באוגוסט 2016 הציג שר הביטחון אביגדור ליברמן לקבינט וגם לתקשורת את תוכנית "המקלות והגזרים" שלו. מערכת הביטחון מיפתה וצבעה בירוק 15 ערים וכפרים ערביים ביו"ש שמתוכם לא יצאו מחבלים לפעולות רצח וחבלה. יישובים אלו, ובהם קלקיליה, היו אמורים לזכות להטבות שונות ובהן הרחבת שטחי המתאר שלהם על חשבון שטחי C, הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית מלאה של ישראל.



כשהוצגה התוכנית לקבינט, לא נרשמו התנגדויות. רק לפני כחודש, כשנחשפו הפרטים לגבי קלקיליה, הזדעקו רבים משרי הבית היהודי והליכוד וטענו שהוליכו אותם שולל. הם טענו כי הניחו להם להבין כי מדובר ב"הלבנה" של מבנים קיימים, ועתה מתברר כי בכוונת המינהל האזרחי, בהנחייתו של שר הביטחון, לאשר הרחבת העיר ב־2,500 דונם ובתוספת של 14 אלף יחידות דיור (כ־6,300 מהן, לדברי ליברמן, כבר "שווקו". כלומר אושרו סופית לביצוע).



התוכנית כולה עשויה להכפיל את אוכלוסיית קלקיליה, זו התקועה ממש בתוך המותניים הצרים של ישראל, ולהפוך אותה לעיר של כ־150 אלף תושבים. רבים מהתושבים החדשים עתידים להגיע אליה משכם ומג'נין, ערים הצבועות אדום במפת הטרור. רק השבוע נתקל כוח מגלן בג'נין במארב ירי ובמטענים, והרג שני מחבלים. ובכן, תושבים "אדומים" מג'נין עתידים להכפיל את אוכלוסיית קלקיליה "הירוקה" במרחק צבע מכביש 6.



נתניהו נבהל מלחץ שרי הימין בממשלה, ומהרעש שהצליחו להקים נאמני ארץ ישראל ומתפקדיהם בליכוד, וקבע דיון מחודש בתוכנית. ביום רביעי התקיים הדיון. לתוכנית התנגדו שישה מתוך עשרת שרי הקבינט: נפתלי בנט ואיילת שקד, זאב אלקין, ישראל כץ וגלעד ארדן - הביעו התנגדות גלויה. ארדן גם פנה לראש הממשלה וביקש כי הדיון יתקיים בממשלה, כי תוצאותיו "עלולות לקבוע את גבולות המדינה". גם יואב גלנט - המנסה להפוך ל"ביטחוניסט" הבא של הליכוד - התנגד ככל הנראה.



נתניהו, כמו נתניהו, לא קיים הצבעה נוכח הרוב הברור נגדו, והתוכנית "הוקפאה" לפי שעה, ונקבע דיון המשך. למתי? כשנתניהו יצליח לכופף חלק מהמתנגדים.



את ישיבת סיעת ישראל ביתנו ביום שני פתח שר הביטחון ליברמן בהצהרה הבוטחת כי "יחידות הדיור בקלקיליה כבר יוצאות לשיווק", והוסיף "אין מקום לוויכוח בעניין". הוא לא נשמע מודאג ביחס לאפשרות כי הקבינט יבטל את האישור להרחבת העיר.


באותו יום קיימנו עמיתי בן כספית ואני ראיון נרחב עם שר הביטחון. ליברמן היה נחרץ למדי. "מי שמתנגד הוא מי שאין לו מושג על מה הוא מדבר, מעולם לא סייר שם ולא מבין את הטופוגרפיה או את התנאים הביטחוניים", אמר. "כל קלקיליה כלואה בגדר ביטחון שאנחנו הקמנו. בתוך הגדרות יש אדמות פרטיות שנחשבות שטח C. יש שם רק פלסטינים, ולכן אני לא רואה למה לא לתת שם תמריץ חיובי. קלקיליה בגל הפיגועים הנוכחי הוציאה חצי פיגוע אחד. ניסיון דריסה שעד היום לא ברור אם היה של תושב העיר או לא".



נשמע משכנע? אביה ריש, עורכת בערוץ 20 בדקה את האמירה האחרונה. חודשיים לאחר פרסום "המקלות והגזרים" יצא מהעיר מחבל בן 18 וניסה לדקור חיילים בצומת תפוח. המחבל יוסף יאסר סוילם נעצר בעיר בחודש מרץ אחרי שהונחה בידי חיזבאללה לבצע פיגועים, כולל חטיפה. באפריל התבצע ניסיון דקירה במברג במוצב צה"ל סמוך לעיר, וביוני הופעל מטען חבלה על כוח צה"ל סמוך לעיר. פיגועים נוספים בוצעו בחודשים הסמוכים לפרסום התוכנית, כך שלא לגמרי ברור במה זכתה קלקיליה להיצבע ירוק, כעיר ללא פיגועים.



בהמשך הראיון שאלתי: אם כבר מאשרים בנייה ערבית בשטחי C, מדוע לא לכרוך זאת גם באישור בנייה נרחבת ליהודים בשטחים אלו, בשטח E1 למשל? ליברמן היה מצויד בנתונים. "היקף שיווק הבנייה ליהודים בחצי השנה האחרונה - 1,350 יחידות דיור - מהווה שיא בהשוואה לתקופות הגבלת הבנייה בימי הנשיא בוש והנשיא אובמה... בשטחי C מתגוררים 440 אלף יהודים ו־230 אלף פלסטינים, ואנחנו מחויבים לפי החוק וגם לפי פסיקות בג"ץ לדאוג גם לאוכלוסייה הערבית". על מוקש E1 הוא לא עלה ולא ענה.



מספרים מורכבים



כשהייתי חבר בוועדת משנה לאיו"ש של ועדת החוץ והביטחון, סירבו המינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים למסור נתונים לגבי מספר הערבים המתגוררים בשטחי C, או נתונים לגבי היקף הבנייה הערבית בשטח זה וכמה בתים לא חוקיים כאלו הורסים מדי שנה. לפני כשלוש שנים נמסר כי מספר הערבים המתגוררים בשטחי C הוא כ־100 אלף. איך לפתע גדל מספרם פי 2.3?



התשובה פשוטה: אם המינהל האזרחי אינו אוכף חוק על הערבים; אינו מונע "הגירה" משטחי A או B אל תוך שטחי C; אינו נאבק בבנייה הבלתי חוקית שלהם בשטח זה, המתקיימת בסיוע מסיבי של האיחוד האירופי; אם המינהל מקצה שטחי C לטובת הכפלת אוכלוסיית קלקיליה (שטח A) - אפשר להגיע במהירות רבה גם למספרים גדולים הרבה יותר.



דומה כי המינהל האזרחי, בעצימת עין או באישור הממשלה, מנסה להפוך את השטח הזה, שבו יש עדיין רוב עצום של יהודים, לשטח שבו יש רוב ערבי, כדי להקשות על אפשרות סיפוחו לישראל. שר הביטחון אינו מתנגד כידוע להקמת מדינה פלסטינית בשטחי יו"ש. יתרה מזאת, הוא גם מציע לספח אליה שטחים נוספים, על תושביהם מתוך שטחי מדינת ישראל המיושבים בערבים באזור המשולש וואדי ערה. דומה כי שר הביטחון מודאג מאוד באשר לגזרתה של מדינת ישראל ומבקש להצר עוד יותר את מותניה.


ובאשר לבנייה יהודית: ליברמן עצמו מודה כי אף שמספר היהודים בשטחי C גדול פי שניים ממספר הערבים, אושרו רק 1,350 יחידות דיור ליהודים לעומת 6,300 לערבים - בקלקיליה בלבד! ולך תדע כמה עוד אושרו במקומות אחרים.



בהמשך הראיון, ולכאורה בלי כל קשר לנושא הקודם, הגן ליברמן על ראש הממשלה בפרשת הצוללות: אין למהר ולחרוץ משפט. "יש למצות את כל ההליכים", אמר והזכיר שההליכים בחקירות שנוהלו נגדו נמשכו 17 שנה. באשר למעורבותו בפרשה של עו"ד דוד שמרון, קרובו ואיש סודו של נתניהו הנחקר בפרשה ונתון במעצר בית, אמר שר הביטחון: "לעו"ד שמרון משרד עורכי דין ותיק מאוד. זה משרד שיש בו מאות או אלפי לקוחות, ואני לא יודע אם נתניהו מכיר את כל הלקוחות. לתחושתי, כמי שמכיר היטב גם את שמרון וגם את ראש הממשלה, אני יכול לומר בסבירות גבוהה שהוא לא ידע על מעורבותו של שמרון בכך".



ליברמן אכן מכיר היטב את ראש הממשלה. הוא יודע שתמיכה כזאת תקל על נתניהו להחליט אם לגבות את שר הביטחון בעניין הרחבת קלקיליה, או להיסחף אחרי כמה שרים מתלהמים בקבינט. יודע צדיק נפש ראש ממשלתו.



[email protected]