בשבוע שעבר החליטה ועדת המורשת של ארגון התרבות, החינוך והמדע של האו"ם, אונסק"ו, כי ישראל היא "כוח כובש" בירושלים, והאתרים הקדושים בעיר הם אתרי מורשת פלסטיניים. בסוף השבוע נוספה החלטה דומה לגבי מערת המכפלה בחברון. משרד החוץ הזדרז לגנות את ההחלטות: "עוד החלטה הזויה ולא רלוונטית של אונסק"ו", הם אמרו. השר לענייני ירושלים זאב אלקין אמר כי זוהי "החלטה מבישה שלא מחוברת למציאות". ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח את ישיבת הממשלה השבוע בגינוי חריף. "זוהי החלטה הזויה", הוא אמר.



חפשו "הזיה" בוויקיפדיה: תמצאו כי מדובר ב"חוויה שאינה קיימת במציאות". ועתה עלו נא להר הבית. 11 שערים להר. ערבים יכולים להיכנס בעשרה מהם. יהודים רק באחד. ערבים יכולים להיכנס בכל שעות היום. ליהודים מוקצות שעות מעטות בבוקר ושעה בצהריים. נסו למלמל תפילה או פרק תהלים. שומר הוואקף הנצמד אליכם מרגע כניסתכם להר יזעיק מיד משטרה ויעורר מהומה של מתפרעים. נסו להחזיק דגלון קטן של ישראל - הוא יוחרם בכניסה. ואם יש דגל מודפס על חולצתכם, יאלצו אתכם לפשוט אותה. דגלי אש"ף וחמאס, חיזבאללה ודאע"ש, טורקיה וירדן, מונפים בהר בכל חג או התקהלות. איש לא נעצר.



מערת המכפלה. צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90
מערת המכפלה. צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90



איך מדינה זרה מציבה שומרים בשטח ריבוני של ישראל?



כשמסר משה דיין את מפתחות ההר לידי הוואקף ב־1967, היו שם 28 שומרים. לאחרונה הודיעה ירדן כי היא מתכוונת להגדיל את מספר השומרים בהר מ־800 ל־1,000. מי? ירדן? איך זה מציבה מדינה זרה שומרים בשטח ריבוני של ישראל? מוטב תשאלו מדוע לא הוקם עד היום גשר הברזל שחלקיו נבנו לפני שנים אחדות לאחר שגשר המוגרבים הקודם התמוטט בסופת שלגים. ולמה לא הוצב הגשר החדש? כי ממשלת ירדן הטילה וטו. מדינה זרה הטילה וטו בעיר הבירה שלנו. הסכם השלום עם ירדן הכיר ב"מעמד המיוחד" שלה בהר הבית. הוואקף הפעיל דחפורים וסילק מההר מאות משאיות עפר עם שרידים ארכיאולוגיים שאין ערוך לחשיבותם. ממשלת ישראל הניחה לעבודות להימשך באין מפריע. איש לא נעצר ונתן את הדין על פגיעה באתר העתיקות החשוב ביותר בארץ ישראל. מאות שומרי הוואקף ממשיכים במעשיהם באין מפריע אף שאינם מכירים במדינה וברשויותיה ואינם מבקשים אישורי בנייה להפרות החוק שלהם בהר. למשל ריצוף באבן של אלפי מטרים רבועים, ששינו את כל משטר הניקוז של מי הגשמים בהר וכמעט גרמו לפני שנים אחדות להתמוטטות החומה הדרומית.



האם כך נוהגת מדינה ריבונית? אונסק"ו קיבל החלטה אנטישמית, פוליטית, פרו־ערבית ואנטי־ישראלית, המעידה כי אנו חיים בעולם אורווליאני שבו השקר הוא האמת. כל זה נכון לגבי החלטת אונסק"ו. אבל מדוע ההחלטה "הזויה"? ישראל אכן אינה נוהגת בהר הבית כריבון. היא ויתרה מרצון על ריבונותה, אין דגל ואין חוק, אין תפילת יהודים ואין כבוד לאומי. רק הכוח של השוטרים, המופנה תכופות נגד יהודים, הוא החוק. כלומר ישראל נוהגת מנהג כובש. לא מנהג בעל בית. אז מדוע החלטת אונסק"ו "הזויה"? היא מתארת נאמנה את מצב הדברים בהר הבית. לו היה נקלע להר חייזר אובייקטיבי מפלנטה רחוקה ומתבקש לקבוע מי הריבון בהר, היה מתגרד באנטנה וקובע בלי היסוס: הערבים.



אמור מעתה: אונסק"ו הוא אוסף של מנוולים, שקרנים, שונאי ישראל ואוהבי ערבים. הם כל אלו, אך אין הם הזויים. לתואר הזה זכאיות ממשלות ישראל מאז מלחמת ששת הימים שוויתרו על ההר.