ב־1819 התחוללו בווירצבורג שבגרמניה סדרת מעשי טבח ביהודים שנקראו “פרעות הֶפ! הֶפ!”. כך צרחו הפורעים הגרמנים. מה מקור הקריאה? יש האומרים שאלו הם ראשי תיבות של קריאת קלגסי רומי ביהודה, ערב חורבן הבית השני. מה צעקו אז שונאי ישראל?



HIEROSOLIMA EST PERDITA! כלומר: “ירושלים אבודה!”. כבר אז הם ידעו שכאשר הם כובשים את הר הבית - כל ירושלים שלהם. וכאשר ירושלים שלהם - כל ארץ ישראל שלהם. JUDEAE CAPTA. יהודה השבויה. לכן חרש הקיסר הדריאנוס - מי שהרבה הרג וחורבן בישראל אחרי מרד בר כוכבא - תלם סביב ירושלים, כדי לסמל את אובדן העיר היהודית והפיכתה לשדה. יש חוקרים שאינם בטוחים כי הפורעים הגרמנים לפני 200 שנה היו בקיאים בלטינית וסבורים שהם סתם הטיחו ביהודים קריאות לעג המשמשות לזירוז בהמות, או כדי להשלים לחרוז גרמני נאה את הסיסמה העתיקה “לשחוט את היהודים!”. כבר לפני 200 שנה בערה גרמניה כולה בשנאת יהודים. זו גרמניה הנאורה, המתקדמת, שיהודיה הנאמנים, המשרתים בצבאותיה, ייחלו וכמהו בכל לב להיות אזרחים שווים בה. כמעט מחציתם אפילו נטבלו לנצרות, כדי שיזכו באהבה ובשוויון, כמו בצרפת. הם נתנו לה את מיטב הפילוסופים והמשוררים והקומפוזיטורים, מהמנדלסונים ועד היינה. אך הקיסרות כולה בערה. מווירצבורג התפשטה האש לביירוית (עירו של ואגנר), לקרלסרוהה, לפרנקפורט, לקלן ולקובלנץ, ולאורך הריין צפונה עד המבורג וליבק. 120 שנה לפני הפתרון הסופי כבר יכלו יהודי גרמניה לדעת מה מחכה להם.



על הר הבית ובאום אל־פחם, בפרעות 2017, אחרי שנרצחו שני שוטרי מג”ב בידי מחבלים ערבים, אחרי שישראל נכנעה כניעה מחפירה והסירה את כל אמצעי האבטחה מהכניסות להר, צרחו הפורעים הערבים “אלקודס לנא!” (ירושלים שלנו). קו ישר מחבר בין חורבן ירושלים ואובדן העצמאות בחורבן בית שני, דרך רדיפות היהודים בגלויות הנצרות באירופה ובארצות האסלאם לאורך ולחושך אלפיים שנה, ועד למלחמת המוסלמים ביהודים בארץ ישראל בימינו. הקו עובר דרך השליטה בהר הבית בירושלים.



"ישראל בלי ההר, הוא - לא ישראל"



“בלי זה ההוד בעולם, מה ערככם?”, שאל אורי צבי גרינברג, משורר ונביא, בשלהי מלחמת העצמאות, כאשר מדינת ישראל הצעירה נולדה כרותת לב בלי הר הבית, וחתם: “ישראל בלי ההר, הוא - לא ישראל!”. הגיעה העת להתחיל לטבוע מטבעות ועליהם יהיה כתוב “70 לגאולת ישראל”, “50 לחירות ירושלים”, ועליהם תמונת הדביר שחרב, כדי שנזכור יום־יום, שעה־שעה.



מי שחשב כי הר הבית חשוב למוסלמים בגלל קדושת מסגד אל־אקצא שעליו - אינו מבין מה שהבינו הרומאים, והגרמנים, וחאג’ אמין אל־חוסייני ויורשיו, ושייח’ ראאד סלאח. אין להם שום בעיה “דתית” לעבור דרך מגנומטרים, יש להם בעיה לאומית־תיאולוגית עמוקה. שלטונם המדיני בארץ ישראל נשען על העיקרון כי אדמה שנכבשה בידי האסלאם לעולם תהיה אדמת ווקף, ושום מוסלמי אינו רשאי להכיר בריבונות הכופרים באדמה כזו. לכן, הם אינם מוכנים להכיר בריבונות ישראל על הר הבית, כי היא מוכיחה שלשקר שלהם אין רגליים. וריבונותנו בהר היא עדות לכישלונם. שהרי רק כדי לרשת אותנו קשר מוחמד בחלומו את הבהמה המכונפת שלו אל הכותל המערבי של הר הבית, כדי לסמן טריטוריה, לקבוע ריבונות במקום הקדוש ביותר לנו, לנו ולא להם. ממש כשם שהכנסייה הקתולית התפתלה והתפתלה עשרות שנים והתקשתה להשלים עם שיבת ציון וריבונות ישראל בארצו, המוכיחות לכאורה את שקר הדוֹגמה הנוצרית האומרת כי העם שסירב להכיר במשיחו נענש עונש נצחי בגלות והשפלה, והם ירשו אותו. הם “ישראל האמיתי”. לכן קראו מלכי הצלבנים כובשי ירושלים לכיפת הסלע “מקדש האדון” וקבעו את ארמונם באל־אקצא, שהיה בעיניהם “מקדש שלמה”, שהרי הם יורשיו ברוח ובחומר של עם ישראל, שאיבד את מקדשו וגורש מנחלתו. קל וחומר שהם “זכאים” לרשת את המוסלמים אשר כבשו את ארץ ישראל.



תשעה באב היום. 1,947 שנים אנו מונים לחורבן. מעולם לא היינו קרובים כל כך לתיקונו. הבית השלישי הוא שיסתום לנצח את כל פיות הצורחים “אלקודס לנא” וימחק את קללת הפ! הפ! שדבקה בנו מימי טיטוס.