אבי גבאי השלים השבוע מהלך מדהים שנדמה שאין לו תקדים בפוליטיקה הישראלית: בתוך חודשים ספורים הצליח להשתלט על מפלגה שרק לפני כחצי שנה הצטרף אליה ולהפוך למנהיגה. האם השבוע יצאה העבודה לדרך חדשה של אחדות ומאמץ משותף של כל מרכיביה ואישיה, בדרך להחלפת השלטון בישראל, ברוח נאום הניצחון הפייסני והמקרב של גבאי, או שבאותו ערב התחילה הספירה לאחור של המנהיג החדש אל עבר הדחתו, כנהוג במפלגה הזאת? שאלה פתוחה.

אחד מחברי, ליכודניק שרוף, היודע על זיקתי למפלגת העבודה אמר לי לפני כשבוע, כשהציניות מתנגנת בקולו: "נו, צריך לברך את ברכת מחיה המתים על המפלגה שלך. היא הונשמה בידי המתמודדים על ראשותה וממש קמה לתחייה. כל הזמן מדברים וכותבים עליה". הרגעתי אותו אז: "אל תהיה מודאג, זה יעבור. מדברים עליה עדיין אינו תחיית המתים. ברכת מחיה המתים אפשר יהיה לברך רק אם העבודה תנצח בבחירות הבאות".

היום, אחרי הניצחון המרשים של גבאי והופעתו אחריו, אני חוזר בי. אכן מין תחיית המתים יש כאן. פתאום יש מפלגה ויש מנהיג חדש ומבטיח שמדבר בשפה אחרת ומנסה לברוח מהדימוי העסקני־מפא"יניקי. אפשר להעריך שבנימין נתניהו מודאג וכנראה גם כועס. כמה אמירות של גבאי בנאום הניצחון שלו, כמו בנושא הצוללות הגרמניות ועמונה מול דימונה, בוודאי לא נעמו לאוזנו, ואולי זו הסיבה שלא מצא לנכון להרים טלפון לגבאי ולברכו על ניצחונו.

מי שנחלץ להגיב על דברי גבאי בעניין עמונה הוא דווקא המנהיג בהמתנה גדעון סער, שאותת בכך שוב שהוא בדרכו חזרה הביתה. ביבי בוודאי מודאג גם מזה. ונוכח החקירות המתפתחות סביב נתניהו ואשתו, שעלולות להגיע לכדי כתבי אישום, עוד ייתכן שהקרב הבא על הנהגת המדינה יהיה בכלל בין גבאי לסער.

תומכי גבאי קיבלו את פניו כשהגיע למטהו בשאגות "הו הא מי זה בא? ראש הממשלה הבא!".

זכותם. זוהי קלישאה ססמאתית למעמדים כאלה. אבל בבחינה מפוכחת צריך לומר כי ניצחון של גבאי על נתניהו בבחירות הבאות עדיין רחוק מלהיות מובטח. גבאי אומנם יעבוד קשה ויעבור בכל המדינה, והוא הוכיח שהוא יודע לעשות כן, אך אי אפשר להעריך כיום אם יוכל לחזור בבחירות הכלליות על מה שחולל בבחירות במפלגתו. התפתחות אחת תוכל בכל זאת להגדיל את סיכוייו: הבשלת החקירות נגד נתניהו ורעייתו לכדי כתבי אישום, שיכפו על ראש הממשלה פרישה.


אבי גבאי
הרשים אותי. עם זאת, אילו הייתה לי זכות הצבעה בפריימריז הללו, ספק אם הייתי בוחר בו. הבחירה לראשות העבודה היא גם בחירת מועמד לראשות הממשלה, וכאן יש לי בעיה. לגבאי יש ללא ספק כישורי ניהול והצלחות כלכליות והוא גם נשמע סימפטי, אבל כבר גיליתי כאן לא אחת את דעתי נגד קיצורי דרך מסוג זה. אני מייחס חשיבות גורלית מדי לתפקיד ראש הממשלה מכדי שאתן יד למי שהיה בסך הכל במשך שנה שר לא מרכזי ולפני כן לא היה מעורב כלל בחיים הפוליטיים והציבוריים. הוא עלול לדלג, חסר ניסיון, לתפקיד שהוא אחד הקשים והמסובכים ביותר, שחיינו תלויים בו במידה רבה.