישיר לגורמי אופוזיציה אסלאמיסטיים הם מערערים משטרים אחרים במפרץ הפרסי ואת משטרו של א־סיסי במצרים.

בנוסף, מקיימים הקטארים ברית אסטרטגית עם המשטר באיראן נגד שכנותיהם הסוניות במפרץ ונגד הליגה הערבית. בוועידת ריאד שהתקיימה בחודש שעבר האשימו הנשיא האמריקאי וראשי המדינות הערביות את איראן במימון ובהכוונת הטרור. עם סיום הוועידה מיהר האמיר הנוכחי של קטאר, תמים בן חמד אל־ת'אני לחזור לארמונו, שם סנגר על טהרן.



לנוכח זאת, החלטתו של טראמפ להפנות עורף לקטאר היא הגיונית. אם באמצעות המשבר הנוכחי יופל האמיר או שהקטארים ייאלצו לנטוש את הברית שלהם עם גורמי ג'יהאד ואיראן, אזי הדבר יהווה ניצחון אסטרטגי והיסטורי למאמצים הבינלאומיים לפרק את ציר הטרור. 

אבל, כאמור, הדברים מסובכים. הקטארים אינם מטומטמים. כבר עשרות שנים הם משחקים משחק כפול. מצד אחד, מזרימים מיליארדים לגורמי ג'יהאד טרוריסטיים וחתרניים בעולם הערבי ובכלל, ומצד שני משקיעים מיליארדים בטיפוח תלות המערב במשטרם במישור הצבאי והפוליטי.

בשנות ה־90, בזמן שקטאר הקימה את אל־ג'זירה והחלה להעניק סיוע כלכלי ומקלט מדיני לגורמי ג'יהאד מרכזיים, המשטר גם השקיע יותר ממיליארד דולר בהקמת בסיס חיל אוויר מחוץ לדוחא. מאז שנת 2003 הבסיס משמש כמפקדה של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב. כל הפעילות של כוחות הצבא האמריקאיים בעיראק, באפגניסטן ובמזרח התיכון בכלל נשלטים מהבסיס. התלות של צבא ארה"ב בקטאר גרמה לכך שהפנטגון מיהר להדגיש כי הפעילות בבסיס נמשכת כסדרה. למעשה, מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס ואנשיו הם השדולנים העיקריים של הקטארים. 

אבל עד לא מזמן היו להם לא מעט בני ברית בוושינגטון, משום שלצד מלכודת הדבש הצבאית הקטארים החלו במימון גורמים המעצבים את התודעה האמריקאית באקדמיה ובמעגלי השלטון בארה"ב. בשני העשורים האחרונים הוקמו במימון המשטר קמפוסים בדוחא עבור שש אוניברסיטאות אמריקאיות ועוד קמפוסים עבור אוניברסיטאות קנדיות ובריטיות. הקטארים תורמים לאוניברסיטאות בארה"ב עשרות מיליוני דולרים, שתכליתם להביא לתמיכה אמריקאית במדינתם ובאחים המוסלמים.

ב־2014 נחשף שהמשטר הוא אחד המממנים הגדולים ביותר של מכון המחקר היוקרתי ורב־ההשפעה ברוקינגס, שהקים שלוחה גם בקטאר. בין ראשי המכון נמנים בכירים בממשל אובמה, למשל, מרטין אינדיק, ששימש כנושא ונותן מטעם מזכיר המדינה לשעבר, ג'ון קרי, בשיחות בין ישראל לפלסטינים. אין ספק שהקשרים הללו נתנו לגיטימציה להתעלמות ממשל אובמה מהתרומה האדירה של קטאר לגורמי ג'יהאד בעולם.

הריעו לאל־ג'זירה

ואז ישנם הקלינטונים. כפי שנחשף במהלך קמפיין הבחירות האחרון, במהלך כהונתה של הילרי קלינטון כמזכירת המדינה, הקטארים העניקו לקרן קלינטון יותר מ־6 מיליון דולר. בשנת 2011 האמיר הגיע לניו יורק כדי להעניק צ'ק בסך מיליון דולר לביל קלינטון לרגל יום הולדתו ה־65. ובזמן שהקטארים מימנו את הקרן של משפחתה, קלינטון הצליחה לא להגיד דבר על מימון הטרור של חותמי הצ'קים.

חמור מכך, החל מ־2011, ממשל אובמה רקם ברית אסטרטגית עם קטאר נגד מצרים, ערב הסעודית ושאר בנות הברית של ארה"ב. זאת, כחלק ממדיניות הממשל להחליף את הבריתות המסורתיות בברית אסטרטגית עם האיראנים.

כך קרה, למשל, שממשל אובמה הריע לאל־ג'זירה על תפקידה המרכזי בהפלת מובארק במהלך המהומות במצרים ב־2011. "אל־ג'זירה הייתה מנהיגה בעולם הערבי בכך שהיא באמת שינתה את דעותיהם וגישתם של אנשים", החמיאה קלינטון בעדות שנתנה בפני

הסנאט באותה שנה. והיועצת של קלינטון דנה של סמית, שהייתה ממונה על הקשרים עם התקשורת הבינלאומית, תיארה את התחנה כ"ישות תקשורת חשובה, שעמה יש לנו מערכת יחסים נהדרת". 

לאחר הפלת האחים המוסלמים ב־2013, מכון ברוקינגס הוביל את המערכה נגד משטרו של א־סיסי, שאליה הצטרף ממשל אובמה. אנשי המכון, הממומן כאמור על ידי המשטר הקטארי שמימן גם את האחים המוסלמים, טענו כי אם הממשל יתמוך בהפלת האחים המוסלמים, הם יצטרפו לדאע"ש, וקבעו כי על ארה"ב להפסיק את אספקת הסיוע למצרים עד שתיסלל הדרך להחזרת האחים המוסלמים לשלטון.



הברית בין אובמה וקטאר - בשיתוף טורקיה ואיראן - נגד המשטרים הערביים הסוניים יצאה מהצללים באופן רשמי במהלך מבצע צוק איתן. אז אובמה וקרי עבדו באופן גלוי עם טורקיה וקטאר בכל הקשור לניסיון להכתיב את תוצאות המלחמה באופן שיביא לניצחון חמאס על ישראל. מתחילת הקרבות דרש הממשל מישראל לקבל את תנאי הפסקת האש של חמאס, תוך הצגתם כעמדה הקטארית־טורקית. קטאר וטורקיה מצדן ניסו להחליף את א־סיסי כמתווך בין ישראל לחמאס.

בסופו של דבר, ההתנהלות האמריקאית למען חמאס הביאה את הסעודים, האמירויות ומצרים לצאת בגלוי למען ישראל ונגד חמאס. העימות החזיתי הזה הביא לכך שהמלחמה הסתיימה בתיקו עם יתרון מסוים לישראל.

כיום, ללא אובמה ואנשיו, הטורקים והאיראנים שוב יוצאים מהארון למען הקטארים. על פי התקשורת המצרית, איראן שיגרה השבוע כוחות של משמרות המהפכה לשמור על האמיר ועל ארמונו. גם הפרלמנט הטורקי אישר לארדואן לשגר כוחות לדוחא. הפוטנציאל להתלקחות כלל אזורית ברור. 

כיום, הסעודים והמצרים דורשים כי קטאר תצמצם את פעילות אל־ג'זירה, תפסיק לממן את הטרור, תנטוש את הברית האסטרטגית עם איראן תוך התאמת מדיניות החוץ שלה למדינות המפרץ האחרות, ותגרש את המחבלים הפועלים בשטחה, לרבות מנהיגי האחים המוסלמים וחמאס.

עם האיום הברור במלחמה מצד האיראנים והטורקים, ועם הזדעקות הפנטגון והממסד בוושינגטון, סביר להניח שטראמפ ייאלץ לבלום את המשבר בלי לראות שינוי מהותי בהתנהלות קטאר. אבל זה לא אומר שהמדיניות שלו תהיה המשך המדיניות של אובמה. הציוץ בטוויטר הבהיר כי טראמפ מבין את המשחק של קטאר, ושהוא לא מתכוון לשחק אותו יותר. הדברים מתחילים להשתנות. אבל זה יארך זמן מה, והתיקון לא צפוי להיות אסתטי.