יש מנהיגים פלסטינים שמתרברבים בטלוויזיות במערב שזהו מאבק לא אלים. המערב מתרשם מהאצילות של מאבק לא אלים, אבל המאבק הזה אלים מאוד. שני השוטרים שמחבלים ערבים־ישראלים הרגו מתוך הר הבית ממחישים זאת. משפחה שנטבחה בביתה מזכירה זאת.



בלוח השנה מתקרב היום שבו חרבו הבית הראשון והבית השני, תשעה באב. מובן שאין להשוות את ימינו לאותם זמנים; הזכרתי זאת רק כדי להמחיש איזה מקום רגיש הוא ההר הזה, שאדמתו יושרה על ידי הורדוס היהודי. בגלל שהיהודים בנו בו את בית המקדש שלהם, הוא הפך לקדוש לבני שלוש הדתות, ששתיים מהן נולדו מן היהדות. במקום להפוך למקום המאחד את הדתות, היום זה האתר המפלג ביותר, לפחות בין יהודים למוסלמים.



השמאל בארץ אומר: הר הבית הוא המקום הנפיץ בעולם - השתגעתם לשים שם גלאי מתכות? הימין אומר: הר הבית הוא המקום הנפיץ בעולם, השתגעתם לא לשים שם גלאים? והערבים, כך נראה, אומרים: הר הבית הוא המקום הנפיץ בעולם, ונדאג שכך יישאר.




ישראל אינה מתכוונת לשנות את הסטטוס קוו




אין היגיון בדרישה להסיר את גלאי המתכות. הם לא נועדו להזיק לאיש. הכניעה לדרישה הבלתי הגיונית להסירם, כניעה שנתניהו חתום עליה, היא הגרועה בכניעות. רוב הישראלים אכן זיהו את ההתקפלות הזו כמסוכנת לעתיד. נכון, מנהיג, כל מנהיג, לא יכול תמיד לקבל את ההחלטות הנכונות. לפעמים טועים, לפעמים אין ברירה. אבל החלטה גרועה צריכה להיות מוגדרת כהחלטה גרועה.




כניעה חמורה, נתניהו. צילום: פלאש 90כניעה חמורה, נתניהו. צילום: פלאש 90



אחת הטענות היא שהגלאים הוסרו כדי לחלץ את המאבטח שלנו מירדן. לא מזכירים שלמען הצלת חיים של מאבטח אחד, ייתכן שאנחנו מפקירים חיי שוטרים וחיילים רבים, שיפעלו בלי אפשרות לבדוק אם נשק נוסף נכנס להר הבית.



האם הערבים לא מבינים ולא רואים איזה כבוד ישראל נוהגת בהר הבית? הרי הסטטוס קוו הוא בעצם הכרה ישראלית נדיבה בניהול המוסלמי של המקום. ישראל הרשמית אינה מתכוונת לשנות זאת - גם מתוך חשש ממלחמת דת, אבל גם מתוך כבוד למוסלמים. הסברה ישראלית צריכה להדגיש זאת, ואולי אפילו להזכיר שגלאי המתכות מגינים גם מפני מי שינסה חלילה לפגוע במוסלמים, ולא רק לאיתור מוסלמים בעלי כוונות פיגוע. אבל האפשרות שמישהו שם יקשיב נראית בלתי אפשרית באווירה הנוכחית.